הבעיה היא לא פרנקל, אלא נתניהו

גם אם ועדת טירקל תקבע בסופו של דבר שהסתבכותו של יעקב פרנקל בהונג קונג היא לא יותר מאי־הבנה מצערת, ברור כבר עכשיו שהפרשה הנוספת שנכרכת בשמו של הנגיד המיועד לא תעזור לו במילוי תפקידו. אבל הבעיה האמיתית היא לא פרנקל, שבכל יום שעובר מאז נודע על מינויו המפתיע עולה סימן שאלה נוסף על עצם התאמתו לתפקיד, אלא מי שהחליט משום מה להחזיר אותו לאחד התפקידים הכלכליים החשובים ביותר במשק - ראש הממשלה בנימין נתניהו.

כמעט חמישה חודשים אחרי שהנגיד היוצא סטנלי פישר הודיע על פרישתו מהתפקיד הודיע נתניהו על מינויו של מחליף, שבמקרה הטוב ניתן להגדיר כשנוי במחלוקת, שנאלץ מאותו רגע לשאת על גבו שק עמוס האשמות, שמועות ופרשיות לא נעימות מן העבר.

האם נתניהו באמת לא ידע על דו"ח הביקורת החמור שפרסם מבקר המדינה ב־2002 על הכספים הרבים שקיבל פרנקל שלא כדין עם פרישתו מתפקיד הנגיד שנתיים קודם לכן? והאם נתניהו לא היה מודע לביקורת שהוטחה במשך שנים בפרנקל על מעורבותו, לכאורה, בקריסת ענקית הביטוח הבינלאומית AIG עת היה אחד מראשיה? ומה עם העובדה

שהנגיד המיועד כיהן כבר בתפקיד נגיד בנק ישראל במשך שמונה שנים וחצי, ובחר להתפטר, די במפתיע, מתפקידו לפני תום תקופת כהונתו השנייה? ועם העובדה שמי שאמור לנווט מעכשיו את בנק ישראל במשך חמש שנים סוערות הוא בכל זאת אדם בן 70, חמש שנים מעל לגיל שבו אדם יכול למשל להתמנות לתפקיד יו"ר קרן המטבע הבינלאומית?

מעל כל הבעיות הללו מרחפת עננה מעיקה נוספת שנתניהו חייב היה להיות מודע לקיומה - גם אם מינויו של פרנקל יאושר בוועדת טירקל ובממשלה, הוא מתכוון להיכנס לתפקיד נגיד בנק ישראל רק בתחילת אוקטובר, שלושה חודשים אחרי עזיבתו של פישר.

בינתיים קרנית פלוג תמשיך לכהן כממלאת מקום הנגיד, הישיבות הקבועות של בנק ישראל יימשכו מן הסתם כרגיל, וגם בדיוני הריבית לא צפויים להירשם בתקופה הקרובה שינויים יוצאי דופן. אבל כל הדיונים בבנק בנושאים שמעבר לטווח הקצר, למשל העובדה שהוועדה המוניטרית פועלת בהרכב חסר, יצטרכו לחכות לבואו של הנגיד החדש.