איחוד נדיר בין פייסבוק, אפל ומיקרוסופט

חברות הטכנולוגיה הגדולות יוצאות נגד תוכניות הריגול החשאיות של הממשל האמריקאי: קואליציה של 63 חברות ועמותות, ובראשן ענקיות הטכנולוגיה אפל, גוגל, פייסבוק ומיקרוסופט, הגישה פנייה בסוף השבוע לנשיא ארה"ב ברק אובמה ולמנהיגי הקונגרס בדרישה לחשוף את בקשות המעקב שמוגשות לספקיות אינטרנט וטלפון ולחברות טכנולוגיה על ידי גופי ביטחון לאומי ובראשם ה־NSA.

בשבועות האחרונים עומדים חברות הטכנולוגיה והממשל האמריקאי תחת ביקורת ציבורית חריפה בעקבות חשיפה של תוכניות ריגול ומעקב ממשלתיות אחרי תכנים מקוונים שונים ופעילות של גולשים בשירותי רשת שונים.

כעת פונות החברות לאובמה בדרישה להגדיל את השקיפות בכל הקשור לבקשות המעקב של הממשל. החתומים על המכתב, שהתפרסם ביום חמישי, דורשים, בין השאר, לאפשר לחברות הטכנולוגיה לחשוף את מספר בקשות המידע על משתמשיהן שמתקבלות מהממשל, את מספר האישים, החשבונות או המכשירים שנדרש מידע עליהם, ואת מספר הבקשות שדרשו לקבל תוכן של תקשורת בין משתמשים או מידע בסיסי על משתמש. בנוסף, הקואליציה מבקשת מהממשל להתחיל בהנפקת דו"ח שקיפות משלו שיכלול את אותו מידע, אך בצורה מרוכזת שתאפשר לבחון את כלל בקשות המידע של הממשל.

התעוררו בעקבות ההדלפה

 

הפרשה התפוצצה בעקבות חשיפת מסמכים שהדליף עובד ה־NSA לשעבר אדוארד סנודן, שלפיהם מפעיל הממשל תוכנית ריגול סודית בשם PRISM שמספקת לו גישה ישירה לשרתי חברות הטכנולוגיה הגדולות.

דיווח זה, ככל הנראה, לא היה מדויק, ונראה ששום סוכנות ממשלתית לא זכתה לגישה ישירה לשרתי חברות טכנולוגיה. ואולם, הוא העלה למרכז הדיון הציבורי את סוגיית המעקב שמנהל הממשל האמריקאי אחרי הפעילות המקוונת של גולשים, בין אם אזרחי ארה"ב ובין אם לא, ועל הקלות שבו משתפות חברות הטכנולוגיה פעולה עם דרישות הממשל. בשבועות האחרונים התפרסמו דיווחים רבים על תוכניות או הרגלי מעקב שונים של הממשל האמריקאי, שתדלקו את העניין הציבורי בנעשה בתחום והפנו לא מעט אש לעבר ענקיות הטכנולוגיה.

הקואליציה כוללת מספר מרשים של שמות מוכרים. אלו כוללים את חברות הטכנולוגיה הגדולות ביותר שפועלות בשוק הצרכני — אפל, פייסבוק, גוגל, מיקרוסופט, AOL, טוויטר, מוזילה, לינקדאין, יאהו, וקרן ויקימדיה, — לצד ארגונים בעלי שם עולמי כמו עיתונאים ללא גבולות, ארגון הגנת זכויות הגולשים הוותיק EFF ו־ACLU, מארגוני זכויות האדם החשובים בעולם. "מידע בסיסי על האופן שבו הממשל משתמש בסמכויות חקירה שונות במישור הפלילי פורסם במשך שנים ללא הפרעה ניכרת לחקירות אלו", נכתב במכתב.

"אנחנו מבקשים שאותו מידע יפורסם גם בהקשר של סמכויות שמירת הביטחון הלאומי של הממשל. מידע על איך ובאיזו תכיפות עושה הממשל שימוש בסמכויות אלו הנו חשוב לעם האמריקאי, שזכאי לנהל ויכוח ציבורי לגבי נאותות השימוש בסמכויות אלו. בדיוק כמו שארה"ב מובילה בחדשנות בתחום האינטרנט ומוצרי ושירותי אינטרנט, כך היא צריכה להוביל חדשנות בכל מה שנוגע ליצירת מנגנון שמבטיח כי הממשל הוא שקוף, אחראי ושומר על זכויות אזרח וזכויות אדם".

 

השפעה על הדיון הציבורי

אף שהפנייה לא דורשת מהממשל להפסיק את פעולות המעקב שלו, לשקיפות בפעילותו תהיה השפעה חשובה על הדיון הציבורי בנושא המעקב. ידע על כמות הבקשות וסיווגן ייתן לציבור כלים חשובים בהבנת פעילות הממשל. אם, למשל, יתברר שמדובר בבקשות מעטות יחסית להיקף הפעילות המקוונת, ייתכן שיהיה בכך כדי להרגיע את הגולשים שיבינו כי הממשל משתמש בסמכויותיו בצורה אחראית ושקולה. למספר בקשות גבוה יכול להיות האפקט ההפוך, והוא ידרבן את ציבור הגולשים, במיוחד בארה"ב, לפעולה נגד מערך הריגול הפולשני.