שטייניץ: הקמת קרן רווחי המדינה מהגז - הסיבה להעלאת דירוג האשראי של ישראל

"בארבע שנים כשר אוצר ניהלתי מאבקים נגד קבוצות כוח רבות, אך המאבק הכי קשה, ברוטאלי ומאיים היה על חלקה של המדינה ברווחי הגז והנפט. הלחצים הכי קשים היו המאבק נגד הבית הלבן בו חשבתי שאני הולך להפסיד". כך אמר השר לנושאים אסטרטגים, ענייני מודיעין ויחסים בינלאומיים, יובל שטייניץ בדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה, על החוק לרווחי הנפט והגז.

יו"ר הוועדה, משה גפני (יהדות התורה) אמר כי "שר האוצר הקודם שילם על המאבק מחיר פוליטי. מדובר על 500 מיליארד שקל וזה עלול לפגוע בכלכלה אם לא מתעסקים בכך נכון. אנחנו בדיונים עם משרדי הממשלה איך לבנות את המנגנון של חלוקת תקציב הקרן, כי אנחנו חוששים שאם נקצה לחינוך ב-2018 יבוא האוצר ויקצץ בתקציב החינוך. לכן נקבל החלטות שמוסכמות על כל חברי הוועדה ובזהירות. החוק יהיה ברור ולא עמום".

שטייניץ הודה לשותפים למאבק וציין את פרופ' איתן ששינסקי שעמד בראש הוועדה ואף הודה לגפני וליו"ר האופוזיציה שלי יחימוביץ "על תרומתם המרכזית בקידום הנושא". שטייניץ אף ציין כי מדובר במשאבים מתכלים ויש היגיון לשמור אותם לדור הבא.

יחימוביץ' הסתפקה בלהשיב - "אנחנו מצטערים שהשר שטייניץ לא היה חלק מהחלטת יצוא הגז, כי אז התוצאה (של ההחלטה כמה גז ייוצא, ח"פ) הייתה אחרת".

שטייניץ פירט איך מתחלקים ה-500 מיליארד המשוערים של רווחי המדינה מהגז: "כל המהלך של יישום המסקנות צפוי לתת תוספת לתמלוגים שנהוגים כיום של 400-500 מיליארד שקל, ואולי אפילו יותר. 300 מיליארד שקל הולך לקרן. עוד 160 מיליארד שקל יגיע מביטול הפטור של מס החברות ויגיע למערכת המס הרגילה. התחזית של האוצר היא שעד 2040 הקרן תצבור 80-90 מיליארד דולר, גם לאחר שתפריש רווחים לחינוך ורווחה". שטייניץ אף הוסיף כי "העובדה שאנחנו מקימים פוליסה זו שימשה פרמטר מרכזי לשמירת הדירוג של ישראל ולכך שעלה לנו הדירוג באמצע המשבר".

פרופ' ששינסקי אמר לקראת ועדת ששינסקי 2 שתדון בניהול שאר משאבי הטבע הוא להכניס את רווחי המדינה העודפים מכלל המשאבים לאותה קרן: " ההיגיון אומר לא לקבוע קרנות שונות. אם הקמנו את הקרן, טבעי שהכל יצטרף לאותה קרן. זו דעתי האישית ואני לא מקדים את ההחלטה". ששינסקי ציין גם כי במקרה חירום, המדינה יכולה להשתמש בכספי הקרן על ידי רוב של 65 חכים בלבד. ששינסקי נזהר ואמר כי "זה צריך טיפה להדאיג אנשים, אבל החוק שעבר הוא סביר".

דווקא חבר הקואליציה בוועדה, ח"כ בועז טופורובסקי (יש עתיד) התייחס לבעיה שהעלה ששינסקי לגבי הקלות בה ניתן להוציא כסף מהקרן בשעת חירום והציע להקשיח את החוק, כך שיהיה מוגדר מהו מצב חירום, ולהעלות את מספר הח"כים לאישור ל-80 ח"כים על מנת להקשות על כל קואליציה עתידית שתמהר לנצל זאת כתקציב ב', לדבריו.

גם שטייניץ אמר כי "יש פעם בשלוש שנים מקרה חירום וזה עלול לשחוק את הקרן. צריך לוודא שרק במקרה חירום אמיתי היא תשמש פוליסה". שטייניץ אמר כי "80 זה מוגזם", והציע רוב של 70 חברי כנסת.

ששינסקי אף ציין כי יש לשקול את המטרות ארוכות הטווח של הקרן: "בנורבגיה חלק גדול מכספי הקרן הולך לפנסיה. אנחנו עומדים בפני בעיות במערכות הפנסיה, עלייה בתוחלת החיים. הקרן יכולה להיות כרית ביטחון לטווח ארוך. רצוי לחשוב על זה".

אך בכל מקרה, הקרן אמורה להתחיל לפעול רק ב-2017-2018, ומנכ"ל עמותת אדם טבע ודין, עו"ד עמית ברכה הזכיר כי "המצב כרגע הוא שהתמלוגים המשולמים על השימוש בנפט והגז, אינם מוכנסים לקרן אלא עוברים באופן שוטף לתקציב המדינה, כך שהקרן לתמלוגי הגז והנפט תתחיל להתמלא רק בעוד 7 שנים. לעמדתנו יש להזרים לקרן כבר עכשיו את התמלוגים, שיגיעו על פי חישובינו ל-750 מיליון שקל בתוך חמש שנים". ברכה גם התייחס בדיון לשאלת מטרת הקרן וקרא להשוות לקרנות משאבי הטבע בקליפורניה, נורווגיה וקנדה בהן כספי הקרן מושקעות גם בשמירה על הסביבה.