אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הדיון בפרצות המס: רשות המסים ערכו שינויים אבל לא טרחה לעדכן את ועדת הכספים צילום: אוהד צויגנברג

הדיון בפרצות המס: רשות המסים ערכו שינויים אבל לא טרחה לעדכן את ועדת הכספים

שוב מבוכה בוועדת הכספים: רשות המסים ערכה מספר תיקונים שבכוונתה להכניס במסגרת חוק ההסדרים במטרה לצמצם את ניצול פרצות המס, אבל העבירה אותם ליועצת המשפטית של הוועדה רק בבוקר הישיבה. כתוצאה מכך חברי הכנסת לא קיבלו את חומר הרקע ולא ידעו כיצד להצביע

14.07.2013, 13:50 | חן פונדק

בשבוע שעבר נפקדו כל חברי הכנסת מהישיבה בנושא פרצות המס בוועדת הכספים וגרמו מבוכה ליו"ר הוועדה, ניסן סלומינסקי ולמשתתפים הנוספים שהגיעו. בדיון שנערך היום (א'), הגיעו חברי הכנסת בהרכב חלקי, אבל  גילו כי רשות המסים ערכה מספר תיקונים שעליהם הם אמורים להצביע, אך לא טרחה לעדכן את היועצת המשפטית של הוועדה, שגית אפיק. בשל כך, אפיק לא הכינה את החומר לחברי הכנסת שאמורים להצביע בסופו של דבר על אישור התיקונים.

מטילים מגבלות על החברות המשפחתיות

 

אחד מהתיקונים נוגע לתכנוני מס של חברות המגודרות כמשפחתיות. חברה משפחתית הנה חברת יחיד או חברה שכל בעלי מניותיה קרובים, בני משפחה אחת. הכנסתה החייבת והפסדיה מועברים לנישום המייצג (שהוא בעל המניות הגדול בחברה(. ייחוס ההכנסות לנישום המייצג מאפשר להחיל את שיעורי המס החלים על יחיד, על ההכנסה שנובעת מפעילות החברה המשפחתית.

לפי רשות המסים המושג 'חברה משפחתית' מנוצל לתכנוני מס. כך למשל נכס בישראל מוגדר כחלק מחברה משפחתית, כאשר הנישום המייצג הינו תושב חוץ, למרות שכל קרובי המשפחה הינם ישראלים. בכך שהנישום המייצג הינו תושב חוץ, הנכס פטור ממס. דוגמה נוספת היא ייחוס עודפים המצטברים בחברה אל הוצאות של הנישום המיוצג פעם אחת והוצאות הנהלה פעם שנייה.

התיקון מציע לקבוע כי הנישום המייצג בחברה יידרש להיות תושב ישראל. בנוסף החברה תצטרך לקבוע תוך שלושה חודשים מהתאגדותה האם היא חברה רגילה או משפחתית. היה וחברה בחרה שלא להיות חברה משפחתית, היא לא תוכל להפוך לחברה משפחתית בשלב מאוחר יותר, בניגוד להיום בו פעם בשלוש שנים ניתן היה לשנות את ההגדרה, מה שלפי רשות המסים גרם להם נזק רב. כמו כן, מוצע לקבוע כי יראו כרווח שלא חולק גם דיבידנד החייב במס.

כמה חברות משפחתיות יש? לפי ראש רשות המסים, משה אשר, מדובר בעשרות אלפים.

"אולי כדאי אז שתסבירו לנו מה אתם מחדדים, כדי שנדע איך להצביע"

בניגוד לדיונים קודמים בנושא, נציגי לשכת רואי החשבון הסכימו עם חלק מהתיקונים שהציעה הרשות, אלא שכבר טרם תחילת הדיון התברר כי רשות המסים לא שלחה ליועצת המשפטית של הוועדה את התיקונים לחוק בזמן, וכך אפיק ראתה את התיקונים רק הבוקר. התוצאה היא הן שהיא לא הכירה מראש מה הם התיקונים והן לא יכלה להכין חומר רקע לחברי הכנסת.

יו"ר הוועדה ניסן סלומינסקי הסביר כי היות שתיקון החוק הגיע לחברי הוועדה רק היום בבוקר ולא מראש, הנושא יאושר רק אם תהיה הסכמה בין רשות המסים ולשכת רואי החשבון.

ח"כ משה גפני העיר לראש רשות המסים: "משה, אם אתה מנהל דיאלוג עם לשכת רואי החשבון ולא מסביר קודם אני אלך לוועדת הכנסת. יש פה חברי כנסת שצריכים להבין".

לאור דיונים בין הצדדים הבהירה אפיק: "אולי זה לא ברור, אבל בסוף הוועדה מצביעה. אולי כדאי אז שתסבירו לנו מה אתם מחדדים, מה אתם משנים כדי שנדע איך להצביע".

משה אשר. מחדד ולא מעדכן, צילום: אלכס קולמויסקי משה אשר. מחדד ולא מעדכן | צילום: אלכס קולמויסקי משה אשר. מחדד ולא מעדכן, צילום: אלכס קולמויסקי

חוסר הגדרה ליהודה ושומרון מעכב תיקון נוסף

תיקון נוסף שנדון היום הוא תיקון לחוק עידוד תעשייה. חברה תעשייתית היא חברה תושבת ישראל שלפחות 90% מהכנסותיה נובעים ממפעל תעשייתי שבבעלותה. אלא שעל פי החוק חברת הבת יכולה להיות בחו"ל.

התיקון מציע להבהיר כי "חברה תעשייתית" תוגדר כחברה שהתאגדה בישראל, והמפעל התעשייתי שבבעלותה נמצא בישראל - זאת כדי למנוע פרשנות או תכנון מס בהם חברות בת מפסידות שהמפעל שלהן מצוי בחו"ל ייבאו את ההפסדים למאזן של חברת האם הישראלית ובכך יקטינו את ההכנסה החייבת מס בישראל.

כאמור, לפי התיקון לחוק נכתב "נמצא בישראל", אלא שכפי שעלה בדיון, לא ברור האם "בישראל" זה כולל מה שמכונה לפי החוק "האזור" - כלומר אזור יהודה ושומרון.

ראש רשות המסים הבטיח כי עד סוף היום תחזור הרשות עם תשובה בנושא. אם לא יפוצל הסעיף מחוק ההסדרים.

תגיות