הציירת רות שְׁלוֹס נפטרה בת 91

בביתה בכפר שמריהו נפטרה הציירת והמאיירת שְׁלוֹס בגיל 91. במרכז יצירותיה עמד האדם והיא התמקדה בדמויות החלשות בחברה הנתונות לדיכוי, קיפוח ואפליה: ילדים, זקנים, נשים ופליטים.

שלוס נולדה ב-1922 בנירנברג שבגרמניה ובשנת 1937 עלתה עם משפחתה לישראל. בארץ התיישבה המשפחה בכפר שמריהו. בשנים 1942-1938 למדה שלוס ב"בצלאל". בירושלים הצטרפה לקומונה של "השומר הצעיר", בה עיצבה את עמדותיה הסוציאליסטיות, שעליהן שמרה לאורך כל הקריירה הארוכה שלה.

ב-1943 הצטרפה להכשרה בקיבוץ מרחביה, ואחרי שנתיים התיישבו חברי ההכשרה בלהבות הבשן. ב-1943 איירה את ההגדה של פסח התנועתית הראשונה של הקיבוץ הארצי.‏

ב-1949 הציגה את תערוכת היחיד הראשונה שלה בתל אביב. נושאי הציורים היו נופי הקיבוץ, עמק החולה, דמויות נשים ובעלי חיים. כמו כן, הציגה באותה תערוכה ציורים שתארו את עקבות מלחמת העצמאות: בית הרוס, כפר נטוש ורחוב לאחר הפגזה.

ציוריה השתייכו לסגנון הריאליזם הסוציאליסטי שפרח באותה עת בין חלק מהציירים הישראלים שהושפעו מן התנועות הסוציאליסטית והקומוניסטית בארץ ובעולם, כמו שרגא וייל ויוחנן סימון. באותה עת וגם בשנים שלאחר מכן, איירה ספרי ילדים רבים (בעיקר בהוצאת ספרית פועלים) ואת גיליונות "משמר לילדים".

בשנת 1951 נישאה לבנימין כהן – אז רכז ההנהגה הראשית של השומר הצעיר ובהמשך פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב. בשנת 1953 עזבו בני הזוג את הקיבוץ ועברו להתגורר במשק החקלאי של משפחתה  בכפר שמריהו, שם היא התגוררה עד יום מותה.

ב-2006 נערכה לה תערוכה רטרוספקטיבית במשכן לאמנות בקיבוץ עין חרוד. 

בראיון שנערך איתה באותה שנה טענה שלוס כי לפי הרגשתה מעולם לא התקבלה על ידי הממסד האמנותי בארץ והיא אינה יודעת אם הסיבה לכך היא דעותיה הפוליטיות או סגנון הציור.  

בתה היא ההיסטוריונית רעיה כהן.

רות שלוס תובא למנוחות הערב בשעה 18:00 בבית העלמין בכפר שמריהו.