"הביקורת הציבורית היא חלק מסביבת העבודה בבנקים"

בשנתיים וחצי שחלפו מאז מונה למפקח על הבנקים הספיק דודו זקן לקלקל לא פעם את תוכניות מנכ"לי הבנקים. זה התחיל באימוץ הרגולציה הבינלאומית, שבעקבותיה נדרשו הבנקים לחזק את בסיס ההון שלהם ולהימנע מחלוקת דיבידנדים, והמשיך בפגיעה בהכנסותיהם עם יישומן של המלצות הוועדה להגברת התחרותיות במערכת הבנקאית, שבראשה הוא עמד. התערבות זו נמשכה בחודש האחרון בהכרזה על תיקונים חדשים שיביאו להורדת העמלות שמשלמים הצרכנים.

ואולם, לא הכל הלך חלק. חרף ניסיונות הפיקוח על הבנקים לבלום את הביקושים למשכנתאות ואת התפתחות בועת הנדל"ן פרסם בנק ישראל ביום חמישי האחרון נתונים המעידים כי שוק המשכנתאות ממשיך לרתוח בדרך לשנת שיא. בחודשים האחרונים ראה זקן (47) גם כיצד הביקורת הציבורית והמחאה החברתית מעצבות מחדש את התנהלות הבנקים ואולי אף מאיימות על יציבותם.

בראיון ל"כלכליסט" מבטיח זקן שיישום המלצות הוועדה יסתיים עד סוף הרבעון הראשון של 2014, קורא למנהלי הבנקים לבטל את תוספת השכר הקבועה לעובדים ואומר שבתחום המשכנתאות לא הכל תלוי בפעולות של בנק ישראל.

"שינינו את כללי המשחק"

הוועדה להגברת התחרותיות בבנקים, שזכתה לכינוי "ועדת זקן", התמקדה בשלושה תחומים מרכזיים: רפורמות מבניות, שיסייעו בהגדלת מספר השחקנים בענף; הסרת חסמים והגברת התחרותיות; ופיקוח על המחירים.

"שינינו את כללי המשחק", אומר זקן על עבודת הוועדה, "אבל זה לא נעצר בהמלצות הוועדה. תוך כדי יישום ההמלצות אנחנו ממשיכים לחשוב מה צריך לשפר, ואנחנו משפרים. זה תהליך שהבנקים צריכים להשלים בדרכים אחרות כמו התייעלות, ולא סיימנו את העבודה, אנחנו צריכים להמשיך ליישם את ההמלצות".

וזה יקרה עד סוף הקדנציה שלך?

"כן. רוב ההמלצות שתלויות בבנק ישראל ייושמו עד סוף הרבעון הראשון של 2014. ייתכן שלחלק מההמלצות נפרסם טיוטה או הנחיה, שמטעמים טכנולוגיים תיכנס לפועל מאוחר יותר, אבל זה ממש לא חשוב. צריך לראות שהרכבת נוסעת והכיוון נכון. יכול להיות שהיא תגיע בעיכוב קל, אך בסוף היא תגיע".

הזכרת את נושא ההתייעלות. הבנקים יכולים להתייעל בסביבה של טייס אוטומטי, אותו מנגנון העלאת שכר שנתית שנהנים ממנו עובדי הבנקים?

"אני חושב שיש דברים לא נכונים. בעבר ניתנו מנגנונים אוטומטיים שהביאו בחשבון סביבה רווחיות מסוימת או סביבה אינפלציונית מסוימת, אך היום הסביבה הזאת לא מתקיימת. זה לא אומר שצריך לעשות דברים באופן חד־צדדי — צריך לשבת עם העובדים, להסביר להם את המצב ולהגיע להסכמות".

בינתיים נראה שמנהלי הבנקים מתקשים לבטל את המנגנון האוטומטי. יכול להיות שזה צריך להיעשות בחקיקה?

"לא. גם בהסתכלות רחבה יותר, לא רק על המערכת הבנקאית, דברים כאלה צריכים להתקבל בהסכמה עם העובדים, וזה אפשרי. כמו שהבנקים מנהלים את ההון ואת המערכת הבנקאית, הם צריכים לנהל את העובדים".

