לדאוג למקצועיות של עוה"ד החדשים

לאחרונה הוסמכו עוד כ־2,000 עורכי דין והצטרפו לכ־50 אלף החברים בלשכה. ממקומי על הבמה בטקס ההסמכה האחרון בבנייני האומה סקרתי את הצעירים והצעירות שזה עתה קיבלו את רישיונם. שאלה אחת ניקרה במוחי: מה יעשו כולם מחר בבוקר? היכן הם יעבדו?

איני חושב שצריך להגביל את הסטודנטים המבקשים ללמוד משפטים. איני תומך בהנחת מכשולים בפניהם. אני משוכנע שהציבור לא נפגע מהגידול במספר עורכי הדין, אבל גם אני מכיר את הרוטינה שלפיה כל טקס הסמכה מעיר את המבקרים שמזהירים מ"סכנת ההצפה" ואף מנבאים ש"הציבור יקיא את עורכי הדין".

טקס הסמכת עורכי דין בבנייני האומה (ארכיון) | צילום: חיים צח

"ההצפה" של המקצוע היא אירוע מתגלגל. המצב אינו חדש וחייבים להודות שמבחינה פרקטית ללשכה אין כלים מתאימים לטיפול בבעיה. הפתרונות נמצאים בידי המחוקק. לא חלילה בסגירת המכללות או בהגבלת מספר הסטודנטים. זכותו של כל אדם לרכוש מקצוע שמעניין אותו. בנוגע לעריכת דין השאלה היא אחרת: כיצד לפקח על האיכות, איך אפשר להבטיח שעורכי הדין החדשים, ויהיו אלה מאות ואלפים, יהיו בעלי מקצוע מעולים, מיומנים, חרוצים ואמינים. אין מה לחשוש מהכמות. כוחות השוק יעשו את שלהם בעניין.

איך אפשר להבטיח איכות? יש פתרונות יעילים ובשפע - מהארכת ההתמחות לשנתיים, דרך שינוי בחינות ההסמכה כך שיתבססו פחות על זיכרון ויותר על הבנת המטריה המשפטית וחיוב עורכי דין צעירים לעבור השתלמויות בשנותיהם הראשונות במקצוע ועד הידוק הפיקוח של מנגנון הלשכה על התנהלות עורכי הדין.

הציבור, אגב, לא אמור להיפגע מריבוי עורכי הדין, משום שהוא ימשיך להזדקק לעורכי דין טובים שיוכל לאתר מתוך מבחר גדול יותר. ואל תזלזלו בלקוחות, מדובר באנשים חכמים שללא ספק יידעו למצוא בתוך ההיצע את הטובים ביותר.

הכותב שותף בהרצוג פוקס נאמן וחבר הוועד המרכזי בלשכה