אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
על שקיפות ואתיקה בחברות עסקיות

על שקיפות ואתיקה בחברות עסקיות

הטמעה של קוד אתי "עם שיניים" היא כנראה הדרך הטובה ביותר למנוע הידרדרות למשבר מהסוג של שחווה אי.די.בי ולמנוע פגיעה בציבור שמשקיע את מיטב כספי הפנסיה שלו בחברות ציבוריות מעין אלו

05.07.2013, 08:45 | יהודה פורת

המשבר בקונצרן אי.די.בי מסרב להסתיים. כל מי שקיווה כי בית המשפט יכריע כאן ועכשיו האם להעביר את השליטה בקונצרן לידי הנושים או שמא להשאירה בידי נוחי דנקנר – התאכזב. כמו תמיד, גם כאן אין קיצורי דרך ובית המשפט החליט למצות את האפשרות להגיע להסכמה בין הצדדים ולהזרים הון לחברה תוך שהוא מציב את ה-22 באוגוסט כתאריך יעד חדש. אך גם אם העתיד של אי.די.בי עודנו לוט בערפל – הלקח מהמשבר בקונצרן צריך להילמד כבר כעת.

מבלי להכנס למחלוקת שבין מחזיקי אגרות חוב להנהלת החברה, דבר אחד בטוח: בעשור החולף התנהל אי.די.בי באופן שלא תמיד עלה בקנה אחד עם עקרונות של ממשל תאגידי תקין. אפילו עו"ד חגי אולמן, אותו מינה בית המשפט לפקח על אי.די.בי, סיפר: "גיליתי משטר תאגידי פגום. דירקטורים צולבים. ניהול מאוד צנטרליסטי שיוצר קושי ובעייתיות בין קומות שונות בקונצרן". הכשל האתי היה אפוא מתמשך ותרם תרומה מכרעת למשבר בחברה, להידלדלות משאביה, ובעיקר לחוסר האמון שחשים כלפיה רבים מהנושים – וגם חלקים נרחבים בציבור.

נוחי דנקנר בבית המשפט (ארכיון), צילום: צביקה טישלר נוחי דנקנר בבית המשפט (ארכיון) | צילום: צביקה טישלר נוחי דנקנר בבית המשפט (ארכיון), צילום: צביקה טישלר

התנהלות זו היתה ללא ספק אחד הגורמים המרכזיים שהובילו למשבר החברה, ולפגיעה במשקיעים שלה - הציבור. רוב החברות לא יכולות להרשות לעצמן להידרדר למשבר מהסוג אליו נקלע קונצרן אי.די.בי. עבורן אחד הלקחים חייב להיות אימוץ והטמעת נורמות שקיפות ואתיקה עסקית באופן מלא. ואמנם, בשנים האחרונות אימצו רבות מהחברות המובילות במשק קודים אתיים, המפרטים את ה"אני מאמין" הערכי של החברה לגבי המותר והאסור בהתנהלות העסקית ובהתנהלות האישית של מנהליה. בין היתר, הקודים קובעים את מדיניות החברה לגבי ניגודי עניינים אפשריים של דירקטורים ואיסור על ניצול מעמדם לרעה, הקפדה על שקיפות והגינות ביחס מול משקיעים וספקים, איסור גורף על מתן שוחד לפקידי ציבור, הבטחת סביבת עבודה שאיננה פוגענית, וציות להוראות החוק והרגולציה (compliance).

הקודים האתיים הגיעו אלינו מארצות הברית, שם הפכו זה מכבר לחלק בלתי נפרד מליבת העסקים בעקבות פרשות השחיתות בתאגידים דוגמת אנרון וורלדקום בתחילת שנות ה-2000 וביתר שאת בעקבות המשבר הפיננסי והשערוריות סביב התנהלותם של הבנקים להשקעות ב-2008. לפי חוק סרבנס-אוקסלי, שנחקק בארה"ב ב-2002, חברות ציבוריות אף נדרשות לגלות בדו"חותיהן האם אימצו קוד אתי, ובמידה שלא עשו כן – להסביר מדוע. חברות אמריקאיות ורב-לאומיות נוהגות גם להתייחס בקודים שלהן לנושאים של אחריות חברתית וסביבתית ולקחת על עצמן שורה של התחייבויות לגבי הקפדה על זכויות העובדים בשרשרת האספקה – מודל המחלחל בהדרגתיות גם לשוק הישראלי כחלק מאימוץ נורמות מתקדמות של אחריות תאגידית.

עם זאת, על החברות לפעול ליישום מלא של נורמות אלו, על מנת שלא ישמשו כעלה תאנה בלבד. אין די לאמץ קוד אתי ולפרסמו באתר האינטרנט של החברה אלא נדרש תהליך להטמעתו בקרב ההנהלה והעובדים באמצעות עריכת מפגשים, סדנאות, הפצת חומר כתוב, מינוי קצין אתיקה, וכיוצא באלה צעדים אופרטיביים המתבצעים כולם בהתאם לסטנדרטים מקצועיים המקובלים בתחום. רוב החברות הישראליות עדיין לא שם – אך מקרה אי.די.בי וחברות אחרות מלמד, כי הגיע הזמן שיעשו את הצעד הנוסף.

חשוב להדגיש: אימוץ והטמעה של נורמות אתיות הן לא רק עניין שיווקי – ובוודאי שלא רק מהלך ערכי-מוסרי. הטמעה של תכניות אתיקה עשויה לשרת בבוא היום את החברה בהליכים משפטיים ובהחלטות שמקבלת רשות ניירות ערך לגבי אכיפה מנהלית והטלת עיצומים כספיים על החברה. ומעל לכל, הטמעה של קוד אתי "עם שיניים", המבטיח שקיפות, הוגנות וציות בחברה, היא כנראה הדרך הטובה ביותר למנוע הידרדרות למשבר מהסוג שחווה כעת אי.די.בי, ולמנוע פגיעה בציבור שמשקיע את מיטב כספי הפנסיה שלו בחברות ציבוריות מעין אלו.

הכותב הוא חבר הועד המנהל בעמותת שקיפות בינלאומית ישראל וסגן נשיא מוטורולה ישראל לשעבר

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות