אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
ועדת הכלכלה עוצרת את רפורמת תאגידי המים של האוצר צילום: שאטרסטוק

ועדת הכלכלה עוצרת את רפורמת תאגידי המים של האוצר

הח"כים דורשים מהאוצר להציג הצעה חלופית של חיסכון גדול יותר במחיר המים. סמנכ"ל הכלכלה של רשות המים: גם אם נוריד את עלויות התאגידים, רכיב ההתפלה עומד לעלות

10.07.2013, 13:30 | חן פונדק

נציגי האוצר הגיעו היום לוועדת הכלכלה בכנסת במטרה להקריא את סעיפי החוק של רפורמת תאגידי המים שבמסגרת חוק ההסדרים, אולם התפלאו כשהדיון הוסט לדיון עקרוני בבעיות במשק המים ותעריפיו. הסיבה: חברי ועדת הכלכלה החליטו כי הם אינם מקדמים את החוק עד שתוצג להם הצעה מסודרת שמבטיחה ירידה במחירי המים.

יו"ר הוועדה ח"כ פרופ אבישי ברוורמן הודיע כי הוא דורש מנציגי משרדי האוצר והאנרגיה והמים להגיש לוועדה עד מחר (ה') נוסח מתוקן להצעת החוק, שיכלול הפחתה של 10% עד 15% במחיר המים. זאת היות ששר האנרגיה סילבן שלום אמר מספר פעמים כי ניתן להפחית את מחיר המים עד 15%.

אבישי ברוורמן. דורש נוסח מתוקן שיכלול הפחתה של 10-15% במחירי המים, צילום: חיים צח אבישי ברוורמן. דורש נוסח מתוקן שיכלול הפחתה של 10-15% במחירי המים | צילום: חיים צח אבישי ברוורמן. דורש נוסח מתוקן שיכלול הפחתה של 10-15% במחירי המים, צילום: חיים צח

חברי הכנסת מיקי רוזנטל (עבודה) ואיילת שקד (הבית היהודי) הודיעו כי הם מבקשים לפצל את נושא המים מחוק ההסדרים, והיו"ר ברוורמן הודיע כי יעלה את הבקשה להצבעה כבר מחר, בדיון נוסף שצפויה לקיים הוועדה בעניין. בדיונים בין חברי וועדת הכלכלה לנציגי האוצר אמרו הח"כים כי אם האוצר רוצה להעביר את הרפורמה, עליו להציג הצעה של ירידה במחירי המים של לפחות 8% עד 2015, העלאת סבסוד מחירי המים לנזקקים ולקשישים והפחתת עלויות ההתפלה.

ההסכם בין משרד האוצר לשלטון המקומי, שהוביל לשינוי ברפורמה המוצעת בתאגידי המים בחוק ההסדרים, אינו כולל צמצום תאגידי המים ל-15 כפי שהוצע בטיוטה הראשונה של חוק ההסדרים.

בהסכם שהגיע לידי "כלכליסט", לא מוזכרת הפחתה בתעריפי המים של 5%. לפיו, תאגידי המים יוכלו להתאגד לפי החלטתם, אולם הם לא יחויבו לעשות זאת. בסוף כל שנה מכניסת הרפורמה ייבחנו פרמטרים להתייעלות של התאגידים. תאגיד שלא יעמוד בפרמטרים יחויב להתמזג בתאגיד אחר, לפי המתכונת שהיתה בחוק ההסדרים.

כמו כן, לפי הסכם, יוכנסו לחוק המלצות ועדת ניסן משנת 2011 להסדרת יחסי התאגידים והרשויות המקומיות. לפי המלצות אלו, רשויות מקומיות שטרם הצטרפו או הקימו תאגידי מים וביוב, יידרשו להצטרף לאחד התאגידים. לעומת זאת, במקרים שבהם הוכיחה הרשות כי משק המים נוהל בצורה יעילה ומיטבית עבור ציבור התושבים, תתאפשר הקמה של תאגיד מים וביוב עצמאי.

"השאלה היא כיצד הציבור ירוויח מהמהלך"

סמנכ"ל עמותת ידיד, רן מלמד, שהגיש עתירה לבג"צ לביטול התאגידים, אמר כי השאלה היא לא אם לצמצם את מספר התאגידים או להחזיר את הפעילות לרשויות המקומיות, אלא איך לוודא שהצרכנים ירוויחו מהמהלך. העתירה כוללת דרישה כי מחירי המים ייקבעו על ידי הכנסת ולא על ידי מועצת רשות המים. עוד הוסיף מלמד כי תאגידי המים נמנעים להעביר דיבידנדים לרשויות המקומיות. הוא הסביר כי עד 2015 העברת הדיבידנדים לעיריות פטורה ממס, ולכן למדינה אין אינטרס לעשות זאת ולהפסיד תשלומי מס.

