אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
הציבור נדרש לשלם 23 מיליון שקל על עבירות תנועה של חיילים צילום: עומר הכהן

הציבור נדרש לשלם 23 מיליון שקל על עבירות תנועה של חיילים

דו"ח מבקר המדינה על מערכת הביטחון חושף כי עד מאי 2011 לא התקיימה אכיפה של דוחות חניה בצה"ל. 4 מיליון שקל כבר שולמו לעיריית תל אביב

17.07.2013, 16:04 | גיל קליאן

23 מיליון שקל – זאת העלות, הלא סופית, למשלם המסים מדוחות חניה לחיילי צה"ל. מדוע אנחנו צריכים לשלם על עבירות חניה של חיילים? מבקר המדינה מסביר כי עקב כשלים מתמשכים בצה"ל, לא התקיימה אכיפה של דוחות חניה בצה"ל עד מאי 2011, כלומר במילים אחרות – החיילים לא שילמו את הדוחות על העבירות שעשו.

למה זה קרה? קודם כל, חניה בכחול לבן ללא תו חניה או הסדר תשלום אחר כלל לא הוגדרה כעבירה שניתן לשפוט אותה על פי חוקי השיפוט הצבאי עד יוני 2010. לאחר מכן, רק בפברואר 2011 הגדיר סגן הרמטכ"ל יאיר נווה כי יש להטיל אחריות אישית על חיילים בנוגע לדוחות החניה שצברו, והנחה את המטה להתחיל לאכוף את הדוחות על החיילים עד אפריל 2011. למרות זאת, רק בדצמבר 2011 פורסם תיקון לפקודת מטכ"ל שמאפשר ניכוי דוחות חניה ממשכורותיהם של החיילים.

רכב צה"ל, צילום: שאול גולן רכב צה"ל | צילום: שאול גולן רכב צה"ל, צילום: שאול גולן

הסחבת לא נעצרה בפקודות ובביורוקרטיה. לצורך טיפול בבעיה הסבוכה של הצמדת הדוח לחייל שצריך לשלם עליו, הקימו בצה"ל מערכת ממוחשבת. בספטמבר 2011 החל מדור עבירות להזין דוחות עבר לתוך המערכת החדשה. אבל מה? במרץ 2012, בגלל הצורך לשדרג את המערכת – נאלצו בצה"ל להזין מחדש את כל הדוחות. רק באפריל 2012 הסתיימה מלאכת הזנת הדוחות, ובשעה טובה 92% מהדוחות שולמו על ידי החיילים, ולא על ידי משלם המסים.

החלק שאנחנו שילמנו עבור החיילים הם הדוחות שניתנו לרכבי צה"ל לפני מאי 2011. על הדוחות האלה, צה"ל פשוט ויתר, ואותם הקופה הציבורית תצטרך לשלם. מתוך העוגה הזאת עיריית תל אביב כבר קיבלה את חלקה בסך 4 מיליון שקל (שקיבלה לאחר פשרה, הסכום המקורי היה 25 מיליון שקל) וקיימות דרישות תשלום מצד עיריות נוספות בסך כולל של 19 מיליון שקל. אגב, עם עיריית ירושלים גם הגיעו לפשרה, של תשלום 2.3 מיליון שקל במקום דרישה של 7.5 מיליון שקל – אבל אז התברר שאין כסף לשלם לעירייה אז הפשרה לא יצאה אל הפועל.

לא מעט רכבים צמודים מסתובבים בצה"ל ומשרד הביטחון. במשרד הביטחון מדובר ב-277 כלי רכב, המועמדים לשימושו של אדם אחד. אז איך מחליטים מי מקבל רכב צמוד ומי לא? מבקר המדינה חושף כי במקום נהלים מסודרים לקביעה למי מגיע רכב צמוד ולמי לא, במשרד הביטחון בחרו לרכז את כל ההחלטות האלה אצל אדם אחד - סמנכ"ל המשרד בצלאל טרייבר. מבקר המדינה כותב כי ב-2011 טרייבר לא תיעד את הבקשות שקיבל, ולא את נימוקי החלטותיו. כשנשאל מדוע לא עשה כן, השיב טריבר לאנשי המבקר כי "הבקשות ברובן הוגשו בדואר אלקטרוני, וכי הוא לא שמר את מסמכי הבקשה ולא תיעד את ההנמקות להחלטותיו", נכתב בדו"ח. בעקבות הביקורת הודיע משרד הביטחון למשרד מבקר המדינה בספטמבר 2012 כי גיבש נהלים להענקת רכב צמוד.

עוד עולה מהביקורת, כי שני עובדים שהועסקו בעבר כעוזרים למנכ"ל משרד הביטחון ממשיכים להחזיק ברכב שקיבלו מהמשרד, למרות שאחד סיים את עבודתו באוקטובר 2008, ועובד שני בדצמבר 2011.

מבקר המדינה כותב כי גם הביקורת על השימוש בכלי רכב שאינם צמודים לוקה בחסר. כך למשל, כאשר רכב נמסר לשימוש של יחידה, ונוצר מצב בו עובד אחד משתמש ברכב מעל 5 פעמים בחודש – צריך לנכות משכרו של אותו עובד הטבה של רכב צמוד. המבקר כותב כי בביקורת נתגלו ליקויים רבים במעקב אחרי כלי הרכב היחידתיים, כך שנראה כי כלי רכב רבים יותר היו צריכים להיות מוגדרים כרכבים צמודים.

