אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בואו נבטל גם את בית הספר

בואו נבטל גם את בית הספר

תפקידה של האקדמיה אינה מציאת עבודה למסיימי התואר הראשון, אלא הקניית כלים ביקורתיים לכל סטודנט. נשיא המסלול האקדמי של המכללה למנהל עונה לאלה שחושבים כי ניתן לוותר על האקדמיה

26.07.2013, 08:04 | זאב נוימן

המשבר הכלכלי מכה במעמד הביניים בכל העולם, וגורם לכמה בעלי דעה להציע שינויים חדים באורחות חיינו. הצעה כזו, שפורסמה לאחרונה ב"כלכליסט" ("לא צריך תואר ראשון כדי להבין את זה"), גורסת שאפשר לבטל כמעט כליל מערכת מרכזית: את האקדמיה. לפי אותה טענה, לימודי התואר הראשון מיותרים. הם גוזלים מהסטודנט כסף רב ושנים יקרות, אך אינם מספקים בתמורה ביטחון תעסוקתי וכלכלי. המסקנה: עדיף לייסד מסלולי הכשרה מעשיים, שבהם לומדים מקצוע תוך כדי עבודה והתנסות.

כאשר אני שומע את הטענות האלה אני כה משתכנע, עד שאני חושב שהדרישה מסתפקת במועט. במקום לוותר על התואר הראשון בלבד, הבה נבטל גם את בית הספר התיכון. בגיל 15 נקבע לכל צעיר מה המסלול המתאים לו ונשלח אותו לעבודה ולהכשרה. היתרונות ברורים: הצעיר יקבל שכר, יחסוך לפנסיה ויהפוך למומחה, כבר מגיל צעיר. בתגובה להצעה זו, בוודאי יענו לי: איך אפשר להשוות? הרי בית הספר התיכון מעניק השכלה בסיסית ההכרחית לכל אחד, ואילו האוניברסיטה מתיימרת להכשיר למסלול חיים ספציפי.

טקס הענקת תארים (ארכיון), צילום: יותם פרום טקס הענקת תארים (ארכיון) | צילום: יותם פרום טקס הענקת תארים (ארכיון), צילום: יותם פרום

מי שטוען כך אינו מבין, כי בעולם שהופך למורכב כל העת, ההשכלה האקדמית היא בסיסית והכרחית בדיוק כמו זו הניתנת בתיכון. לימודי התואר הראשון מעניקים לסטודנט אזור מוגדר של חופש מחשבה, שבו הוא מתנסה לראשונה בכלים של ביקורת, למידה, הסקת מסקנות ותכנון לעתידו. זוהי התנסות בעלת משמעות אמיתית בעולם הגדול, ולא משנה באיזה תחום עיסוק יבחר.

ייתכן שחלק מהאכזבה מהאקדמיה טמון בציפיות של הסטודנטים, ובעיקר בישראל. רבים מדי סבורים שלאחר שסיימו תואר ראשון בכלכלה או במדעי המחשב, למשל, הם חייבים להשתלב בעמדות ניהול בכירות. הם חשים שזו פחיתות כבוד, להתחיל את הדרך המקצועית מלמטה, נניח כבודקי תוכנה או ככספרים בבנק, ולהגיע בעתיד למשרות הבכירות.

מבטלי האקדמיה טוענים שאת העבודות "הפשוטות" ניתן להתחיל בגיל צעיר ובלי הכשרה אקדמית. לאחר שהצעיר ירכוש את הידע המעשי, הוא ישלים את הידע התיאורטי בהשתלמויות ממוקדות. האם מישהו באמת מעוניין שאיש המקצוע שמולו יכיר רק את עולמו הצר? לכולם ברור שבעידן המודרני, כל עובד זקוק לפרספקטיבה שמתקבלת מתוך המוסדות האקדמיים.

יש לשים לב שהטענות נגד האקדמיה מתגברות ככל שהנגישות אליה עולה, וככל שמגיעות אליה אוכלוסיות שבעבר לא למדו בה. דווקא אז, עולות קריאות בשם "ההוגנות החברתית”, לשוב ולהפוך את האקדמיה למוסד לעילויים בלבד. אם הדרישה תתקבל, רק האליטה תהנה מהעולם האקדמי, בעוד ההמונים ישובו להכשרות מקצועיות שיהפכו אותם לעובדים מוגבלים.

