הציבור לא יקפוץ על העגלה

 סכום עתק של 330 מיליארד שקל מנוהל כיום בקופות הגמל ובקרנות השתלמות, רובו נחשב לפי הגדרות משרד האוצר ל"הוני", ועומד בקריטריונים למעבר של IRA (קופות גמל בניהול אישי). רוב מוחלט של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות מנוהלות על ידי בתי השקעות או חברות ביטוח. בגופים אלה הלקוחות סובלים מדמי ניהול גבוהים, מחוסר שקיפות בנוגע לנעשה בכספם, ולעתים מניהול השקעות לקוי.

אף שמחקרים הראו כי אין יתרון לניהול אקטיבי של נכסים, וברוב המקרים השקעה פסיבית במדדים עשויה להיות ברבות השנים ההשקעה המשתלמת ביותר, אין לצפות למעבר מסיבי של כספים מקופות הגמל המסורתיות לקופות הגמל האישיות.

תעשיית ניהול הגמל וההשתלמות נהנית בכל שנה מדמי ניהול של כ־3 מיליארד שקל ואין לה שום כוונה לוותר על הסכומים האלו. רוב נכסי הגמל הגדולים נמצאים בידי חברות הביטוח ובתי ההשקעות, חלקם השקיעו עשרות מיליונים במערכי שיווק משומנים, וחלקם רכשו את הקופות מהקרנות במחירים מפולפלים מידי הבנקים.

קופת גמל בניהול אישי. החברות דואגות להחזיק אותן כמוצר נחות | צילום: עמית מגל

חברות הגמל כבר כיום מציעות קופות גמל בניהול אישי, אלא שהן דואגות להחזיק אותן כמוצר נחות, בעיקר אלטרנטיבה ללקוחות שמתעקשים לעזוב. החברות גם דואגות לרפד את הקופות האישיות הללו בשלל עמלות - קנייה ומכירה, תפעול ואחזקה - שהופכות אותן ללא רלבנטיות.

כאשר העמלות בקופות האישיות מגיעות ל־0.7%–0.8%, ובמקביל חברות הגמל מציעות קופות בדמי ניהול של כאחוז, רוב האנשים יעדיפו להסיר מעליהם את עול הניהול, ובעיקר את האחריות.

פתיחת שוק קופות הגמל האישיות לביטוחי המנהלים ולקרנות הפנסיה עלולה להיות מסובכת יותר. האוצר מאפשר תחת אילוצים מסוימים להעביר את החיסכון לקופות גמל, ואז לנהל את המוצרים בתעודות סל, אך יישום ניהול ההשקעה עלול להיראות מסובך. מוצרים אלו כוללים רכיב כיסוי ביטוחי ורכיב של חיסכון, הנמכר יחד לציבור בשם ביטוח מנהלים או קרן פנסיה. סביר להניח שרוב הציבור לא יקפוץ על העגלה, וישאיר את גורל ניהול הפנסיה בידי הגופים המוסדיים.