הטאבלט של "מחשב לכל ילד" מגיע לוול מארט, במקום לאפריקה

הפרויקט העולמי והשאפתני מחשב לכל ילד (OLPC) הודיע אמש (ג') על שינוי כיוון מפתיע: במקום להתמקד בשווקים מתפתחים כגון אפריקה ודרום אמריקה יתמקד הפרויקט דווקא באוכלוסיות חלשות בארצות הברית וביתר העולם המערבי. המיזם האמריקאי, שהוקם על ידי שתי ארגונים ללא מטרות רווח וגייס כספים רבים מחברות טכנולוגיה כגון גוגל ו-IBM, הודיע באופן רשמי על תחילת ההפצה של XO: מיני-טאבלט מוזל המיועד לילדים וימכר דרך וולמארט, רשת החנויות הגדולה בעולם.

XO יעלה כ-149 דולר, ויגיע עם מסך בגודל שבעה אינץ' ברזולוציה של 1,024 על 600. הוא יונע במעבד בהירות גיגה-הרץ מתוצרת מארוול ויהיו לו 512 מגה-בייט זיכרון פעולה וארבעה גיגה-בייט לאחסון. מדובר בחומרה חלשה בהרבה משל טאבלטים כנקסוס 7 מבית גוגל וקינדל Fire מבית אמזון, שמחירם זהה.

היתרון הגדול של XO על המתחרים הוא ההתאמה שלו לילדים, מעיצוב צבעוני המכוסה בחומר רך יותר, מבנה עמיד במיוחד, אפשרות לתמוך במספר חשבונות על אותו מכשיר, ממשק שזמין במספר שפות (אנגלית, ספרדית, איטלקית וצרפתית) וכן מגוון תוכנות לימוד.

בעיות הפצה וייצור

ארגון OLPC ניסה במשך שנים רבות לפתח מחשב נייד שיהיה זול מספיק כך שיתאים לייצור המוני והפצה בעולם השלישי. למרות שמחשבי OLPC הגיעו לקרוב לשלושה מיליון משתמשים מסביב לעולם, הוא אינו קרוב לתפוצה שהם קיוו לה.

לפני שלוש שנים הארגון החל לדבר על טאבלטים ומוצרים יקרים יותר, למרות שהם אינם עומדים בהגדרות המוצהרות שלו – טאבלט, ללא מקלדת, אינו יכול להיות מכשיר לימוד שלם. מספר גרסאות של המכשירים לא הצליחו לעמוד ביעדי המחיר או בתפוצה, וגם פרויקטים דומים כמו הטאבלט המוזל של ממשלת הודו נכשלו. בעוד שהדגם החדש של טאבלט ההודי, אקאש, זכה להצלחה בקרב המשתמשים, החברה המקומית לא הצליחה לעמוד בביקוש.

במשך זמן מה סברו בארגון שהבעיה הגדולה ביותר היא הפצת המכשירים, לא מחירם או המוצר עצמו, וניסו לפתור את הבעיה על ידי הצנחה אווירית של מחשבים בכפרים נידחים. כאשר גם זה לא עבד, הארגון ניסה להתמקד במיזמי תוכן, כגון הפצת ספרים דיגיטליים. מספר מחקרים גם החלו להראות כי מחשבים אינם בהכרח תורמים ליכולות הלימוד של התלמידים. 

המהפיכה תבוא בכוחות השוק

הארגון עצמו ממשיך לנסות ולמצוא כיוון ואסטרטגיה, בזמן שהמהפכה הטכנולוגית כבר הגיעה לאפריקה בזכות המובייל. בעוד שארגונים לא מצליחים לייצר טאבלט או מחשב נייד שיעלה 30 או 40 דולר ויבצע את העבודה, חברות סיניות מוכרות עשרות מיליוני טלפונים חכמים באפריקה, עם יותר כוח עיבוד ובמחיר דומה.

הפתרון הוא ככל הנראה לא להשליך כספי תרומות וצדקה על העולם השלישי אלא פשוט לתת לשוק החופשי להיכנס פנימה ולהביא את הטכנולוגיה לכל האזרחים. קניה היא היום המדינה המובילה בעולם בתשלומים סלולריים - והכל בזכות תפוצת המכשירים הזולים. לא כצדקה, אלא כמוצר מדף לכל דבר.