מקרטע במינהל מקרקעי ישראל: הרפורמה מתעכבת ובכירים עוזבים

פרישתו השבוע של אודי חן, ראש חטיבת השירות של רשות מקרקעי ישראל, מצטרפת לעזיבה של בכיר אחר בארגון, אריאל אבלין, ראש החטיבה העסקית, בתחילת השנה. הפרישות מעלות תהיות לגבי מה שמתרחש בגוף הכי חשוב כיום במדינה בכל הקשור בתחום הדיור, ושמחזיק במרבית קרקעות המדינה.

מדובר בתפקידים הבכירים בארגון אחרי תפקיד המנכ"ל, שנבנו במסגרת הרפורמה שתוכננה ומתבצעת בשנה האחרונה ברשות. במסגרת הרפורמה הוחלט על הקמה של שלוש חטיבות, במטרה להסדיר את מוטת השליטה של המנכ"ל: חטיבה עסקית, חטיבת שירות, ושמירה על הקרקע. חן מונה לתפקיד ברשות בדצמבר אשתקד קצת לפני שאבלין פרש, בינואר האחרון.

מנכ"ל הרשות בנצי ליברמן. "מערכת יחסים בעייתית בהנהלה" | צילום: דודו גרישנפן

מערכת יחסים בעייתית

כששני מנהלים בארגון מתוך שלושה תחת המנכ"ל פורשים בתוך פחות משנה בתפקיד, הדבר עשוי להצביע על בעייתיות. גורמים בענף המעורים ברשות אומרים כי "יש פה שתי אפשרויות ושתיהן לא מחמיאות למנכ"ל הרשות בנצי ליברמן, בלשון המעטה. האחת היא ששיקול הדעת שלו בבחירת האנשים היה מוטעה, והשנייה היא שמשהו בסגנון הניהול של המינהל לקוי".

אחת הסיבות שמעלים גורמים בענף כהסבר אפשרי לפרישת השניים היא מה שהם מגדירים כ"מערכת יחסים בעייתית בהנהלה". לטענת הגורמים, ריבוי המנהלים, כשכולם כפופים למנכ"ל, לא מיטיב עם הארגון, ולכן היה ניסיון למנות דרג ביניים. ואמנם שניים מתוך שלושת הבכירים בדרג שמתחת למנכ"ל פרשו. לפני הרפורמה כ־30 מנהלים היו כפופים למנכ"ל, ובהם מנהלי אגפים ומחוזות. הרציונל בהקמת החטיבות היה לאפשר למנכ"ל לנהל, כשהמנהלים יחלקו את תחומי האחריות של החטיבות, ואולם לטענת הגורמים זה לא מה שקרה בשטח.

דרך ארוכה מחכירה לבעלות

מעבר לארגון מחדש בהנהלה שהרפורמה היתה אמורה לפתור, ישנם עקרונות מרכזיים שכמעט לא התממשו. אחת הדוגמאות הבולטות היא בנושא של העברת בעלות - הרפורמה דיברה על כך שהקרקע שהרשות תשווק לא תהיה בחכירה אלא תעבור בבעלות למי שיקנה אותה. בפועל זה לא ממש קורה.

סוגיית העברת הבעלות מורכבת משני חלקים: להעביר לחוכרים קיימים את הבעלות על הדירות שלהם, ושיווק קרקעות בבעלות. החלק הראשון אמנם נמצא בתהליך עבודה, ואולם מאחר שזה נעשה מול הטאבו זה מתעכב. שיווק הקרקעות בבעלות ולא בחכירה שתלוי אך ורק במינהל כמעט לא מתבצע, אף שישנה החלטת ממשלה בנושא מלפני ארבע שנים. לראיה, מרבית המכרזים על קרקעות שיצאו לאחרונה שווקו על ידי המינהל בהסכמי חכירה, לא בעלות.

דוגמה נוספת שהיתה כלולה ברפורמה אך עדיין לא התממשה דיברה על שינוי מבני במה שקשור לממשק הרשות עם האזרח. הרפורמה דיברה על הוצאת כל נושא השירותים לאזרחים למיקור־חוץ, כמו רישום משכנתא לאחר חתימת החוזה. מה שלא קרה בפועל.

מהרשות נמסר כי היא נמצאת בימים אלה בעיצומו של יישום תהליך הרפורמה, ש"מטרתה העליונה היא יותר שקיפות, יותר יעילות ויותר מקצועיות. כל היעדים שנכללו ברפורמה, לרבות תהליך העברת הבעלות, מתקדמים ומיושמים. בשל מורכבות הרפורמה היא מתלווה לעתים גם בשינויים פרסונליים, זה מהלך טבעי ברפורמה כה משמעותית".