אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
רובוקריפ צילום: רויטרס

רובוקריפ

הצעצוע הלוהט בעולם כרגע הוא רובוט קרב חמוש שאדם יכול לשבת בתוכו ולנהוג בו. הדבר המרגש, והקצת המטריד, הוא שהרובוט מגיע בגודל טבעי, ופועל באמת

11.07.2013, 08:08 | יונתן יעקבזון
משתקרת תא הטייס נסגרת מלמעלה נדלקות נורות ירוקות ומסך תצוגה, ועליו כוונת. הטייס יכול לשלוט בקלות בזרועות הענק, לסובב את גוף הפלדה ימינה ושמאלה ולהתקדם במהירות 10 קמ"ש הודות לארבעה גלגלים שמותקנים בקצה הרגליים. המקלעים - מקלעי צעצוע שיורים כדורי אוויר - מופעלים בלי צורך ללחוץ על שום הדק. הטייס פשוט צריך לחייך, ו־Kuratas, הרובוט הענקי שגובהו ארבעה מטרים ומשקלו כמעט חמישה טונות, מתחיל לרסס בקצב של כ־6,000 יריות בדקה. וכפי שאומרת הקריינית בסרטון ההדגמה בזמן שעל המסך אנה הטייסת מחייכת: "תוכלו למחוק את אויביכם בחיוך אחד".  

רובוט הקרב קוראטס ב-Wonder Festival, צילום: איי אף פי רובוט הקרב קוראטס ב-Wonder Festival | צילום: איי אף פי רובוט הקרב קוראטס ב-Wonder Festival, צילום: איי אף פי

כשהסרטונים הראשונים של רובוט הענק קוראטס עלו לרשת, לפני קצת יותר משנה, רבים חשבו שזו מתיחה. כשמפלץ הברזל הוצג בפסטיבל ההמצאות היפני Wonder Festival בטוקיו עדיין העריכו באתרי חדשות טכנולוגיה כי מדובר בגימיק שיווקי, אולי של משחק מחשב חדש. לא האמינו שמדובר באב־טיפוס של רובוטריק ענקי לשימוש פרטי. ואז מומחי רובוטיקה הוזמנו לבחון את היצירה, מסגרת ברזל מכוסה סיבי פלסטיק מחוזקים ופאנלי מתכת חיצוניים, שמותקנת בה מערכת נהיגה המבוססת על לחץ שמן ומופעלת באמצעות מחשב. הם טיפסו אל ראשו של הרובוט, פתחו את הדלת המתרוממת, התיישבו בתא הנהיגה ולקחו אותו לסיבוב. ואז גם הוצגה בפני מבקרים ומתעניינים האפשרות לשלוט ברובוט מרחוק באמצעות טלפון סלולרי. התברר שזו לא היתה מתיחה. מגזיני הטכנולוגיה "Wired" ו"Cnet" דיווחו בהתרגשות על רובוט הענק היפני שיורה ברגע שהוא מזהה חיוך. אחריהם הגיעו פרסומים בבלוג החדשות המוביל בעולם האפינגטון פוסט וב"גרדיאן" הבריטי. ואז עלה לרשת suidobashijuko.jp, אתר שבו אפשר "לקנות את החלום", כמילות הכותרת של טופס ההזמנה המקוון, שבו הגולשים מוזמנים לבחור לרובוט הענק האישי שלהם צבע, זרועות מיוחדות, רובי צעצוע גדולים, מערכת רדיו, גימור לריפוד בתא הטייס ואבזור כגון מתקן לאייפון ומחזיק כוסות. המחיר מתחיל ב־1.3 מיליון דולר - מי שישלח היום הזמנה יקבל בתשובה את ההודעה כי קוראטס עובר בימים אלה הכנה לייצור המוני, ולכן לא מקבלים כרגע הזמנות חדשות. באותיות הקטנות באתר כתוב: "אזהרה! הקוראטס הוא יצירת אמנות. זה אינו כלי רכב רגיל, ולכן אינו מבטיח את בטיחותכם או נוחיותכם. אנו ארגון שמטרתו להפיץ רובוטים נהוגים בידי בני אנוש. אנו נייצר בייצור המוני ונמכור את הקוראטס, יצירתו של האמן היפני קוֹגוֹרוֹ קוּראטה".