"הסדר חוב הוא עניין שגרתי"

בחודשים האחרונים נאלצו מנהלי הבנקים להתייחס בהחלטות שלהם לגורם נוסף ולא מוכר - המחאה החברתית. בנק לאומי נאלץ להפוך החלטה עסקית שקיבל - ויתור על חוב של כ־150 מיליון שקל לגנדן הפרטית, שבשליטת נוחי דנקנר - ולסגת מהסדר חוב, כשברקע עלו קריאות, בין היתר של נבחרי ציבור, למשוך פיקדונות מהבנק.

דודו זקן. "הבנקים יודעים לתת אשראי, אך זה לא אומר שאין צורך בשיפור, וזה ישופר" | צילום: מיקי אלון

בימים אלה אנחנו מציינים שנתיים למחאה. עד כמה אתה חושש מהשפעתה על התנהלות ויציבות הבנקים?

"חלק מהביקורת הציבורית בריאה. אם היא מוצדקת, אני חושב שזה חלק ממשמעת השוק. במערכת הבנקאית הבקרה מתבצעת באמצעות הרובד הפנימי. ישנו הפיקוח על הבנקים, יש רואה חשבון חיצוני, וקיימת כאמור גם משמעת השוק, שיכולה לבוא גם בצורה של ביקורת וגם בצורה של תחרות על צרכן, שמרגיש שבנק מסוים יקר לו ועובר לבנק אחר, וזה בסדר. אבל אם היא באה בצורה של התלהמות או שנאה, שהן לא מוצדקות, יש בה בעיה".

לא חששת שהקריאה למשוך פיקדונות מהבנק תפגע ביציבותו?

"זה הטריד אותי מאוד. זה לא נכון לקרוא לראן על הבנק (ריצה של הציבור למשיכת כספו — ש"ה). הוא מזיק לציבור".

ובכל זאת העדפת שלא להגיב.

"זה לא הגיע למצב שעלול לפגוע ביציבות הבנק. אם היה חשש, היינו מגיבים, זה התפקיד שלנו. בנוגע ללאומי וגנדן צריך להבין מה היה באירוע: לא היה הסדר, היו כוונה וטיוטה. היום, בהסתכלות בדיעבד, ממילא ההסדר הזה כנראה לא היה יוצא אל הפועל. אני רוצה להבהיר: חובות צריך להחזיר, אבל צריך להבין שהסדר חוב הוא עניין שבשגרה. לעתים גם עסקים קטנים ומשקי בית נקלעים לקשיים והמערכת הבנקאית עושה להם הסדר חוב.

"הביקורת הציבורית סיכנה לבנק את המוניטין והוא שינה את החלטתו. אפשר להסתכל על זה בהיבט כלכלי ולא תקשורתי: הסביבה השתנתה ויצרה סיכון אחר לבנק. צריך להבין שלא רק בנקים משנים את ההתנהגות בגלל אירוע כזה או אחר; כל המדינה מתאימה עצמה לשינויים הכלכליים".

יומיים לפני שלאומי נסוג מההסדר הודעת על הקמת ועדה שתבחן את התנהלות הבנק במתן האשראי לגנדן. מתי תסתיים הבדיקה?

"מה שצריך היה למסור לבנק - נמסר".

התוצאות לא ייחשפו לציבור?

"לא, זו בדיקה דומה במהותה לבדיקות אשראי שאנו עורכים בשגרה. אם היה עולה משהו מהותי מאוד, הבנק היה נדרש לתת לכך גילוי. צריך לזכור שכל עניין הסדרי החוב נבדק כעת גם בוועדה בראשות מנכ"לית האוצר".

לנוכח בדיקות שנערכו בלאומי ובבנקים אחרים ועל רקע הסדרי החוב שהמערכת הבנקאית מתמודדת איתם היום, אתה יכול לומר שהבנקים התנהלו נכון מבחינת הביטחונות שהם דרשו מהטייקונים?

"אם בוחנים את הדברים לאורך זמן, נגיד מ־2007 ועד היום, היחס הממוצע של ההפרשה לחובות מסופקים ליתרה הממוצעת של נכסים במגזר העסקי הוא 0.57%, לעומת יחס של כמעט 1% בעסקים קטנים. הבעיה היא שאנחנו מסתכלים על מקרים ולא על נתונים. אני מציע לאנשים להסתכל על הנתונים ואז להגיד לי אם יש בעיה".

כלומר, אם הגופים המוסדיים יגידו שהבנקים נתפסו השנה ככאלה שאולי לא יודעים לתת אשראי, תהדוף אמירות כאלה?

