מנכ"ל משרד הבריאות לח"כים: אל תהפכו את בריאות הנפש לפוליטיקה

"אל תהפכו את ההסדר של בריאות הנפש לפוליטיקה. אף אחד ממכם לא בא להיפגש איתי. המכתב של אייל ינון (היועץ המשפטי של הכנסת, ח"פ) גם מרתיח", כך אמר מנכ"ל משרד הבריאות פרופ' רוני גמזו לחברי הכנסת בדיון בוועדת הכספים על הסדר ההתחשבנות בין בתי החולים לקופות החולים בתחום בריאות הנפש.

ההתבטאות החריגה של מנכ"ל משרד ממשלתי נגד חברי כנסת מגיעה לאור הביקורת על הכנסת  הנושא לחוק ההסדרים וקיום הדיון בוועדת הכספים במקום וועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

כבר למעלה מעשור שממשלות ישראל לדורותיהן מנסות להעביר את האחריות על טיפולי בריאות הנפש לידי קופות החולים, ללא הצלחה. בהחלטת הממשלה האחרונה לפני שנה הוקצו 1.54 מיליארד שקלים למהלך. אולם הצו אמור להיכנס לתוקפו ביולי 2015. מה שחברי הכנסת אמורים לאשר במסגרת חוק ההסדרים אינו עצם הרפורמה, אלא את הסדר ההתחשבנות בין בתי החולים לקופות.

גמזו הסביר כי חולי הנפש בעצמם רוצים את ההסדר אולם "גורמים שונים" תקעו בעבר את ההסדר בוועדת העבודה. כמו כן אמר גמזו כי שירותי בריאות הנפש כיום גרועים וכי זה אינו טוב שמשרד הבריאות הוא גם המפעיל של שירותים אלו וגם הרגולטור. לאחר ההסדר, המשרד ישאר רק כרגולטור.

ח"כ מיקי רוזנטל (עב ודה) אמר בפתח הדיון: "מאחר שאין קשר לתקציב הנוכחי ובנושא כבד משקל אני מבקש להעביר אותו לדיונים של אחרי חוק ההסדרים".

חברי כנסת נוספים מהעבודה ומהבית היהודי, תמכו בבקשה אך לא רק הם: היועץ המשפטי לכנסת אייל ינון אמר בחודש שעבר בדיון בוועדת הכנסת שדנה בחלוקת סעיפי חוק ההסדרים לוועדות, כי נושא זה לא צריך להיות בדיון בוועדת הכספים: "אין מקום להעביר את הסעיף העוסק בבריאות הנפש בחוק ההסדרים לוועדת הכספים, לא בשל תוכן הדברים אלא בשל אופי הדיון שייגזר על הנושא".

אמש נשלח מלשכת היועץ המשפטי לכנסת מכתב ליו"ר ועדת כספים ח"כ ניסן סלומינסקי, עם עותק לחברי הכנסת, מהיועצת המשפטית של וועדת העבודה והרווחה, עו"ד נעה בן שבת: "בכל הנוגע לטיפול בחולי הנפש קיימת חשיבות לכך שבחינת חלופות הטיפול השונות תתבצע לא רק על פי שיקולים תקציביים, אלא גם, ואולי בעיקר, על פי פרמטרים מקצועיים-טיפוליים. ההסדר המונח על שולחנה של וועדת הכספים יוצר חשש כי שיקולים של כדאיות כלכלית עשויים לגבור והם אלו שינחו בבחירות סוג הטיפול והיקפו בעתיד".

גם מסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת (הממ"מ) לקראת הדיון מעלה את השאלה מדוע בחרו משרדי הבריאות והאוצר לכלול הסדר של עוד שנתיים בחוק ההסדרים הנוכחי "ולא לקדמו במסלול חקיקה רגיל שיאפשר דיון ציבורי נרחב ומעמי על סוגיה זו". משרד הבריאות השיב לממ"מ כי "השנים 2016-2015 כלולות בהסכם התלת שנתי שנחתם בין משרד הבריאות למשרד האוצר באשר לתקציבי קופות החולים לשנים 2016-2014".

אלא שלא כל האופוזיציה תומכת בפיצול הסעיף – ח"כ יעקב ליצמן (יהדות התורה, לשעבר סגן שר הבריאות קרא לקדם זאת, כך גם איציק כהן (ש"ס). גם הגורמים המייצגים את המשפחות והמטופלים בדיון הביעו תמיכה לדון בכך במהירות האפשרית בגלל המצב הקשה בשטח.

כמה מיטות אשפוז יש?

אלא שלמטופלים ומשפחותיהם והגורמים המקצועיים יש ביקורת רבה על הרפורמה והסדר ההתחשבנות עצמו.

כדי למנוע רכישה עודפת של קופות החולים בעד רכישת שירותי טיפול יום במרפאות לבריאות הנפש, נקבע ההסדר התחשבנות הנוכחי. אלא שלפי הממ"מ בהצעת החוק לא נכתב דבר על הנוסחה להתחשבנות למעט שהיא תיקבע כך שהיקף ההוצאה הכספית ברבעון שלאחריו לא יעלה ולא יפחת מהיקף הצריכה הרבעוני באותו רבעון. המשמעות היא שיש קיבעון של היקף שירותי הטיפול במשך כל תקופת ההסדר – עד 2016, כאשר לא ברור אם היקף זה יענה על הצרכים.

אחד הפרמטרים המשפיעים על ההסדר, הוא מספר המיטות בשימוש. כיום מספר מיטות לבריאות הנפש הוא 0.43 ל-1,000 נפש. ב-2012 שיעורי התפוסה בתי החולים הממשלתיים לבריאות הנפש עמד על 97%. למרות זאת, הסדר ההתחשבנות בין קופות החולים לבתי החולים יחולו על תפוסה של 95%.

כמו כן הממ"מ מציין כי נתוני משרד הבריאות לא ברורים. פעם אחת ישנו הבדל של כ-500 מיטות אשפוז בין הנתונים שמסר מנכ"ל משרד הבריאות לממ"מ במאי, לבין הנתונים שנמסרו לקראת הדיון. פעם שנייה - לפי הנתונים שמסר משרד הבריאות על מספר העמדות טיפול יום יש 444 עמדות תקניות, בעוד בהצעת החוק יש כיום 592.

בעיה נוספת בהצעת החוק היא שמשרדי הממשלה יוכלו לקבוע את תקרת ההתחשבנות ומחירי שירותי בריאות הנפש ללא צורך באישור הכנסת.