אנטרופי שחררה את המצנח

מצנח זהב הוא כלי תגמול לגיטימי לעודד מנהלים בכירים החוששים מסיום העסקתם באופן לא צפוי. אלא שבמקרה של דני נוה מדובר במענק שלא מבוסס על חשש אפשרי לסיום העסקה אלא על חשש כמעט ודאי. כלומר, נוה עשוי לעבוד כיו"ר כלל ביטוח חודשים ספורים ולאחר מכן להמשיך ולקבל שכר עבור תשעה חודשים שבהם יישב בבית.

האמת היא שלנוה היה ברור שהוא מתמנה לתפקיד היו"ר לתקופה קצובה מראש שתיגמר באופן ודאי עם חילופי השליטה הצפויים בכלל ביטוח.

אי.די.בי פתוח פתחה חדר מידע לקבלת הצעות רכישה לכלל ביטוח, בהתאם להנחיית בית משפט למכור את אחזקותיה בתוך חודש וחצי. לכן לנוה היה ברור כי ברגע שיגיע בעלים חדש, סביר שהוא ימנה יו"ר מטעמו. בתמורה הוא קיבל מדירקטוריון כלל ביטוח תעודת ביטוח בדמות תשעה חודשי שכר בתשלום.

דני נווה | צילום: אוראל כהן

נוה לא ויתר עבור תפקיד יו"ר כלל על שום תפקיד נוצץ בעל שכר מופקע. עד כה הוא ניהל שתי קרנות השקעה בתמורה לדמי ניהול נמוכים יותר מאלו שיקבל כעת בתפקידו כיו"ר כלל. קרן אגת הראשונה שאותה ניהל סיימה את תקופת ההשקעה שלה ובמסגרת ההסכמות שאליהן הגיע עם המפקח על הביטוח הוא ימשיך לנהל אותה ולקבל דמי ניהול.

יתרה מכך, בשנת 2009 הוא מכר מחצית מאחזקותיו בקרן לרוני דוידוף ושלשל לכיסוי 1.5 מיליון דולר. הוויתור היחיד שעשה עבור התפקיד הוא שנאלץ למכור את אחזקותיו בקרן אגת השנייה. גם כאן, ספק אם נוה ייפגע מכך. אם הקרן אמנם ביצעה השקעות ראויות, ודאי יימצא לאחזקותיו קונה במחיר ראוי. ואם לא, אז כנראה שהקרן ממילא לא היתה מספקת לנוה הכנסות גבוהות.

באנטרופי, שמחזיקה בכוח אדיר מול החברות הציבוריות, הלכו צעד בכיוון הנכון. בכלל ביטוח חשבו שזה בסדר להעניק לנוה אופציות ב"תוך הכסף" במחיר מימוש שנושק למחיר המניה בבורסה. באנטרופי דרשו וקיבלו שינוי של תנאי האופציה באופן שמחיר המימוש שלה יספק לנוה תמריץ ראוי למכור את כלל בפרמיה משמעותית ולסייע בהשבחתה. אלא שבכל הנוגע למצנח הזהב, באנטרופי העדיפו לקבל את התירוצים של דירקטוריון כלל.

כעת הכדור עובר לגופים המוסדיים שיבחנו אם לדעתם ראוי שנוה יקבל תשעה חודשי שכר בתשלום עבור ישיבה בבית, בתרחיש סביר כי ישמש בתפקיד יו"ר כלל ביטוח חודשים ספורים בלבד. יתרה מכך, אף שמדובר באישור תנאי השכר, המוסדיים יכולים להביע את דעתם על זהות המועמד וכישוריו.