היוצר קוראטה: "לא חשבתי על השראה לשימוש צבאי או למירוץ חימוש פרטי, אלא יצרתי דבר שרציתי ליצור. מחשבות כאלה הן משהו שנולד בין היצירה לבין המתבונן או המשתמש", צילום: רויטרס היוצר קוראטה: "לא חשבתי על השראה לשימוש צבאי או למירוץ חימוש פרטי, אלא יצרתי דבר שרציתי ליצור. מחשבות כאלה הן משהו שנולד בין היצירה לבין המתבונן או המשתמש" | צילום: רויטרס היוצר קוראטה: "לא חשבתי על השראה לשימוש צבאי או למירוץ חימוש פרטי, אלא יצרתי דבר שרציתי ליצור. מחשבות כאלה הן משהו שנולד בין היצירה לבין המתבונן או המשתמש", צילום: רויטרס

"ציפיתי שיפחדו, והופתעתי"

בסוף השבוע הזה יוצא ברחבי העולם סרט המדע הבדיוני של גריימו דל טורו "פסיפיק רים". בסרט מפלצות בסגנון גודזילה עולות מהים, ובתגובה צבאות העולם מתאגדים ומפתחים רובוטי ענק שנהוגים בידי טייסים. קוראטה (40), אמן ורתך מתכות מהעיר המנומנמת אוקיאמה שבדרום יפן, יכול להתגאות בכך שהחזון הקולנועי מפגר אחרי המציאות שהוא יצר במו ידיו, בסדנה שלו. סייע לו התוכניתן היפני וואטרו יושיזאקי, שפיתח את מערכת ההפעלה והנהיגה של הרובוט, שמניעה את 30 הצירים במפרקיו ומפעילה את מקלעי הצעצוע שמותקנים בו. שם התוכנה הוא Shido-V, והוא נהגה כמו "בּוּשִידוֹ", קוד ההתנהגות של הסמוראים היפנים, שנסוב על חיי לחימה וכבוד ושאיפה למות מוות מפואר. לצורך מימון הפרויקט וכחלק משיווקו השניים הקימו חברה וקראו לה "סוידובאשי תעשיות כבדות". החברה היא זו שמצהירה כי היא בונה את רובוטי הקוראטס לפי הזמנה, אם כי אף אחד מהמעורבים אינו מוכן לחשוף אם מישהו אי פעם הזמין מהם את הרובוט שמחסל בחיוך.

"המטרה המקורית שלי היתה לראות איך בני דורי, אנשים שגדלו מוקפים ברובוטים מצוירים מחוברות אנימה, יגיבו כשיופיע מולם רובוט אמיתי כזה", מספר קוראטה בראיון ל"מוסף כלכליסט" שנערך באימייל, בסיוע מתורגמן. "רציתי להעמיד למבחן המציאות את התפיסה הנהוגה ביפן, זו שמעריצה רובוטים. ציפיתי להלם ולתגובות של פחד ורתיעה, והופתעתי". קוראטה מודה שהמקלע שמופעל בחיוך נועד לעורר את תחושת ההלם הזאת, ושבין היתר הוא שימש תגובה צינית לטכנולוגיה החדשה "סמייל שוט" המשולבת במצלמות של סוני וסמסונג, שמפעילה את המצלמה באופן אוטומטי ברגע שהעדשה קולטת חיוך. "הדבר הבולט ביותר היה תשומת הלב שהקוראטס זכה לה, שהיתה מעבר למצופה. זה נראה כאילו כמה רגעים אחרי שהכרזנו על הפרויקט, כל הגלובוס כבר ידע עליו", הוא מוסיף.

