התעשייה רואה ורוד, אבל לא בגלל Waze

עסקת הענק שבמסגרתה נמכרה לפני פחות מחודש ווייז הישראלית במיליארד דולר לענקית החיפוש גוגל גרמה לגלי הדף רבים אשר העירו את התעשייה, אך במקום אחד שבו היה צפוי שהעסקה תיצור גלים משמעותיים הם נעצרו. על פי הסקר הרבעוני שעשתה פירמת רואי החשבון BDO עבור "כלכליסט" נראה שדווקא היזמים הישראלים אינם מתלהבים מהעסקה.

המסקנה העיקרית של הסקר היא שהעסקה נוסכת ביזמים אופטימיות רבה לגבי העתיד ולא הרבה יותר מכך. כאשר נשאלו אנשי הסטארט־אפים אם עסקת ווייז תשפיע עליהם בדרך כלשהי, ענו מרביתם שלא תהיה לה השפעה רבה על פעילותם. יוצאי דופן באופן יחסי היו אלו שעוסקים בתחום המובייל שחשבו שעסקה זו אכן תגדיל את ההתעניינות בתחום שלהם.

בסקר, שבו השתתפו כ־100 יזמים מקומיים, נראה שהעסקה דרבנה את היזמים אבל לא גרמה להם להסתנוור. בשיחה עם "כלכליסט" מצביע יניב כהן, שותף וראש אשכול טכנולוגיה ב־BDO זיו האפט, על נתון אחר שכן בלט בשאלון וקשור ברכישת הענק: "ברבעון האחרון ראינו עלייה מרשימה ברמת האופטימיות לעומת רבעונים קודמים. אם נתחשב במצב המאקרו־כלכלי בישראל, הרי ייתכן שסיבה אחת לאופטימיות היתה עסקת ווייז שהראתה לחברות איך חברת סטארט־אפ ישראלית יכולה להצליח".

ההייטק הישראלי מתעורר

"המצב בשוק משתפר"

אך לדברי כהן, לא רק הרכישה גורמת לאנשי התעשייה לראות את העתיד בצבעים ורודים: "לא ראינו היקף כזה של אופטימיות באף סקר, ואנו חשים את זה גם במשרדים שלנו. חברות שבאות אלינו מרגישות שהמצב בשוק מאוד משתפר. אנחנו נתקלים בחברות ששוקלות להנפיק גם בישראל וגם בחו"ל. יותר כסף זורם לחברות והסקר שלנו תומך בתחושה הזו".

יניב כהן, BDO: "בעתיד נראה עסקאות רבות של עשרות ומאות מיליוני דולרים במגוון רחב של תחומים. אנחנו רואים כרגע הזרמה של השקעות שיהפכו תוך זמן לא רב לרכישות" | צילום: עמית שעל

מבין הענפים שנסקרו בשאלון בלטו בגישה החיובית שלהם תחומי המובייל והרשתות החברתיות, נתון לא מפתיע בהתחשב בכך שאליהם קשורה ווייז. לעומת תחומים אחרים שבהם לא ציפו הסטארט־אפיסטים לשינוי ממשי, חלק גדול מהנשאלים מכלל הענפים אמרו שבשני תחומים אלה הם מצפים לעלייה במספר ההשקעות והאקזיטים.

הקרנות חוזרות לגייס

גורם נוסף לאופטימיות הוא שסכום המכירה של ווייז זרם לקרנות והן קיבלו סכומים גבוהים שיחזרו לתעשייה. "אנחנו לא יודעים עד כמה כתוצאה מהעסקה יבואו עוד רכישות כאלה אבל זה כן יצר תחושה חיובית אצל משקיעים וחברות הסטארט־אפ", אומר כהן.

גם המשקיעים התעוררו לאחרונה ורבים מהם מיהרו לדווח על רצונם לגייס קרן חדשה או הזכירו לעולם את היותם מעורבים בגיוס קרן. בין הגיוסים שעליהם נודע בעיתוי לא מפתיע היתה הקרן החדשה של מייקל אייזנברג ואדן שוחט והקרן החדשה של יזהר שי מקינן פרטנרס שמתכוונת לגייס 60 מיליון דולר ממשקיעים מוסדיים מקומיים וזרים. כהן ממהר לאשר את ההתעוררות הזו: "בשיחות שהיו לנו עם קרנות ההון סיכון הן אמרו שהן יודעות עכשיו טוב יותר לבחור קרנות וחברות, ואנחנו רואים כיום יותר לידים של חברות. בעתיד נראה עסקאות רבות של עשרות ומאות מיליוני דולרים במגוון רחב של תחומים. אנחנו רואים כרגע הזרמה של השקעות שיהפכו תוך זמן לא רב לרכישות".

גם המוסדיים הישראלים, שנוטים להיזהר מתעשיית ההון סיכון הישראלית ונחשבים למשקיעים הכי קטנים בתעשייה זו, מיהרו להרים את הראש ואף סיפרו בגאווה לא קטנה על ההצלחה של ההשקעות שלהם בקרנות הישראליות. למרות זאת הסטארט־אפיסטים שנשאלו במסגרת הסקר הביעו ספקנות לגבי כניסת המוסדיים לתחום, ו־70% מהם השיבו שלא יהיה שינוי בגישת המוסדיים לכניסה לתעשיית ההון סיכון. "נראה שהשוק תופס את עסקת ווייז כחריגה ולאו דווקא כמצביעה על כלל השוק. היזמים חושבים שגם עסקאות כאלה לא יזיזו את המוסדיים לכיוון של השקעה בקרנות הון סיכון", אומר כהן.