פפ גווארדיולה, הבוס המודרני האולטימטיבי

כבר מגיל צעיר ידעו תושבי העיירה הקטלונית הקטנה, סנטפדור, שפפ גווארדיולה מיוחד. הילד הקטן והרזה, שכונה "גווארדי", היה מגיע לפני כולם לכיכר בעיר עם כדור מתחת לזרועו ומחכה לחבריו, כולל ילדה בשם פילאר, כדי להתחיל את משחק הכדורגל היומי שלהם. בזמן שהמתין לחבריו, היה מלטש את הטכניקה שלו עם בעיטות לקירות והשתלטות על הכדור. לא היה ספק שהוא היה השחקן הטוב ביותר בחבר'ה, אבל הוא לא הראה זאת על ידי דריבלים אינסופיים ובעיטות לשער מכל זווית. הוא היה מכוון את חבריו לקבוצה על "המגרש". הטקטיקה היתה ברורה: לתת לו את הכדור כדי שישלוט במשחק. הוא גם בחר את השחקנים בשתי הקבוצות - כדי שיהיו מאוזנות ושהמשחקים יהיו הוגנים ומעניינים. כשילד אחר היה בועט חזק מדי ושובר חלון של השכנים ליד, חיוך של גווארדי הצעיר היה מחליק את העניינים.

כבר מגיל צעיר ניתן היה לראות שפפ גווארדיולה הוא מנהיג מודרני. משתף את חבריו, דואג לעניין ושומר עליהם כשצריך. את התכונות הללו הוא לקח גם כשחקן. הוא היה "המאמן על המגרש" מגיל צעיר. אבל לא כפה על חבריו לקבוצה בצורה כוחנית, אלא בצורה של עצות ודיאלוג. במהלך אחד ממשחקיו הראשונים בקבוצה הבוגרת הוא העיר למיכאל לאודרופ לגבי תזמון המסירות שלו. לאודרופ, שחקן מבוגר ממנו ובכיר ביותר, הקשיב וענה: "אתה צודק". מאוחר יותר הסביר: "פפ פשוט דיבר בהיגיון".

פפ גווארדיולה מחזיק בידו של פרנק ריברי. הקבוצה נראית מפחידה | צילום: איי אף פי

מנהיג נדיב

מה מייחד את הסגנון המנהיגותי של פפ גווארדיולה, והאם אותו סגנון ייחודי יעזור לו להתמודד עם האתגרים שעומדים בפניו בבאיירן מינכן?

בספרם "La Roja", חואן קרלוס קוביירוס, פרופסור באוניברסיטת סאן פאבלו, וליאנור גאז'רדו מאוניברסיטת קאסטייה מתארים את פפ כ"מנהיג מודרני ונדיב" ומפרטים מה מייחד אותו לעומת מאמנים אחרים. בנוסף, הם מנסים לזקק את התכונות שלו שכדאי לעולם העסקי לאמץ. על פי קוביירוס וגאז'רדו, יש רכיבים רבים להצלחה שלו.

הראשון הוא היכולת ללמוד וללמד.לא מעט שחקנים עברו תחת מאמנים גדולים. לא לכולם ידעו להעביר את מה שלמדו לשחקנים מהדור הצעיר יותר. קוביירוס כותב: "בזכות יכולות התקשור שלו הוא הצליח ללמד את השחקנים דברים שלואי ואן חאל, יוהן קרויף, פאביו קאפלו ואחרים לימדו אותו". גווארדיולה, שאחרי שעזב את ברצלונה טייל בעולם כדי ללמוד על כדורגל, נעזר רבות גם במנטורים מרסלו ביאלסה, חואמנה לילו ומנואל אסטריאטרה, אחד משחקני הכדורמים הגדולים בכל הזמנים והחבר הכי טוב שלו. לפיו, "הסוד של גווארדיולה היה היכולת שלו להעביר את ערכי המועדון לקבוצה. אז לשחקנים היה היבט נרחב יותר על כדורגל".