צה"ל שוכר כלי רכב לשימוש של מח"טים ומג"דים במילואים. בשנת 2011 הוציא צה"ל כמעט מיליון שקל על רכבים אלה, כשהוא מקצה למח"טים והמג"דים מעל 12 אלף ימי שכירת רכב. עם זאת, לא מעט מח"טים ומג"דים מועסקים על ידי מעסיקים פרטיים בתנאים הכוללים רכב צמוד – ומעדיפים לקחת את הרכב האזרחי שלהם למילואים. ומה קורה לרכב השכור? מבקר המדינה כותב כי ברוב המקרים הרכב השכור עובר למישהו אחר ביחידה – שמקבל את הרכב באמצעות יפוי כוח.

גם כאן הוכח שפירצה קוראת לגנב – בשנים 2009-2011, התברר לצה"ל שיש שימוש כפול בשוברים, מה שהעלה את הסבירות שמישהו שיכפל שוברים ומשתמש בהם באופן לא חוקי, כאשר מי שמשלם בסופו של דבר את החשבון הוא הצבא (או למעשה משלם המיסים). כאשר ניסו במשרד לפתוח הזמנות על 55 שוברים, התברר לאנשי המשרד כי השוברים כבר בשימוש.

הממצאים האלה הגיעו למצ"ח, ובדו"ח נכתב כי "במהלך חקירת מצ"ח, שהתייחסה לזיוף שוברים בפיקוד הצפון, הודה רב סמל במילואים, כי בשנת 2009 זייף כ-30 שוברים שיועדו לקצין בדרגת סגן אלוף, ושבאמצעות השוברים המזויפים משך כלי רכב לצרכיו הפרטיים". בעקבות הביקורת הודיע צה"ל למבקר כי נושא הטיפול בשוברים הועבר ליחידה אחרת, שיכולה להנפיק כרטיסים מגנטיים לזכאות אישית לרכב שכור.

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה לפניית "כלכליסט" כי "משרד הביטחון הקים ועדה קבועה ובלתי תלויה, בראשות סמנכ"ל וראש אגף משאבי אנוש, שבוחנת כל בקשה להקצאת רכב צמוד, על-פי עקרונות ואמות מידה קבועים. ועדה זו היא הסמכות הבלעדית לאישור או דחייה של כל בקשה בתחום זה".

מצה"ל נמסר בתגובה, "בצה"ל רואים חשיבות רבה באכיפת עבירות תנועה המבוצעות על ידי כלי רכב המצויים בשימוש צה"ל, ופועלים במישורים שונים למיגור התופעה ולאכיפה פעילה. יש לציין כי בשנה האחרונה חלה ירידה ניכרת בהיקף הדו"חות המתקבלים בצה"ל, וכן מתבצעת אכיפה מוגברת נגד עברייני החנייה. בימים אלו פועלים בצה"ל להסדרת נוהל עבודה אחיד מול הרשויות המקומיות לשם העברת הכספים שניגבו עבורן".

תגיות

4 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

4.
ומה בדבר הפנסיות התקציביות?! להלן פירוט...
להלן רק 4 הבדלי יסוד אשר יוצרים פערים מהותיים ומבליטים את חוסר השוויון בין הפנסיה התקציבית לפנסיה צוברת: 1. שיעורי הפרשות: בצוברת , עובד מכל מגזר (ציבורי משנת 2005 ופרטי משנת 1995) מפריש לטובת תגמולי העובד כ-7% לעומת 2% בלבד בתקציבית 2. גיל פרישה מינימלי: בצוברת 60, תקציבית 47 3. שיעור קצבה: בצוברת הפנסיה מבוססת על הסכום הצבור לחלק במקדם, בתקציבית הפנסיה מבוססת על השכר הקובע כפול 70% 4. הבטחת קצבה: בצוברת הממשלה מבטיחה תשואה רק על 30% משווי החיסכון, ובתקציבית אין כל חשיבות לתשואות בשוק ההון , הפנסיה מבטיחה 2% קצבה לשנה (עד תקרה של 70%) לסיכום: בהתחשב במשתנים מקבילים לעובד עם הפנסיה בתקציבית תהייה קצבה גבוהה בכ-50% והיא תשולם לפרק זמן ארוך יותר מהעובד בפנסיה הצוברת . מאחר והפנסיה התקציבית אינה כלכלית למדינה ומהווה נטל כבד על משלם המיסים , על האוצר חלה החובה לבחונה מחדש ולאזנה.
ערן , ראשון  |  18.07.13
1.
אם אתם שואלים אותי היום....
אין סיכוי שאתגייס לצה"ל, אפשר להשתחרר משם עם חובות לכמה שנים. דוחות, עונשים, מיגור תופעה, משכורת(דמי כיס), דוחות. פעם לא היו עושים דוחות לרכב צבאי כמו משטרתי. היום לעובד זר יש יותר זכויות מאשר לאזרח ישראלי ומקבלים אותם לעבודה ללא שרות צבאי....מזעזע.
יוני , קרית אונו  |  17.07.13