הדוהר הכי נוסטלגי במערב

במדינה שההיסטוריה שלה נמדדת במאות שנים, דואגים לטפח כל פיסת אתוס כאילו היתה פרח בר מוגן. אנחנו מדברים, איך לא, על אחותנו הגדולה שבצד השני של האוקיינוס, ארץ החופשיים, ביתם של האמיצים. ואין לכם אתוס אמריקאי מטופח ומושקה ומוזרק לוורידים יותר מאתוס המערב הפרוע. אז נכון, אפשר ללגלג וללעוג לאינפנטיליות ולרצינות התהומית שבהם בוחר האמריקאי את כובע הבוקרים שלו, ואת זה נעשה בהזדמנות אחרת בלי מורא ובלי משוא פנים, מילה שלנו, אבל לא היום.

היום התכנסנו כדי לספר על בילוי בן ארבעה ימים, שיתחילו ב־8 באוגוסט במדינת וושינגטון, הפינה הצפון־מערבית של ארה"ב. כבר כתבנו בעבר על מפגשי רודיאו שבהם מככבות חבילות טסטוסטרון בחולצות משובצות ומגפי בוקרים לצד הגיבור האמיתי של המערב - הסוס, אבל באירוע באומאק, ששמו אם כבר שאלתם Omak Stampede and Suicide Race, יש טוויסט בעלילה. הוא מתחבא בתוך צמד המילים Suicide Race, מירוץ ההתאבדות. ולא, אין כאן שום התאבדות ושום גרביים. אבל במאורע המרהיב של רכיבה קבוצתית סטייל האולד ווסט יש ועוד איך.

מדובר בסוג של מירוץ דאון היל של סוסים ורוכביהם במורד גבעה המכונה, איך לא, Suicide Hill. לרשות הרוכבים עומדים 15 מטר של מישור בראש הגבעה כדי לצבור תאוצה ויאללה למטה. שיפוע המדרון הוא כ־60 מעלות ואורכו בסך הכל כ־70 מטר, שבסיומם ימתין לעשרות הצמדים השועטים בענן אבק נהר אוקאנוגאן. בעונת הקיץ רוחב הנהר לא יותר מ־30 מטר, ועומקו מאפשר חצייה קלה יחסית. טיפוס במעלה הגדה השנייה, ואז שעטה בספרינט של 500 מטר עד לאצטדיון הרודיאו המקומי, שם יחצו את קו הסיום.

הצופים הבלתי מנוסים ימתינו לרוכבים באצטדיון. הוותיקים, אלה שהדרך חשובה להם יותר מהתוצאה, ייאספו סביב מורד הגבעה והנהר, שם תהיה עיקר ההתרחשות. ואל חשש, לסוסים שלום. הם נבדקים לפני המירוץ במקצים מוקדמים כדי לוודא שיוכלו לעמוד בו. הרוכבים חובשים ברובם קסדות מגן ולובשים חליפות ציפה לטובת

הקטע הרטוב.

המירוץ הזה הוא מחווה בת 70 שנה לשבטי האינדיאנים המקומיים, שנהגו לערוך מירוצים כאלה כתחרויות בין־שבטיות סביב אותו נהר ממש, בימים שבהם האדם הלבן אפילו לא נראה באופק. רבים מהרוכבים הם צאצאי השבטים המקוריים המשמרים את המסורת ומתים לתת ללבנים בראש. סביב המירוץ, בעל השם מעורר ההשראה, יתרחשו באומאק אינספור אירועים ותחרויות על טהרת המערב הפרוע, שיסחטו במיומנות רבה גם את בלוטות הנוסטלגיה וגם את ארנקיהם של המבקרים. במחלקת הקולינריה יככבו סטייקים בגודל צמיגים שיכינו עבורכם אנשים שלא למדו לאיית כולסטרול.