"הבנקים יודעים לתת אשראי, אך זה לא אומר שאין צורך בשיפור, וזה ישופר. אם מישהו אומר שהבנקים לא יודעים לתת אשראי זו אמירה לא נכונה".

אתר בנייה. זקן: "טיפלנו במשכנתאות בריבית משתנה, טיפלנו במינוף וטיפלנו בהלימות ההון ובהפרשה לחובות מסופקים של משכנתאות. אם נראה שממשיכה להתפתח שם בעיה, נמשיך לטפל" | צילום: בלומברג

"עוקבים אחרי המשכנתאות"

אחד מהשינויים הכלכליים שבנק ישראל ניסה לטפל בו - באמצעות הפיקוח על הבנקים - הוא העלייה החדה במחירי הדירות ומינוף המשכנתאות.

"אנחנו עוקבים אחרי השוק הזה, ואם נצטרך לנקוט צעדים נוספים נעשה זאת. טיפלנו במשכנתאות בריבית משתנה, טיפלנו במינוף של המשכנתאות וטיפלנו בהלימות ההון ובהפרשה לחובות מסופקים של משכנתאות, ואם נראה שממשיכה להתפתח שם בעיה, נמשיך לטפל".

עדיין לא מתפתחת בעיה?

"אנחנו עוקבים אחרי זה. הדבר האחרון שאפשר להגיד הוא שלא פעלנו בתחום. לא הכל נמצא במגרש של בנק ישראל".

אילו עוד כלים יש לכם?

"צריך לזכור שאנחנו פועלים מהכיוון של הסיכון. הסיכון של המערכת הבנקאית נובע מהסיכון של הלווים. 25% מהמאזן של הבנק הם משכנתאות, יותר מ־15% מהמאזן של הבנקים הם הלוואות לקבלנים וחברות בנייה. אם יקרה משהו בשוק הזה, יושפעו הלווים והמערכת הבנקאית".

בינתיים הביקוש למשכנתאות ממשיך לעלות ונראה שנכשלתם.

"ממש לא. הצעדים האלה טיפלו. זו לא חוכמה לעשות צעדים דרסטיים שיזיקו. בכל צעד אנחנו שוקלים באיזה כלי להשתמש ובאיזו עוצמה להשתמש בו, ואנחנו גם בודקים צעדים שננקטו במדינות אחרות. אנחנו לא המדינה היחידה שהשתמשה בכלים שהשתמשנו בהם עד כה".

במקביל לנסיקה בביקושים למשכנתאות החלו לצוץ לאחרונה עוד ועוד יועצי משכנתאות. אולי הגיע הזמן להטיל פיקוח על תחום ייעוץ המשכנתאות?

"הדבר הזה צריך להיבחן ואני צריך להקדיש לזה מחשבה. יש מקומות בעולם שבהם התחום הזה מפוקח".

אתה מסכם בימים אלה שנתיים וחצי בתפקיד. מה התפקיד הבא שתרצה לכהן בו?

"יש לי חוזה לארבע שנים עם אופציה להארכה בארבע שנים נוספות. עוד מוקדם לדבר".

אתה רוצה להיות מנכ"ל בנק?

זקן צוחק. "יש חלום אחד שלא הגשמתי והוא בתחום האקדמיה. רציתי לעשות דוקטורט, אבל זה לא יצא במהלך הקריירה. הדבר שהיה חסר לי בקריירה זה תפקיד בחו"ל".

נגיד בנק ישראל סטנלי פישר עוזב ואת מקומו צפוי לתפוס יעקב פרנקל. עד כמה זה ישפיע על בנק ישראל ועל המערכת הבנקאית?

"בבנק ישראל יש רציפות. זה גוף מקצועי מאוד. אני חושב שלכבוד הוא לנו, לבנק ולמדינה, שיש לנו כלכלנים ברמה של פישר ופרנקל, שבאים להוביל את הבנק הזה. יש לזה השפעה לא רק חיצונית, אלא גם בתוך הארגון. הכרתי את פישר אישית והוא עשה דברים מדהימים, גם לכלכלה וגם בתוך בנק ישראל. הצטערתי שהוא עזב לפני תום הקדנציה".

ואיך תיראה כהונתו של פרנקל?

"אמנם בקדנציה הקודמת שלו הייתי בבנק ישראל, אבל לא עבדתי מולו. אני רק יכול לאחל לו הצלחה".