הערכים של ברצלונה ושל באיירן מינכן שונים, אבל עדיין מדובר במועדונים שבבסיסם התרבותי נמצאים ערכים מסוימים שפפ גווארדיולה יכול להתחבר אליהם ולהעביר אותם הלאה.

תכונה חזקה נוספת אצל "המנהיג המודרני" היא התפיסה הרב־תרבותית שלו. "הרב־תרבותיות היא אחת המרכיבים החשובים ביותר במנהיג החדש", כותבים ב־"La Roja". "אחרי 17 שנה בברצלונה שיחק גווארדיולה בברשיה באיטליה ועבר גם ברומא, קטאר ומקסיקו. בחמש השנים הללו הוא למד רבות. כדי להיות יצירתי, כדי שתהיה לך תפיסה גלובלית וכדי 'לחשוב מחוץ לקופסה' צריך תפיסה רב־תרבותית". פפ, שגדל על ערכים אנטי־קסנופוביים שמונחלים במועדון ברצלונה, אולי נחשב לקטלוני לאומי, אבל הוא תמיד היה פתוח ללמוד מתרבויות אחרות.

גווארדיולה בניו יורק. כדי להיות יצירתי, כדי שתהיה לך תפיסה גלובלית וכדי 'לחשוב מחוץ לקופסה' צריך תפיסה רב־תרבותית". | צילום: אם סי טי

אובססיבי אבל אלגנטי

חיימה פריירה, מומחה בניהול בני אדם, אומר שהסגנון של גווארדיולה "אלגנטי". "גם כשזה היה ברור שיש לו פוטנציאל להיות מנהיג, הוא תמיד אמר שהוא 'מארגן המשחק' אבל לא נותן הוראות. הוא לא רוצה להיות שתלטן". "העבודה שלי בתור שחקן היתה להעביר את הכדור לשחקנים כדי שישלימו את המהלך", אמר פפ בתור שחקן. "הכדורגל הוא משחק קבוצתי - אנחנו עולים ביחד ויורדים ביחד ולכל אחד יש תפקיד". את ההבנה שהכדורגל הוא משחק הוליסטי, שבו תנועה של בלם משפיעה על בעיטה של חלוץ - הוא הצליח להעביר לשחקניו בעזרת דיאלוג.

בתור מאמן הוא כמעט ולא מרים את הקול. הוא דואג להעניק קרדיט לשחקניו על כך ש"הפכו את הפנטזיה שלי למציאות", הוא מעולם לא העניק ראיונות בלעדיים ותמיד הסביר שמי שעומדים מאחורי ההצלחה שלו הם השחקנים. "כשהוא מחליף שחקנים, הוא מעודד את השחקן שהוחלף ומאתגר את זה שעולה על המגרש", אומר פריירה. "זה חלק מסגנון המנהיגות הזה: אדיב, חכם, רגשי, שמח, מתלהב, אבל מקצועי ואובססיבי כמעט". פפ יושב שעות על גבי שעות לנתח את משחקי הקבוצה שלו ושל היריבות. כשהוא מגיע להארה טקטית, הוא חווה את מה שהוא מתאר כ"אורגזמה". את ההתלהבות הזו הוא הצליח להעביר הלאה לשחקנים שלו. הוא משתף אותם בתהליכי קבלת ההחלטות שלו בשקיפות ואף שהוא מבקש לעמוד בסטנדרטים מסוימים של משמעת ודיסטנס, הוא מצליח לייצר אינטימיות שלפי פריירה, "עוזרת להעביר את המסר".

