בדרך לפשרה: קשישים יבחרו איך לקבל גמלת סיעוד

אנשי משרד האוצר, אנשי ביטוח לאומי וחברי הכנסת של ועדת העבודה בוחנים בימים האחרונים הצעה שתשנה דרמטית את האופן שבו קשישים סיעודיים מקבלים את הקצבה שלהם, ובימים הקרובים תיפול ההכרעה.  

ההצעה שהאוצר רצה לקדם בחוק ההסדרים היתה לכפות על הקשישים לקבל את גמלת הסיעוד דרך חשבון הבנק שלהם, במקום שתשולם לחברת סיעוד המעסיקה את המטפל - צעד שנראה חיובי אך מעורר קשיים לא מעטים. כעת נשקלת פשרה - גרסה מרוככת להצעת האוצר, שדומה לעמדת מנכ"ל ביטוח לאומי, פרופ' שלמה מור יוסף, ולפיה לקשיש תינתן אפשרות לבחור כיצד לקבל את הגמלה. נראה כי גם יו"ר ועדת העבודה של הכנסת, ח"כ חיים כץ (ליכוד), המנהל את השיחות מול האוצר, תומך בגרסה זו.

ההצעה של מור יוסף היא להרחיב תוכנית ניסיונית שנערכת מ־2008 בקרב כ־12 אלף קשישים, במסגרת הוראת שעה שאורכה טרם נקבע, ובסופה ייערך מחקר לבדיקת התוצאות של התכנית, שרק לאחר תתקבל ההחלטה אם לחייב את הקשישים לקבל את הגמלה בכסף.

כיום יש בישראל כ־30 אלף קשישים סיעודיים בדרגה גבוהה המסתייעים במטפל זר, וסך כל הקצבאות הוא כמיליארד שקל בשנה.

היתרון במעבר מגמלה דרך חברת סיעוד (הנקראת גמלה בעין) לגמלה בכסף הוא חיסכון של 200–400 שקל בחודש לקשיש. מנגד, גמלה בכסף מטילה על הקשישים סמכויות כבדות של מעסיק בלעדי של מטפל זר וכן את כאב הראש בגין זכויות העובד, שעשוי להתלוות לכך.

בנוסף, במעבר לגמלה בכסף יש אפשרות של שחיקת כוח הקנייה של הגמלה. גמלה בעין לא מוגדרת בכסף, אלא בשעות סיעוד, כך שאם הממשלה מגדילה את שכר המינימום ולפיכך מעלה את השכר השעתי של המטפל הזר, אז ביטוח לאומי יישא לפחות בחלק מההעלאה באמצעות הגדלת הגמלה שמקבלת חברת הסיעוד. זו הסיבה שמור־יוסף מציע מנגנון המבטיח את עדכון הקצבה לקשיש במקרה של הגדלת עלויות השכר.

עד כה הניסוי של ביטוח לאומי הראה שכ־10% מהקשישים מעדיפים גמלה בכסף, ושכ־80% מהם מרוצים מההסדר. מנגד, 14% מהקשישים שבחרו בגמלה בכסף דיווחו כי ההתעסקות בזכויות העובד, שהתווספה להם, לוותה בעומס כבד.

על פי הצעת האוצר, כל קשיש שיגיע לאחת משתי דרגות הסיעוד הקשות החל מינואר הקרוב לא יוכל יותר לקבל גמלה בעין, אלא גמלה בכסף בלבד. באוצר טענו כי כל מתן בחירה תאפשר לחברות הסיעוד להפעיל לחץ על הקשישים, אולם יש סיבה נוספת להתעקשות שלהם - הוודאות בנוגע לסכום שייחסך לתקציב המדינה. מקורו של החיסכון הוא באותם 20% מהגמלה שמפרישה חברת הסיעוד לצרכיה השונים, שהמדינה לא תצטרך לשלם עוד במעבר לגמלה היישר לחשבונו של הקשיש; על פי האוצר, המדינה תחסוך כך כ־200 מיליון שקל בשנה. עם זאת, האומדן אינו כולל את ההפסד של המדינה מהיעדר תשלום המע"מ מצד חברות הסיעוד או מס השכר שמשלמות עמותות הסיעוד, כך שבפועל הסכום שייחסך נמוך יותר ויהיה כמה עשרות מיליוני שקלים.

חברות הסיעוד מפעילות לחצים כבדים על חברי הכנסת להוציא את הדיון בנושא מחוק ההסדרים ולקיים דיון נפרד. רינה רמות, בעלים ומנכ"ל של חברת הסיעוד מתן, אמרה ל"כלכליסט" כי "צריך לתת לכל הגורמים המעורבים את הזמן הדרוש לבחינת כל ההיבטים, כדי שאפשרות הבחירה תהיה שוויונית ולא מוטה לטובת משפחות עשירות ממרכז הארץ". עם זאת, במדגמים שערך ביטוח לאומי בקרב קשישים לא היה פער גדול בשיעור הקשישים העניים בין אלה שקיבלו גמלה בכסף לבין אלה שלא.

רופאים יחליפו את מעריכי ביטוח לאומי?

הכנסת אישרה שלשום בקריאה ראשונה להאריך בשנה נוספת את התוכנית הניסויית המאפשרת לקשישים שהגיעו למצב סיעודי לבקש מרופא גריאטרי לבדוק את מצבם ולקבוע את גובה הקצבה המגיעה להם. זאת במקום בדיקה של מעריכים מטעם ביטוח לאומי. ועדת העבודה של הכנסת צפויה גם להרחיב את אזורי הניסוי, שכיום עומדים על תשעה.

גמלת הסיעוד נועדה לממן תשלום עבור טיפול סיעודי בבית הקשיש. כפי שפורסם ב"כלכליסט" לפני כשבועיים, בדיקה של ביטוח לאומי הראתה כי המוסד נוטה להקשות על קשישים סיעודיים לקבל קצבאות סיעוד גבוהות. בקרב קבוצת הקשישים שנבדקה על ידי מעריכי ביטוח לאומי, רק 13% קיבלו את גמלת הסיעוד הגבוהה ביותר, לעומת 50.2% מהקשישים שנבדקו על ידי רופאים. כמו כן, ל־17% מהקשישים שנבדקו על ידי המוסד דחו את הבקשה לגמלת סיעוד, לעומת 1% בלבד בקרב הקבוצה שנבדקה על ידי רופא גריאטרי.

בדו"ח ביטוח לאומי נכתב כי אחד הגורמים המרכזיים להבדל בהתפלגות רמות הגמלה בין המעריכים לבין הרופאים הוא האופן שבו תופסים שני סוגי הבודקים את המושג "צורך בהשגחה". אצל רופאים המושג מקבל מובן רחב יותר, ומכאן שהערכת קשיי התפקוד גדולה יותר.