קוראטה מטפס לתוך יציר כפיו. "רווח כספי הוא הכרחי, אף על פי שהוא לא אחת ממטרות העל של היצירה", צילום: איי אף פי קוראטה מטפס לתוך יציר כפיו. "רווח כספי הוא הכרחי, אף על פי שהוא לא אחת ממטרות העל של היצירה" | צילום: איי אף פי קוראטה מטפס לתוך יציר כפיו. "רווח כספי הוא הכרחי, אף על פי שהוא לא אחת ממטרות העל של היצירה", צילום: איי אף פי

אביו של קוראטה היה גם הוא רתך. "כילד צפיתי באבי עובד עם ברזל", הוא מספר. "בגיל 17 ניסיתי בפעם הראשונה ליצור משהו בעצמי, ובניתי גיטרה בס. לא התעניינתי בחרשות מתכת מקובלת, של חרבות סמוראי מסורתיות, אלא בניתי מנורות, דלתות ברזל לגנים, יצירות ששייכות יותר לעולם הארכיטקטורה והעיצוב. אף פעם לא התמחיתי במשהו מסוים. כל מה שעשיתי היה להסתכל סביבי ולחקות דברים שראיתי". קוראטה התפרסם ביפן כאמן בעל סגנון קודר, שמעצב נברשות שמזכירות מכשירי עינויים וכלי נגינה, מכונות כתיבה וגרמי מדרגות לולייניים שנראים כשלדי ברזל מעוקמים. ב־2005 הוא בנה את הרובוט הראשון שלו: פסל בגובה ארבעה מטרים, ריאליסטי, מאיים ודומם לחלוטין של ScopeDog, רובוט מלחמה מסדרת אנימציה יפנית משנות השמונים בשם "Votom". הוא הוזמן להציג את סקופדוג בתערוכה לציון 150 שנה להיווסדות הפדרציה היפנית לברזל ומתכת, ושם גנב את ההצגה והפך לשם מוכר ברחבי יפן. "ואז פתאום הבנתי שאני רוצה לראות את הרובוט הזה זז", הוא אומר. הרצון הזה הפך לפעולה אחרי כמה שנים, כאשר טוקבקיסט בבלוג של קוראטה, בלוג שכותרתו היא "אני יכול לעשות הכל", המליץ לו לפגוש את המפתח יושיזאקי. השניים נפגשו ובתוך זמן קצר הבינו שהם חולקים חזון משותף. העבודה נמשכה שנתיים, וכללה הרבה לילות ארוכים בסדנה רחבת הידיים של קוראטס, שבאחד מהם אף שבר עצם בגופו. "יש אתגר גדול בלעשות משהו חדש לגמרי, אבל הסחיבות של חלקי המתכת הכבדים היו הדבר הכי קשה", הוא אומר.

קוראטה בסדנה עם דגם האבטיפוס. "הסחיבות היו המכשול הכי גדול" קוראטה בסדנה עם דגם האבטיפוס. "הסחיבות היו המכשול הכי גדול" קוראטה בסדנה עם דגם האבטיפוס. "הסחיבות היו המכשול הכי גדול"

אני, גיבור לאומי

תרבות הפופ היפנית ספוגה ברובוטי מלחמה ענקיים, "מֶכָּה" הם נקראים שם, כפי שהתרבות האמריקאית ספוגה בגיבורי־העל שלה. זה החל בשנות החמישים, עם הגיבור המכונן של הז'אנר "טֶצוּגִ'ין־28". יוצר הסדרה מיצוטרו יוקויאמה סיפר שקיבל את ההשראה לדמות בגיל עשר, כשבזמן מלחמת העולם השנייה חזה בהפצצת עיר מגוריו קובה בידי חיל האוויר האמריקאי. יוקויאמה הקטן ייחל אז בלבו שליפן יהיה נשק סודי ומתקדם משלה. בעלילת הסדרה טצוג'ין (בתרגום מילולי: "איש הברזל") היה רובוט משחית אימתני שנשלט בידי ילד קטן שקשור אליו רגשית. הסדרה שימשה השראה לעשרות סדרות מכה אחרות שבאו בעקבותיה, ונותרה איקונית בתרבות היפנית עד היום.

