אל תסתכלו בקנקן

בסתירה לביצועים יוצאי הדופן של הקרן שאותה הוא מנהל, גורו ההשקעות רוברט ברוס שומר על פרופיל נמוך. ברוס (82) מנהל את הקרן הקרויה על שמו - קרן ברוס (Bruce Fund) - עם בנו ג'פרי ברוס (53). השניים נמנעים מראיונות לתקשורת, מקיימים קשר מינימלי עם משקיעי הקרן ואפילו תמונה שלהם באינטרנט קשה למצוא. בניגוד לקרנות אחרות המשיגות לקוחות דרך חברות השקעות, את הקרן שלהם ניתן לקנות רק דרך סוכן של הקרן.

האב והבן מנהלים קרן נאמנות גמישה הנוקטת סגנון השקעה אקלקטי. הקרן מפזרת השקעותיה מחברות קטנות שנמצאות במצבים מיוחדים להשקעה ועד למניות גדולות ויציבות. בדרך היא אוספת מניות בכורה, אג"ח קונצרניות וממשלתיות - כל נכס שיכול להניב תשואה אטרקטיבית.

שילוב סיכונים

 

כיום מחזיקה קרן ברוס בכ־49% מניות, והשאר מתחלק בין אג"ח חברות וממשלתיות (39%) ומזומן (12%). על אף מבנה האחזקות השמרני, ביצועי הקרן עקפו את מדד S&P 500, עם תשואה שנתית ממוצעת בעשור האחרון של 13%, לעומת 7% של 500 S&P. אך מבנה האחזקות השמרני מטעה. לצד שמות חזקים כמו יבמ ומרק, הקרן מחזיקה גם בחברות עם שווי שוק נמוך וחברות ביוטכנולוגיה בשלב הפיתוח. הקרן משקיעה באג"ח מסוכנות הנושאות ריבית גבוהה כמו גם אג"ח להמרה ואג"ח של חברות במצבי מצוקה.

האחזקה הגדולה ביותר בתיק ובפער משמעותי מהיתר היא של חברת ה"עשה זאת בעצמך" בתחום ההובלות - אמרקו, שמהווה 18% מהחלק המנייתי בתיק. ההשקעה הראשונית בחברה היתה אז במצב משברי, אי־סדרים חשבונאיים ובעיות משפטיות שהובילו את אמרקו לבקש הגנה מפני נושים. ההנהלה בחרה להמשיך ולשלם לבעלי החוב תוך ניסיון לארגן מחדש את החוב ולהשיב את העסק לפסי צמיחה. הברוסים החלו לקנות בערך יורד ממחיר מניה של 20 דולרים עד שנגעה ב־2 דולרים. היום, עשור לאחר מכן לאחר תהליך נסיקה, נסחרת המניה ב־163 דולר למניה. מה הם מצאו בחברה שהצדיק את ההשקעה? מודל עסקי חזק של השכרת משאיות להובלות, העובדה ש־75% ממניות החברה נמצאים בבעלות משפחתית - מה שיצר תמריץ חזק לבעלי המניות להוציא את העסק מהבוץ, ותיק השקעות נדל"ן שתומחר בחסר עמוק.

האחזקה השנייה בגודלה בתיק היא זו של חברת הביטוח אולסטייט. אולסטייט מבטחת בעיקר מכוניות ובעלי בתים, והיא נחשבת לחברה המנוהלת היטב. היא נהנית ממוניטין מצוין וממאזן יציב. לחברה היסטוריה של מדיניות חיתום שמרנית ששומרת עליה לאורך זמן והופכת את ההשקעה בה ליציבה יחסית. מניית אולסטייט זינקה בשנה האחרונה ב־43% לעומת עלייה של 23% של מדד 500 S&P ועלייה של 38% של מדד חברות הביטוח. העלייה החדה בשנה האחרונה מיוחסת לעלייה בתעריפי הביטוח לאחר תחרות קשה ששחקה את הפרמיות שגובות חברות הביטוח מהמבוטחים.

היום נראה כי החברה מתומחרת במלואה ומעניין יהיה לראות את תגובת קרן ברוס לכך ברבעונים הקרובים. המניה נסחרת במכפיל הון של 1.1 ומייצרת תשואה על ההון של בין 10% ל־11%. רווחי החברה צפויים לעלות בקצב חד־ספרתי בלבד בשנים הקרובות והסביבה התחרותית תקשה על החברה לתפוס נתחי שוק: שיטת גיוס הלקוחות של אולסטייט (באמצעות סוכנים) מאותגרת על ידי חברות כמו גייקו ופרוגרסיב שמצליחות לתפוס נתחי שוק באמצעות ערוצים ישירים; סביבת הריביות הנמוכה מקשה על חברות הביטוח לייצר תשואה גבוהה בתיק ההשקעות המורכב ברובו הגדול (כ־80%) מאג"ח; ופגעי מזג האוויר הפכו לקיצוניים ותכופים יותר.

מוניטין מושך

מסתבר שאין די בתוצאות מעולות לאורך זמן. שיווק הוא חלק בלתי נפרד מעולם ההשקעות. נראות תקשורתית, בניית מותג ושקיפות מסייעות רבות במשיכת משקיעים. אך קרן ברוס נמנעת מלדווח על הביצועים שלה ללקוחות באמצעות מכתבים רבעוניים ולהסביר את הרציונל של פעולותיה, וייתכן שזו הסיבה שהיקף הכספים המנוהלים בקרן נמוך יחסית. השוואה מול מנהל קרנות מוכר אחר הזוכה לחשיפה תקשורתית רבה - ברוס ברקוביץ' - ממחישה את חשיבות השיווק והשקיפות בניהול קרנות. ברקוביץ' הציג בעשור האחרון תשואה שנתית של 10.5% לעומת ה־13.3% של הקרן של משפחת ברוס. לא רק זאת, אלא ביצועי היתר של משפחת ברוס גם לוו בתנודתיות נמוכה יותר. למרות זאת היקף הנכסים בקרן ברוס הוא 400 מיליון דולר לעומת 8.2 מיליארד שמנהל ברקוביץ'.

השורה התחתונה: קרן ההשקעות של משפחת ברוס נראית שמרנית, אך הצלחתה להשיג תשואות גבוהות בתנודתיות נמוכה נובעת דווקא מהשקעות מגוונות - מסוכנות לצד יציבות.