את היכולת להעביר את המסר בצורה אינטימית למד מחוליו ולאסקו, אחד מאמני הכדורעף הגדולים בכל הזמנים, שלימד את פפ הנער ש"השקר הכי גדול בספורט זה שכולם שווים". לפי ולאסקו, "אף אחד לא שווה למישהו אחר. אי אפשר להתייחס לכולם באותה צורה. כן, כולם צריכים לקבל את אותו כבוד, אבל כל אחד צריך לפתות בצורה אחרת כדי שיעשה את העבודה שלו". פפ אישר שזו אחת התפיסות החשובות בקריירה שלו: "חייבים להתייחס לשחקנים שונים בצורה שונה. בגלל זה אני אקח מישהו אחד לארוחת צהריים ועם השני אני בחיים לא אדבר על טקטיקה מול הקבוצה ועם השלישי אני אדבר רק במשרד שלי. הדבר הכי מרתק בעבודה הזו היא להוציא את הטוב ביותר מכל אחד - ואי אפשר לעשות את זה בצורה אחידה שמתאימה לכולם. לכל אחד יש העבודה שלו. עבודה שונה".

מיקל אנחל ואיולאן, בספרו "El Método Guardiola" - "המתודה של גווארדיולה" - כותב: "החברה המערבית בכלל ובספרד בפרט יכולה ללמוד מההצלחה של פפ.

חברות, איגודים, פוליטיקאים והחברה האזרחית - פפ יכול לתת לכל אלה תצוגת תכלית של מאמץ, סולידריות, אסתטיות אתית, נחישות, חוסן נפשי. אני גווארדיוליסט. הוא יודע איך לחשוב על האחרים ולהגיע למטרות שלו".

לפי סטיבן קוביי, הסופר שכתב "The Seven Habits of Highly Effective People", "גדולתו של פפ היתה בבניית מנהיגים אחרים סביבו. הוא שתל זרעי גדולה בקרב אנשיו - זה ההרגל השמיני".

באיירן חוגגת אליפות אירופה. "מה שנותן למקצוע הזה משמעות היא העובדה שזה בסופו של דבר משחק", אומר פפ. "הפכנו את העניין הזה לעסק, אבל זה משחק והשחקנים צריכים לשחק וליהנות. לחלום על זה, לרצות לשחק". | צילום: איי אף פי

רק אל תאחרו

גראהם האנטר, סופר אנגלי שכתב את "בארסה - בנייתה של הקבוצה הגדולה בעולם", אומר שפפ מוכן לקבל הרבה מאוד דברים והתנהגויות של שחקניו, אבל דורש מקצוענות מעל הכל. "רק אל תאחרו לאימונים", היתה העצה שלו לשחקני באיירן מינכן. פפ אפילו גער בקרלס פויול, הקפטן שלו, על איחור של חצי דקה לאימון. זה קרה בשנתו הראשונה, אחרי שהקבוצה זכתה באליפות ובגביע. "האימונים יהיו אינטנסיביים, אסור לשחקן להיות מעל המשקל האידיאלי שלו - אפילו לא ב־100 גרם. הוא דורש גישה ואנרגיה בכל אימון. יותר מאשר במשחק", אומר האנטר. "האימונים לא יבשים ולא חסרי הנאה - השחקנים של ברצלונה נהנו המון מהאימונים בגלל שעוצבו במיוחד כדי לא לשעמם אותם ובגלל שהם הובילו אותם לשיאים חדשים".

פגישות קבוצות, או "שיחות קבוצה", הן לא ארוכות. חייבים לשמור על ריכוז לזמן קצר כדי לקלוט את האינפורמציה שמובאת בדרך הקלה ביותר לעיכול. פפ למד גרמנית בחצי השנה האחרונה בצורה אינטנסיבית, וכעת הוא יכול לתקשר ברמה מאוד גבוהה. האם הוא יוכל לעורר השראה בקרב שחקניו בגרמנית? זו שאלה מעניינת.

למרות הדרישות למקצוענות, פפ עושה מאמצים גדולים לגרום לשחקניו ליהנות. זה חלק מתפקידו כבוס. "מה שנותן למקצוע הזה משמעות היא העובדה שזה בסופו של דבר משחק", אומר פפ. "הפכנו את העניין הזה לעסק, אבל זה משחק והשחקנים צריכים לשחק וליהנות. לחלום על זה, לרצות לשחק".