צפירת הרגעה לסין

סין, עד לא מזמן מנוע הצמיחה של הכלכלה העולמית, מוזכרת יותר ויותר כמוקד סיכון. זהו מוקד המאיים להפיל את סין, ואחריה את כל העולם, שבקושי מתאושש מהמשבר הקודם. יש המחשיבים את המצב בסין כגורם סיכון גדול יותר מהמשבר באירופה.

מדוע סין כל כך מפחידה? חלק מהפחד נובע מחוסר ידיעה. אנחנו יודעים שהמצב באירופה רע, אבל לפחות ברור לנו מדוע הוא רע ומה בדיוק הבעיות. בסין, למרות פרסום מסודר של הנתונים הכלכליים, קיימת תחושה שאנו לא בדיוק יודעים מה קורה שם. זה לא שידענו מה בדיוק מתרחש בסין כשהיא צמחה בקצב של 10%. אבל אז לפחות חיינו בתחושה שהשלטונות בסין יודעים מה הם עושים, ושהם מנווטים את כלכלתה בבטחה, גם כשהעולם גועש מסביב.

לאחרונה, האמון בשלטון הסיני הכל יכול מתחיל גם הוא להתערער. הכלכלה נחלשת, לא ברור מה קורה בשוק האשראי, בבנקים, בשוק הנדל"ן ובשוק הכספים של המדינה הענקית. קיימים לא מעט ספקות לגבי הנתונים הרשמיים.

על רקע זה, חשיבותו הרבה של הדוח המקיף שפרסמה בשבוע שעבר קרן המטבע הבינלאומית על הכלכלה הסינית. חשוב עוד יותר התוכן של הדוח, שיכול להרגיע במקצת את חששות המשקיעים.

ראשית, הדוח אכן מדבר על החולשות והסיכונים במדינה. חלק מהנתונים שמציג הדוח אף חמורים ממה שהיה ידוע על פי הדיווחים של הרשויות. כך, קרן המטבע מציינת שהגירעון האמיתי של הממשלה גבוה משמעותית מהפרסום הרשמי, לאחר שמכלילים בו, מעבר להתחייבויות של הממשלה המרכזית, גם את ההתחייבויות של הממשל המקומי - פונקציה שנמצאת באחריות ובשליטה ממשלתית.

הממשל המקומי צבר חובות גדולים בגין השקעות בחברות מסונפות שנוצרו במטרה לעודד פעילות כלכלית מקומית. על פי ההערכות של הקרן, על פי נתוני הקרן, הגירעון התקציבי האמיתי עומד על כ- 10% מהתוצר ולא 2%, כפי שמדווחות רשויות השלטון. בהתאם, גם יחס חוב תוצר של הממשלה לא עומד על 22% (כפי שדווח בפרסומים הרשמיים), אלא מגיע לכ-45%. עובדה זו מותירה בידי הממשלה הרבה פחות אפשרויות בצד המדיניות הפיסקאלית כדי לתמרץ את הכלכלה.

הדוח מקדיש פרק נפרד לגידול מהיר באשראי בסין בשנים האחרונות ובפרט למה שקרוי "בנקאות הצללים", שפירושה פעילויות שונות של גיוס כספים ומתן אשראי שלא במסגרת המערכת הבנקאית.

אכן האשראי הכולל בסין גדל בקצב מסחרר בשנים האחרונות. אם עד שנת 2009 היחס בין סך האשראי לתוצר היה יציב ברמה של כ-130%, בשנים האחרונות הוא גדל במהירות לרמה של 200% מהתוצר. רק כדי להמחיש את המספרים, הגידול בסך האשראי בסין בשנים האחרונות שווה ערך ליותר מפי-1.5 של כל האשראי הבנקאי בארה"ב.בשורה התחתונה, החברות הסיניות עמוסות מדי בחובות.

כמו כן, מדאיגה התופעה של התפתחות תעשייה של מוצרים פיננסיים מובנים שנמכרים ע"י הבנקים ללקוחות בצורה של פיקדונות שמעניקים ריבית גבוהה יותר מאשר בפיקדונות הרגילים. צמיחה של המוצרים האלה מאוד מהירה ויש כבר כאלה שקוראים להם בשם לא מחמיא "פונזי". קרן המטבע מתייחסת גם לשוק הנדל"ן, למצב הפיננסי של הבנקים ולסיכונים אחרים בכלכלה הסינית.

על אף הסיכונים, המסקנות של הדוח דווקא יכולות להרגיע. על פי הערכות הקרן, היקף הבעיות בסין עדיין לא מייצר מאסה קריטית כדי ליצור משבר מערכתי. תופעת בנקאות הצל עדיין לא גדולה מדי, מאזני הבנקים מאוד חזקים, ומרחב התמרון של הממשלה בתחום הפיסקאלי עדיין מספיק כדי לפתור את הבעיות. וחשוב מהכול - כך על פי דיווחי הקרן - השלטונות בסין מודעים לבעיות ומסכימים עם מרבית ההמלצות של כלכלני קרן מטבע. הן כבר התחילו ליישם צעדים לטיפול בבעיות ולהקטנת סיכונים.

למרות שנושא סין נמצא בכותרות, הדוח של קרן המטבע לא זכה לתהודה רחבה. ההערכה מפי גוף חיצוני ובעל מוניטין שהכלכלה הסינית נמצאת במצב יותר טוב ממה שנראה במבט ראשון, חשובה מאוד להתאוששות השברירית בכלכלה העולמית, ולשווקים הפיננסיים שכל כך מפחדים מהענק האסייתי.

 

הכותב הא הכלכלן הראשי בבית ההשקעות מיטב דש