מי ירסן את שכר מנהלי בתי ההשקעות?

שכרו של חגי בדש, מנכ"ל בית ההשקעות הפרטי פסגות, נחשף אתמול: עלות שכר שנתית של כ־2.5 מיליון שקל ובונוסים מבוססי יעדים שיכולים להגיע עד ל־2.5 מיליון שקל נוספים. כלומר עלות שכר פוטנציאלית של 5 מיליון שקל בשנה, לא כולל חבילת אופציות שמחיר מימושה לא ידוע.

אף על פי שמדובר בחברה פרטית שאין לה בעלי מניות מקרב הציבור שחולקים עם הבעלים בעלות שכרו של המנכ"ל, יש עניין ציבורי בחשיפת שכרו של בדש, דמות שמשפיעה דרך קבע על שכרם של מנהלים בכירים בשוק ההון.

המנהלים בגופים המוסדיים אשר צריכים לאשר שכר של קולגות מבינים כי אותם הקולגות יצטרכו בעתיד לאשר את שכרם שלהם, והדבר עלול להשפיע על שיקול דעתם. שכרו של בדש אמנם לא כפוף לאישור בעלי מניות, אך מרגע שנחשף, ההשוואה בינו לבין מנהלים אחרים הופכת לבלתי נמנעת ועלולה להשפיע על אופן ההצבעה של פסגות באישור שכר מנהלים.

התנגדות מרוסנת

בשבועות הקרובים יכונסו אסיפות בעלי המניות של בתי ההשקעות מיטב דש, אקסלנס ואנליסט. באסיפות אלו יידרשו בעלי המניות להכריע האם לאשר את חבילות התגמול המוצעות למנהלים הבכירים באותם בתי השקעות. פסגות בניהולו של בדש יידרש לאשר, למשל, את חבילת השכר של אילן רביב, מנכ"ל בית ההשקעות מיטב דש, המבקש שכר בעלות שנתית (כולל בונוסים) של 3.1 מיליון שקל. מנתוני חברת דה אינווסטור עולה כי נכון לסוף מרץ האחרון, פסגות היה הגוף המוסדי עם האחזקות הגדולות ביותר במיטב דש אחרי מנורה מבטחים, על כן לאופן ההצבעה של פסגות השפעה מכרעת על אישור שכרו של רביב. כיצד יוכל פסגות, בראשות בדש, להתנגד לחבילת השכר המבוקשת של רביב המנהל את בית ההשקעות השני בגודלו בישראל אחרי פסגות, לאחר שנחשף כי מדובר בעלות שכר הנמוכה בכ־30% מעלות השכר של בדש?.

פסגות הוא גם בעל האחזקות הגדולות ביותר בבית ההשקעות אקסלנס (אחרי מנורה מבטחים), וגם שם להצבעתו לגבי שכרו של המנכ"ל עוזי דנינו השפעה מכרעת. גם במקרה זה, לא ברור כיצד יוכל פסגות להתנגד לשכרו של דנינו המסתפק בעלות שכר של 2 מיליון שקל לפני בונוסים (הנמוכה ב־20% משכרו של בדש).

קריטריונים לחוד ומציאות לחוד

במגירות של בית ההשקעות פסגות קיים מסמך ובו קריטריונים ברורים לאישור שכר בכירים בגופים שבהם פסגות מעורב באישור השכר. המסמך כולל גם תקרות שכר שמעליהן פסגות יתנגד לאישור חבילות שכר. אלא שחבילת השכר המפנקת של בדש עלולה לסנדל אותו מלהביע התנגדות לשכר נמוך יותר, לפחות כשמדובר בשכר של המילייה המצומצם של בכירי שוק ההון. למען השקיפות והביקורת, על המפקח על שוק ההון במשרד האוצר לחייב גם בתי השקעות פרטיים המנהלים כספי ציבור ומשתתפים בהצבעות בנושאי שכר בחברות ציבוריות לחשוף את שכר הבכירים שלהם ולו לשם מראית עין.