והמקורות התרבותיים של המכה הם כנראה רק אחת הסיבות שביפן קוראטס נתפס כצעצוע ולא כמבשר של מכונות מלחמה עתידיות. סיבה נוספת היא שרובוטי מלחמה כבר נמצאים בפיתוח, ואף כמה סוגים שלהם פועלים בעולם. והם כלל לא נראים כדמויי אדם גדולים, והדורות הבאים שלהם מתוכננים לפעול בלא צורך בשיקול דעת אנושי. בארצות הברית הושמעה באחרונה ביקורת ציבורית על צי מזל"טי התקיפה האמריקאי, ועל העובדה שבכוונת ממשל אובמה להעניק עד סוף העשור רישיונות להפעלת עשרת אלפים מזל"טי ריגול אזרחיים בשמי אמריקה. במאי פרסמה סוכנות הידיעות הממשלתית של רוסיה רי"א נובוסטי כי בכוונת ממשלת רוסיה לפתח "רובוט נגד טרור" שמערכות הנשק שלו יופעלו אוטומטית, על בסיס תוכנת בינה מלאכותית. בסוף יוני ועדת זכויות האדם של האו"ם ניסחה טיוטת דו"ח שקורא לחדול מפיתוח "כלי נשק עצמאיים" ומשימוש בהם. גם אם הרובים של קוראטס היו אמיתיים, אין סיבה לפחד ממנו ומדמותו האימתנית. המציאות בשטח מפחידה הרבה יותר.

קוראטה טוען שהוא אכן מוכר את הרובוט שלו במחיר של החל מ־1.3 מיליון דולר ליחידה, אך מסרב למסור פרטים נוספים, מלבד ההצהרה ש"רווח הוא דבר הכרחי, גם אם הוא לא אחד ממטרות העל של היצירה". כשהוא נשאל אם היצירה שלו עשויה לעורר השראה למירוץ חימוש אזרחי, ולמצב שבו בעתיד בעלי אמצעים יצטיידו בכלי משחית פרטיים כאלה, הוא דוחה את הרעיון: "עיצובים צבאיים השפיעו על התכנון של הקוראטס, אבל מכונות אטיות כאלה לא מתאימות לשימושי מלחמה. בכלל, אני נשאל לעתים קרובות את השאלה הזאת, ומתמיה אותי שאנשים נצמדים למחשבות כאלה. ביפן, לכל הפחות, החיבור בין רובוטים למלחמה מבוטא לעתים נדירות בלבד. התגובה הבינלאומית לקוראטס עזרה לי להבין משהו על הבדלי תרבות. אין בי רתיעה או טינה כלפי הרעיון שרובוט שווה מלחמה, אבל פה ביפן זה שונה, והודעתי מראש שהקוראטס הוא יצירת אמנות וצעצוע".

"חכה לגרסה הבאה"

הפרסום לא גרם לקוראטה לנוח על זרי דפנה. הוא גם לא חושב על הפרויקט הבא. בשנים הקרובות הוא מתכוון לשקוע בהמשך פיתוח המֶכָּה שלו. "התהליך עדיין בעיצומו", הוא אומר, "כל יום אנחנו חושבים על רעיונות חדשים להוסיף לקוראטס. כן, הייתי רוצה בשלב כלשהו בעתיד להתנסות בדברים אחרים, שקשורים אולי באתגרי הישרדות ובלחימה ללא כלי נשק, אבל כרגע אנחנו מתמקדים בפרויקט הזה".

אני רוצה לשאול אותך שוב על המסר. הקמת אתר למכירת הצעצוע הזה לשימוש פרטי, כולל בחירת כלי נשק. אין פה אמירה חברתית? אתה לא חושב שזה מעורר מחשבות על מירוץ חימוש פרטי לאנשים עשירים, לדוגמה? קצת פשטני לומר שזו אמנות בלבד.

"כשבני האדם התחילו לצייר על קירות של מערות, אני לא חושב שהיתה להם אמירה חברתית או ניסיון לעורר השראה. כמותם, אני פשוט יוצר את מה שאני רוצה ליצור. בעיניי מחשבות על השפעה חברתית הן דבר משני, שנולד בין היצירה לבין המתבונן או המשתמש. אם אתה טוען שלקרוא לזה אמנות בלבד זה פשטני מדי, אני רואה בכך הוכחה שנהנית מהפרויקט האמנותי שהוא הקוראטס. ואני מקווה שתתעניין בהתפתחויות שנוסיף לו בהמשך".

תגיות