אנו רואים כיצד בעולם ובישראל הסטודנטים הם שמובילים את המחאה החברתית. הסטודנטים יודעים לשאוף לעולם טוב יותר, מכיוון שזכו במה שהאקדמיה מעניקה: השכלה ביקורתית, חופש מחשבה, התבוננות עמוקה בתהליכים, ואוקיאנוס של ידע שמחפש אנשים שיישמו אותו. אני משוכנע שאף אחד מאותם סטודנטים, לא ידרוש לסובב את הגלגל לאחור ולצמצם את הנגישות לאותו ידע, בשמו של הצדק החברתי. ראשי מוסדות ההשכלה הגבוהה יודעים שיש לעדכן את האקדמיה כל העת, ואנו עוסקים בהפיכתה למעשית יותר כל הזמן. הקריאות לביטולה הן דמגוגיה מסוכנת.

פרופ' זאב נוימן הוא נשיא המסלול האקדמי המכללה למינהל

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

10 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

10.
תפקיד האקדמיה הוא להקנות גם מיומנויות למידה
אני מסכים כי "ההשכלה האקדמית היא בסיסית והכרחית בדיוק כמו זו הניתנת בתיכון" אך ככזו, גם לה תפקיד בהכשרתו של הלומד ובהקניית כלים להשתלבות במאה ה- 21. המרצה כבר איננו בעל הידע, הידע נמצא כולו בגוגל, המרצה נועד לתווך את הידע ללומד, לעודד יצירתיות, חשיבה מסדר גבוה, סקרנות, מוטיבציה ללמידה ואחריות. את כל אלו ניתן להשיג באמצעות הקניית מיומנויות למידה. מיומנויות למידה הן כל מה שבתווך שבין היכולות האישיות של הלומד לדרישות הלימודיות ממנו, והדרישות הלימודיות באקדמיה שונות מכל מה שהלומד הכיר לפני כן, אם תקדיש האקדמיה חלק מזמנה ללמד את הלומדים איך ללמוד, היא תיתן לו את כלי העבודה שאיתם הוא יוכל להתמודד כשווה בין שווים במאה ה- 21, בחייו הבוגרים.
רן שמשוני, מומחה למיומנויות למידה  |  29.07.13
9.
טפשי לבטל אבל בטוח שהאקדמיה זקוקה לבעיטה וניעור רציניים
ראשית, מי שמע לאחרונה את ראשי האוניברסיטאות במשהו אחר מיללנות על תקציב? תפקיד המורה, כולל באקדמיה, משתנה לנגד עינינו. מישהו שם במגדל חושב על זה ברצינות? זה לא נראה כך מהסילבוסים של האוניברסיטאות. בארץ קורים הרבה דברים שרלוונטיים לאקדמיה. מישהו שומע את נציגי האוניברסיטאות? האקדמיה הישראלית שוקעת ומתנוונת. אני קובע את זה מבפנים. אם לא ינערו אותה היא תמות. ותייתר את הדיון פה.
בוקיסריקי  |  28.07.13
8.
וויכוח סרק- נראה אתכם לא שולחים את הילדים ללמוד- פשוט מי שאך סיים לא רוצה לתת לאחרים
כל התוקפים כולם עם השכלה אקדמית וילדיהם אם ישנם עדיין קטנים ולכן הם בעד למנוע מאחרים השכלה- הן לצמצום התחרות והן כי הם כבר קיבלו את הסיבסוד. אותם אנשים יחליפו דיעה ברגע שילדיהם יגיעו לגיל 20 ויצטרכו לשלם שכר לימוד. ככה נראית כל המדינה. כל אחד רוצה שהכול יתנהל רק לפי הנוחיות המיידית שלו ושכל היתר יתפוצצו. בגלל זה בדיוק התפרקה המחאה. כי מדובר על חבורת אגיואיסטים מפונקים.
האגואיזם האולטימטיבי  |  27.07.13
6.
אולי לא צריך לסבסד את האקדמיה, אבל אם כך מדוע לסבסד את התיכוניים? וחטיבת ביניים?
אולי מספיק לסבסד רק עד רכישת יכולת קריאה וכתיבה וחשבון בסיסי, הרי יש מחשבונים ובאמת גם לא חשוב לדעת כמה זה 2 ועוד 2. מי שירצה להנאתו להכיר את קורות עם ישראל, קורות העולם, קצת בוטניקה (מכירים את המילה הזו?) ועוד, אפשר הכל ללמוד לבד. חשבו כמה כסף המדינה תחסוך.
אבי  |  27.07.13
לכל התגובות