לאן נושבת הרוח? שבשבת הדולר תצביע על כיוון הריבית
הפער שנוצר בין תשואות האג"ח בארה"ב לאלו שבישראל וחילופי המשמרות בבנק ישראל מחדדים את השאלה אם תבוצע הפחתת ריבית נוספת. היחלשות הדולר והתגובה של תשואות המק"מ עשויות להוות אינדיקציה לכך
23.07.2013, 08:08 | זיו שמש ודרור גילאון
עליית תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב עקב החשש מהפסקת רכישות האג"ח על ידי הפדרל ריזרב תופסת את שוק האג"ח המקומי בנקודה רגישה לכאורה, כשהתשואות בישראל עדיין נמוכות באופן היסטורי. המשק מפגין חולשה, נגיד בנק ישראל סטנלי פישר - שנתפס כמבוגר האחראי - סיים את תפקידו, והנגיד שצפוי להחליף אותו יעקב פרנקל ייכנס לתפקיד רק בעוד חודשיים לפחות.
בתקופת הביניים הזו שוק החוב מנסה להעריך האם הפחתת ריבית נוספת אכן עומדת בפתח, כשהפחתה כזו משמעותה עלייה בתלילות העקום השקלי, שתהווה כרית ביטחון עבור התשואות של האג"ח השקליות הארוכות.
מחפשים רמזים
לכאורה, בנק ישראל מספק לציבור כלים להבנת מדיניותו דרך הפרסומים השונים ובהם תוכן הדיון בהחלטת הריבית והערכות מחלקת המחקר. אולם בתקופת כהונת פישר כנגיד המסרים לא בהכרח תאמו את הפעולות שנקט, והנגיד הצליח להפתיע את המשקיעים לא פעם. בשונה מבעבר, החלטת הריבית מתקבלת כיום על ידי ועדה מוניטרית בת שישה חברים (כולל הנגיד) - שלושה מבנק ישראל ושלושה חיצוניים. ההחלטה מתקבלת על בסיס הצבעה המתקיימת בתום הדיון. לפיכך, בתקופת המעבר יש חשיבות רבה להבנת הלך הרוח בוועדה. תוכן החלטת הריבית האחרונה מלמד על כך שחברי הוועדה מצפים להאטה נוספת בקצב הצמיחה של המשק ומציינים את הירידה הצפויה בביקושים במשק עקב מהלכי הריסון של הממשלה. חברי הוועדה סבורים כי עליית התשואות בחו"ל, רכישות המט"ח והפחתות הריבית שנעשו ימתנו את הכוחות לייסוף השקל. בנוסף, מחלקת המחקר של בנק ישראל הורידה את תחזיות הצמיחה שלה למשק לשנת 2014 ושינתה את הערכתה לריבית הממוצעת בסוף 2014 מ־2.5% לרמה של 1.25%, כך שנראה כי בבנק ישראל לא שוללים הפחתת ריבית נוספת. רמת הציפיות האינפלציוניות הנמוכה וההטיה השקלית המובהקת בשוק מצביעות על הערכה כי המשק חלש יחסית. הירידה בציפיות לאינפלציה מובנת לאור נתוני המשק האחרונים, ובהם המדד המשולב וסקרי הסנטימנט המצביעים על דשדוש בעסקים ואווירה פסימית. במגמה תומכת גם הציפייה לעלייה בשיעור האבטלה, בין היתר עקב השלכות הרגולציה. לאחר שתי הפחתות הריבית במאי ירדו התשואות על המק"מ לרמה של 1.3%, המשקפת הערכה שתהליך ההפחתה הסתיים לעת עתה. לאחר כשבועיים של יציבות ברמה זו - ועל רקע היחלשות הדולר - תשואת המק"מ ירדה ל־1.2%. עם עליית הדולר מעל לרף ה־3.6 שקלים שבו גם תשואות המק"מ לעלות, אך לאחרונה הדולר שב להיחלש ועמו שוב ירדו התשואות.נראה כי הפעם התשואות בשוק המק"מ יישארו מתחת ל־1.2%, מה שמשקף הסתברות גוברת להפחתה נוספת בריבית. באין נתונים שליליים מהותיים בחודש האחרון, נראה כי הדולר הנחלש הוא הקש ששבר את גב הגמל. מדוע?
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה