מהירות הגלישה באינטרנט בישראל - מהנמוכות ב־OECD

בשבוע שעבר הגיע הוויכוח המפורסם על מהירות הגלישה באינטרנט בישראל בהשוואה לעולם אל הכנסת. זה קרה במהלך הדיונים בוועדת הכלכלה על יישום רפורמת השוק הסיטונאי, שבמסגרתה ייפתח שוק התקשורת לתחרות על ידי מתן אפשרות לספקי תקשורת מתחרים להשתמש בתשתיות של בזק ו־HOT. מן הצד האחד טענו מנכ"ל HOT הרצל עוזר וסמנכ"לית הרגולציה של בזק שרון פליישר־בן יהודה כי הלקוח הישראלי נהנה כבר היום מקצב גלישה מהמהירים בעולם - מהיר יותר מאשר ברוב מדינות אירופה. לעומתם, טען שר התקשורת גלעד ארדן בגיבוי נציג חברת סלקום בדיון כי ההפך הוא הנכון, ומהירות האינטרנט הקווי בישראל נמוכה בהרבה משאר מדינות המערב.

קצב הגלישה בישראל הוא מחצית מממוצע ה־OECD

דו"ח התקשורת של ארגון ה־OECD ל־2013, שפורסם בשבוע שעבר, מחזק את עמדתו של ארדן בוויכוח. לפי נתוני הדו"ח, קצב הגלישה (Download) הממוצע שהציעו החברות בישראל נמצא במקום ה־31 בלבד מתוך 34 מדינות ה־OECD - כלומר רביעי מהסוף. נכון לספטמבר 2012 הציעו בזק ו־HOT קצב ממוצע של 22 מגה־ביט לשנייה - רחוק מאוד מן המקום הראשון, שבו אוחזת שבדיה עם 136 מגה־ביט, ואף פחות ממחצית הקצב הממוצע של המדינות הנבדקות שעומד על כ־45 מגה־ביט.

אטי, אבל זול האינטרנט בישראל זול רק במהירויות הגלישה הנמוכות מחירי האינטרנט בישראל בחבילות גלישה במהירויות נמוכות־בינוניות הם בין הזולים במדינות ה־OECD. עם זאת, בחבילות במהירויות גבוהות (מעל 45 מגה) מצבה של ישראל הרבה פחות טוב אופיר דור, תגובה אחתלכתבה המלאה

מצבה של ישראל משתפר אך במעט כשנבדקת מהירות הגלישה בפועל של הצרכן הישראלי - במקום המהירות שמשווקות החברות. מהירות הגלישה בפועל נמדדה על ידי חברת Ookla, המפעילה כלי פופולרי שבאמצעותו משתמשים מכל העולם בודקים את מהירות הגלישה שהם מקבלים מספק האינטרנט שלהם. לפי נתוני החברה המצוטטים בדו"ח, נכון לרבעון הראשון של 2012 מהירות הגלישה של משתמש ישראלי דורגה במקום ה־24 מתוך 30 מדינות - 9.1 מגה־ביט בהשוואה לממוצע של 13.5 מגה־ביט. לדברי גורמים בשוק התקשורת, קצב הגלישה בפועל בישראל השתפר משמעותית בשנה האחרונה, ועל פי נתונים עדכניים של Ookla המהירות הממוצעת בישראל מגיעה כבר ל־17 מגה־ביט.

אחד הגורמים המרכזיים למהירות הנמוכה של האינטרנט בארץ הוא העובדה שבישראל פריסת תשתיות של סיבים אופטיים עד הבית (FTTH) או עד לבניין (FTTB) עדיין בחיתוליה. תשתיות סיבים עד הבית מאפשרות קצב העברת נתונים של עד 1 ג'יגה־ביט לשנייה, פי עשרה מהמהירות המקסימלית המוצעת כיום בישראל. גם HOT וגם בזק כבר הכריזו על פריסת תשתיות סיבים עד בית הלקוח, אלא שלפי הערכות הן מבצעות את הפריסה בהילוך אטי ובכל מקרה רק החלו להשתמש בתשתיות אלו בפועל.

דו"ח ה־OECD מראה שהפיגור של ישראל בפריסת הסיבים עד הבית גדול. המובילה העולמית בתחום היא יפן, שבה 65% מהבתים והעסקים בה מחוברים לרשת סיבים נכון ליוני 2012. המדינות המתקדמות ביותר באירופה בפריסת סיבים עד הבית הן שבדיה (32%) וסלובקיה (31%).

ארדן. מכיר בבעיה | צילום: טל שחר

ישראל במקום הלפני אחרון בקצב הגלישה בסלולר

לזכותן של בזק ו־HOT ייאמר כי שתיהן ביצעו במהלך 2013 מהלכי שדרוג אוטומטיים משמעותיים של קצבי הגלישה ללקוחותיהן. HOT ביטלה במרץ את מהירות ה־5 מגה והעבירה את הלקוחות לקצב 12 מגה. בנוסף, לקוחות הטריפל שודרגו מ־12 מגה ל־30 מגה ומ־30 ל־100 מגה ללא תוספת תשלום. חודש לפני כן בזק ביטלה חלק ממהירויות האינטרנט הנמוכות שהציעה והעבירה לקוחות לחבילות של 5 ו־15 מגה. בשבועות הקרובים תבצע החברה שדרוג אוטומטי שני, שבמסגרתו לקוחות במהירויות 20 ו־30 מגה יועברו ל־40 מגה, ולקוחות ה־50 מגה ישודרגו ללא תשלום ל־100 מגה.

אלא שהמצב הגרוע ביותר, לפי דו"ח ה־OECD, הוא קצב הגלישה הסלולרית, שבו ניצבת ישראל במקום הלפני האחרון בדירוג. נכון לספטמבר 2012, מהירות הגלישה הממוצעת שפורסמה על ידי חברות הסלולר הישראליות היתה 5 מגה־ביט בלבד - כשהממוצע במדינות הנבדקות היה גבוה פי ארבעה ועמד על כ־21 מגה־ביט. קצב הגלישה הסלולרית הממוצע בדנמרק, שנמצאת במקום הראשון, הוא כ־60 מגה־ביט - פי 12 מבישראל.

אם בנוגע לקצב הגלישה האיטי באינטרנט הקווי יכול משרד התקשורת להאשים את החברות שאינן משקיעות בפיתוח התשתית, הרי שבעניין הגלישה הסלולרית הוא יכול לבוא בטענות רק לעצמו. המשרד אמור היה לפרסם כבר ב־2012 מכרז למכירת תדרים לצורך הקמת רשתות סלולר מדור רביעי (LTE), שמאפשרות קצב גלישה מהיר פי כמה מהקיים היום - אך זה טרם התפרסם. זאת כאשר רשתות LTE מסחריות פועלות כבר ב־25 מדינות ה־OECD, נכון לסוף 2012.