ח"כ מיקי רוזנטל הזכיר כי הרפורמה הנוכחית טוענת שלא צריך לבטל תאגידים, בעוד מצד שני האוצר רצה לצמצם את מספר התאגידים ל-15. עוד הוסיף ח"כ רוזנטל כי ב-2001 נקבע מחיר שערורייתי להתפלה. הוא הסביר כי בזמן שניר גלעד, כיום מנכ"ל החברה לישראל, כיהן כחשב הכללי באוצר, יצא מכרז למתקן התפלה ראשון באשדוד, בו הייתה שותפה גם החברה לישראל, שקבע מחיר שכולל בתוכו את עלות ההקמה של המתקן הראשון.

ח"כ רוזנטל עוד טוען כי במכרז השני נקבע מחיר גבוה יותר, למרות שהוא לא כלל את עלויות הקמת המתקן. "אני לא חושב שגלעד ידע אז שהוא יעבור לעבור בחברה לישראל, אבל זו שערורייה ציבורית שצריך לחקור". ההסכמים בין האוצר לחברות ההתפלה אינם חשופים לציבור.

ח"כ יצחק הרצוג הוסיף כי מחיר המים עלה ב-40% בשנים האחרונות, והטענה כי מרכיב המים בסל ההוצאה המשפחתי הוא קטן היא שקרית.

סמנכ"ל הכלכלה של רשות המים גלעד פרננדס הסביר כי צמצום התאגידים יכול להביא לחיסכון של עד 180 מיליון שקל בשנה. עם זאת, הוא הסביר כי מדובר רק ברכיב אחד של תעריף המים, בעוד שרכיב אחר – ההתפלה – עומד לעלות. הוא הוסיף כי מחיר ההתפלה בארץ הוא מהזולים בעולם, אבל "גם אם התאגידים יתייעלו, המחירים לא יכולים לרדת בגלל עלויות ההתפלה". הוא הוסיף כי מחיר המים כולל עדיין סבסוד לחקלאות וישנם עוד 200 מיליון שקל של היטל הפקה שמועבר לאוצר. רכז תחום המים בהתאחדות החקלאים, יצחק טובלי, טען מנגד כי כיום כבר אין סבסוד לחקלאות.

סגן הממונה על התקציבים באוצר, שאול מרידור, הסביר כי הסבסוד לחקלאות יורד בכל שנה בהדרגה עד לביטולו תוך 7 שנים. הוא התייחס לטענת ח"כ רוזנטל על מחיר ההתפלה ואמר כי הוא נקבע במכרז, לאחר תחרות קשה שהביאה למחירים הנמוכים ביותר בעולם.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

11 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

11.
מחיר מים לצריכה ביתית
לא ברור לי למה כולם מפנים אצבע לכיוון התפלת המים. נכון טוען מרידור כי מכרזי התפלה (למעט זה של חברת מקורות) נעשו באופן הוגן ופתוח. המוקש נמצא קרוב וברור. חברת מקורות שהינה מונופול ממשלתי, מבוקרת באופן נורמטיבי ע"י פקידי רשות המים שאין להם שמץ מושג בניהול חברה כלכלית ככלל וחברה להפקת מים בפרט. עלויות מקורות מטורפות. פי שנים ויותר מעלות הפקה ואספקת מים של המפיקים הפרטיים. המצב בחברת חשמל ובנמלים מתגמד ביחס למציאות בחברת מקורות. לא סתם שעירית כפר סבא לה מתקני הפקה שאינם קשורים למקורות, מסרבת להכנס לסד התאגידים העירוניים.
רמי , רמת הגולן  |  29.07.13
10.
מחיר המים עלה וכולם למעלה מבסוטים חוץ מהצרכנים.
ראשי המועצות מבסוטים- קבלו כסף על מכירת הנכסים , ולתושבים הם אומרים : אצלנו המחיר היה יותר זול. המדינה- הטילה מע"מ על הנכס הכי בסיסי מים. מנהל המים- הצליח להפריט את הנכס המניב היחידי שיש לרשויות המקומיות ולהוציא את ההכנסות מהתושבים. התאגידים- הצליחו להעסיק מנגנון עם ג'ובים. ומה בעתיד: איחוד התאגידים ו.... אולי מכירתם לבעלי ההון. ואיפה אנחנו ציבור הצרכנים. לבטל את המע"מ על המים ולהחזיר את הגלגל.... לרשויות המקומיות.
משה  |  11.07.13
לכל התגובות