צילום: בלומברג
דו"ח טכנולוגי
בום, זה מתחיל: האיחוד האירופאי נגד חברות הטכנולוגיה
שר הפנים של גרמניה יוצא לקרב נגד חברות הרשת האמריקאיות, פרטיות אישית מול "פרטיות אלגוריתם", טוויטר עוקבת אחרי המשתמשים (ומאפשרת יציאה), והעושר המדומה של המחוז של פייסבוק
04.07.2013, 13:19 | יוסי גורביץ
יום נקם ושילם
האיחוד האירופי לא יכול לעשות הרבה לממשלת ארצות הברית, גם כשמסתבר שהיא מרגלת אחריו כאילו היה ההתגלמות החדשה של ברית המועצות: הוא צריך אותה יותר מדי. אבל חברות הטכנולוגיה האמריקאיות – גוגל, פייסבוק, וכל השאר שמכרו לנו את הלוקש על עולם חסר גבולות שבו ממשלות לא חשובות – הן סיפור אחר לגמרי. כנגד שיתוף הפעולה שלהן עם הריגול האמריקאי בהחלט אפשר לנקוט פעולות תגמול. שר הפנים הגרמני, הנס-פטר פרידריך, אמר לאזרחי ארצו כי אם הם חוששים מהריגול של ה-NSA כנגדם, הוא ממליץ להם שלא להשתמש בשירותי חברות אמריקאיות – לא פייסבוק, לא גוגל, לא מיקרוסופט. יש בעיה עם ההצהרה הזו, והיא - איך לעזאזל עושים את זה? מילא פייסבוק, אבל למי יש אלטרנטיבה טובה למנוע החיפוש של גוגל? מיקרוסופט ובינג, שעוקבת אחריך בדיוק כמו גוגל. ומה, תבקש מהמשתמשים שלך לעבור כולם ללינוקס כדי להתחמק מהעדכונים של חלונות, שודאי מבריחים גם הם את המידע שלך? ועדיין, עם כל הבעייתיות, יש כאן מסר חד לחברות האמריקאיות: אם אתן תמשיכו לשמש ככלים של הממשלה שלכם, אתן תשלמנה מחיר. זה יתחיל ממחיר ציבורי – מהכרזה של פוליטיקאים בפני הקהל שלהם שאתן אויבות העם – ועם הזמן, המחיר הזה יתורגם למחיר כספי. זוכרים את הפאניקה של גוגל אחרי החשיפה של PRISM? את הדרישה שלה לחשוף את הצווים שהיא קיבלה? זה לא היה מקרה. והאירופאים לא עוצרים בציון הסכנה בפני אזרחיהם: הפרלמנט האירופי צפוי להצביע היום (ה'), יום העצמאות האמריקאי, על הפסקת שיתוף הפעולה עם ארה"ב בתחום העברת המידע – בתור התחלה, להפסיק להעביר לארה"ב את המידע על אירופאים שטסים לארה"ב. ומעבר לכך, להקפיא את שיחות הסחר עם ארה"ב. בשיחות הללו, יש לציין, התייצבה המשלחת האמריקאית במלוא משקלה לצד גוגל ופייסבוק, כשהיא מנסה למנוע חוקים אירופאיים על מחיקת מידע ועל "הזכות להשכח."לא קרה שום דבר, המשיכו הלאה
בתוך כל הבלגאן הזה, שלא הולך לעזוב אותנו בזמן הקרוב, עולה טענה מתחסדת: מה אתם רוצים, כולכם נתתם לחברה או שמונה זכות לעבור על התוכן שלכם. כל מי שפתח חשבון ג'ימייל הסכים לכך שיקראו את המייל שלו, אז מה אתם מייללים עכשיו.כאן אומר פיטר קינרייד, האקר, בלוגר ומדען מחשבים, יש הבדל חשוב - וזה בין חדירה לפרטיות על ידי אלגוריתם ובין חדירה לפרטיות על ידי אדם. לגוגל, הוא טוען, אין נהלים שמאפשרים לעובדים לקרוא מייל; הוא נקרא רק על ידי מחשב, שאז מצמיד לו פרסומות. המעקב הממשלתי שונה: בן אדם עובר על המידע שלך ומחליט מה לעשות איתו.
הנקודה החלשה של קינרייד מגיעה כשהוא טוען שיש משהו לא בסדר בכך שפקידי ממשלה עוברים על המידע שלך, כי הם עשויים לעשות בו שימוש לא הוגן. זה כמובן נכון, אבל לא ברור איך הגיע קינרייד למסקנה שעובדי חברות מסחריות לא עושים זאת.
גוגל כבר פיטרה עובד אחד, והגישה נגדו תלונה, אחרי שהשתמש בגישה שלו למידע כדי לעקוב אחרי אשה. זה המקרה היחיד שאנחנו יודעים עליו. זו ממש לא סיבה טובה להניח שלא היו מקרים אחרים, שגוגל לא יודעת עליהם. אנחנו לא יודעים מספיק על רמת הבקרה שלה. השערוריה הנוכחית מבהירה נקודה אחת: אי אפשר להפריד בין ריגול ממשלתי ובין ריגול מצד חברות. שתיהן שותפות לפעילות הריגול, והמגעים ההדוקים בין הממשלה לחברות – המקרים הבולטים הם ההתערבות המפורסמת של מחלקת המדינה בזמן התיקונים של טוויטר בעת המהפכה הירוקה באיראן, וההתייצבות המהירה של ממשל אובמה לצד גוגל אחרי שזו הותקפה על ידי סין – אומרים שההבחנה ביניהם הרבה פחות חדה משהיינו רוצים.
3 תגובות לכתיבת תגובה