המסע המאכזב של מסי בארה"ב

החלק האמריקאי במסע מסי וחברים (Messi and Friends Tour) החל ברגל שמאל לאחר ביטול משחק הצדקה בלוס אנג'לס בהתראה של יום, והאשמות מצד אחד הספונסרים כי מדובר היה ב"ניסיון בוטה להונות את העם האמריקאי". המשחק המסכם של המסע נערך אמנם לפי התכנון ב-6 ביולי בשיקגו, אך הוא סבל משורה של בעיות שהותירו את משלמי הכרטיסים היקרים ביותר חשים מרומים. השורה התחתונה היא שמארגני המשחק היו צריכים להחזיר כסף ל-75 בעלי כרטיסי VIP. כל כרטיס עלה לפחות 2,500 דולר כל אחד.

מסי עם ניימאר. לא שיווק ממוצלח מדי באמריקה | צילום: רויטרס

יום לפני המשחק בשיקגו נהנה מסי במסיבת בריכה שערך בלאס וגאס שחקן הכדורגל לשעבר רונלדו.

במקביל, החשש מביטול נוסף והחדשות שבהרכבים ישתתפו שחקנים לשעבר מאוניברסיטת נורת'ווסטרן הגבילו את מכירת הכרטיסים, כך שהמארגנים הצליחו למלא פחות ממחצית אצטדיון סולג'ר פילד, שיכול להכיל עד 60 אלף מושבים.

החברה שהייתה אחראית על קידום המכירות של המשחק בשיקגו, נומרו 5 (Numero 5) הצליחה למכור גם 80 חבילות VIP, שהבטיחו לכלול "כרטיסים עם גישה בלתי מוגבלת למגרש, פגישת היכרות עם השחקנים וכן חולצה וכדור בחתימתו של מסי", במחיר של 2,500 דולר לחבילה.

אך בפועל, האוהדים מכל רחבי המדינה שרכשו את החבילה, מתוך הבנה שיזכו בהזדמנות הנדירה לפגוש באופן אישי את מסי, הרגישו בסוף המשחק כי היו קורבנות של תרגיל הונאה קלאסי (bait and switch). הכדור והחולצה החתומים התגלו כ"כדור פלסטיק זול" וחתימתו של מסי על החולצה נמרחה. בפגישה המובטחת לפני המשחק נכחו רק מספר מועט של שחקנים מקצועיים, והיא התקיימה בחדר חם וחסר חלונות, ללא נוכחותו של מסי. למעשה הוא הוחלף בדקה ה-68 של המשחק ועזב את האצטדיון לפני שריקת הסיום, כך שהספיק לטוס לנוח באיביזה עם חברים ובני משפחה.

הבלוג Dirty Tackle תיאר את השתלשלות האירועים מפיו של אוהד משיקגו ששילם 5,000 דולר כדי להעניק לבנו הקטן את ההזדמנות לפגוש את האליל שלו, שהפך מאז אליל לשעבר: "אכזבה מוחלטת!!!! מאז פברואר כשהתמזל מזלי להשיג שני כרטיסי VIP כך שהדסון ואני נוכל לפגוש את מסי ולשבת סמוך למגרש במשחק, אני מחכה לכך בהתרגשות. התלהבתי בשביל הדסון והתלהבתי בשביל עצמי. בבית ספר כשהדסון התבקש לכתוב חיבור תחת הכותרת "את מי היית רוצה לפגוש?" הוא כתב על ליונל מסי. שנינו אוהדי כדורגל מושבעים, וביקרנו בברצלונה, היינו באצטדיון של הקבוצה ושמחנו כל כך מההזדמנות לפגוש בשחקן הטוב ביותר בעולם. הדסון ואני חיכינו במשך שעתיים בחדר פרטי בתחתית סולג'ר פילד ביחד עם עוד 75 אוהדים 'בני מזל'...אבל חיכינו, חיכינו וחיכינו... וחמש דקות לפני השעה שש הודיעו לנו שמסי לא מתכוון להגיע. הם אמרו שינסו לסדר מפגש מחודש במחצית או בסיום המשחק...אבל לא קרה כלום. מסי ירד מהמגרש בדקה ה-68 ועזב את האצטדיון. הבטתי על הדסון, כרכתי את הזרוע שלי סביבו והצטערתי. הדסון התחיל לבכות. הוא היה שבור ואני הייתי שבור בשבילו. אין מילים שיוכלו לתקן את האכזבה שהוא חש ושאני חשתי עבורו. כשנכנסנו למכונית והתחלנו לנסוע הביתה, הוא שוב התחיל לבכות. הדבר היחיד שיכולתי לומר לו הוא שלפעמים גיבורים מאכזבים אותנו, שהם רק בני אדם רגילים, ובין אם הם שחקנים, זמרים או ספורטאים מעולים, הם עדיין רק בני אדם. חלקם טובים וחלקם רעים. קניתי את הכרטיסים לכבוד יומולדת 9 של הדסון, לא ערכנו לו מסיבה, וזה היה אמור להיות אירוע של פעם בחיים, חוויה שאב ובנו זוכרים לנצח. כלום לא יצא מזה. אסיים במשפט של הדסון: "אבא, החולצה הבאה שאקבל לא תהיה של מסי. הוא לא גיבור. עלות החוויה הזו עמדה על 2,500 דולר לכרטיס."

"אין לי כל קשר למפרסמים המקומיים", מצוטט מסי ב- Crain's Chicago Business במסיבת עיתונאים שנערכה יום לפני המשחק. "בסופו של יום אני פה כדי לעזור לעמותת מסי וליוניצ"ף". בעיתון הוסיפו כי נציגי נומרו 5 "לא ידעו כמה כסף ייתרם ליוניצ"ף ולעמותת ליונל מסי", אך עלה לחברה 500 אלף דולר להטיס שחקנים כמו חוליו סזאר, תיירי הנרי, אסקיאל לאבצי, חבייר מסצ'ראנו ואחרים למשחק, שבו הם השתתפו בחינם.

ברור כי מרבית האשמה לבלגן הזה נופלת על כתפי מארגני המשחק ופחות על מסי עצמו, אך השם שלו הוא שמודפס על הכרטיסים. עליו להיות זהיר יותר בבחירת החברות שיכולות לייצג אותו ואת העמותה שלו, זאת על מנת שיוכל להימנע מקישור שמו עם סיפורים על ילדים בוכים ובזבוז זמן וכסף של מבוגרים.

מסי יכול להתנחם בהסכם חסות נוסף שחתם עם ענקית האינטרנט הסינית Tencent. מסי יקבל סכום גבוה כדי לפרסם את אפליקציית ההודעות והשיחות של החברה הסינית, WeChat. מדובר באחת האפליקציות הפופולריות בשוק עם 300 מיליון משתמשים, כש-40 מיליון מתוכם מגיעים מחוץ לסין נכון לאפריל השנה.