תוכנית גמילה מסלולר
דווקא חברות הסלולר הן אלו שצריכות להוביל את המאבק נגד ההתמכרות של האנשים למכשירים
רנדי צוקרברג ידעה לקרוא לילד בשמו. כשסקרה לאחרונה את עשרת הטרנדים הבולטים ברשתות החברתיות, אמרה מי שהייתה מנהלת השיווק הבכירה של פייסבוק, שהגיעה העת לגמילה מהדיגיטל, שכן על אנשים להבין שבעוד ש'הטלפון הוא מכשיר מדהים... אנחנו הבעלים של המכשירים שלנו, הם לא הבעלים שלנו.
באותו עניין, כתבה לאחרונה אליס ג. וולטון במגזין פורבס, כי לתלות בטכנולוגיה סלולרית יכולה להיות השפעה הרסנית על בריאותינו הנפשית: "ייתכן כי זה הזמן להחזיר לתוקפו את המושג 'יום עבודה', לפחות באופן חלקי, וכשזה נוגע למענה לקולגה בשעה בלתי סבירה, פשוט לענות 'לא'. או לפחות, 'אני אחזור אליך בשעות העבודה'."
אך, כפי שכל אחד שיצא לו לעבור התקף חרדה קל לאחר שהבין כי שכח את הסלולרי יודע, זה לא דבר כל כך פשוט ליישום. למעשה, נושא ההתמכרות למכשיר הנייד תופס תאוצה, עד כדי כך שבצפון קליפורניה החל לפעול 'מחנה קיץ' למבוגרים, שנועד לסייע למשתתפים "להתנתק כדי להתחבר מחדש".
המחנה שנקרא "מחוברים לקרקע" (Camp Grounded), כולל שלושה ימים בהם "מבוגרים יכולים להתנתק, להימלט ולהיות שוב ילדים", להיות חופשיים מכל הפרעה של מכשירים ניידים ולקחת חלק בפעילויות מגוונות, מסדנת נשימה מדיטטיבית ועד לערבי שירה בציבור. תחת ניהולה של קבוצה בשם Digital Detox מאוקלנד, חוקי המחנה פשוטים וברורים: אסור להכניס טלפונים, מחשבים, טאבלטים או שעונים ואסור לדבר על ענייני עבודה, על גילאי המשתתפים או לעשות שימוש בשמות אמיתיים.
כתב הניו יורק טיימס, מאט האבר, שהתנסה באופן אישי במחנה, כתב על החוויה וחלק עם הקוראים רגע נדיר של שלווה: "לילה אחד, מצאתי עצמי שוכב על הגב, בוהה בשמי הלילה. הפעמים היחידות בהן יצא לי לראות תמונה כה בהירה של גרמי השמים היו באותם רגעים בהם הרמתי מבטי לעבר תקרת טרמינל הגראנד סנטרל. אי שם מחוץ למחנה, אייפונים זמזמו עם חדשות מתפרצות אודות הגירושים של רופרט מרדוק והתינוק של קים קרדשיאן. אבל אני תרתי אחר כוכבים נופלים, ולא אחר כוכבי ריאליטי. ולראשונה, נהניתי מהשקט".
ההזדמנות של חברות הסלולר
אומנם זו לא בהכרח האחריות שלהן, אבל אולי זוהי דווקא הזדמנות עבור ספקיות התקשורת לקחת לעצמן תפקיד מוביל ולקדם נורמות חדשות הנוגעות לחיים הדיגיטליים. אחרי הכל, הן כבר עושות זאת בכל הנוגע להודעות טקסט: בעניינים של חיים ומוות, AT&T וחברות סלולריות צפון אמריקאיות נוספות פועלות כיום על מנת לקדם את קמפיין "זה יכול לחכות", להפסקת תופעת שליחת הודעות טקסט בזמן נהיגה, ובאוסטרליה, איגוד חברות התקשורת הסלולרית האוסטרלי, המאגד חברות כמו Telstra, Optus ו- Vodafone, מעניק גם הוא גיבוי לקמפיין הציבורי נגד שליחת הודעות מאחורי ההגה.
אך יש מקום לבחינה "קלילה" יותר של האופן בו אנו משתמשים במכשירים הניידים. כך, למשל, יכול קמפיין הומוריסטי המציג בגיחוך כיצד בני זוג מתירים לשיחות הנכנסות להפריע להם ברגעים המיוחדים שלהם כזוג, לתמוך בבניית תדמית חדשנית ומבדלת לחברה סלולרית.
קרון הגמילה מהדיגיטל כבר יצא לדרך. כעת נותר לאותן ספקיות תקשורת עם תעוזה ונטייה לשיווק מתוחכם לחפש דרכים להצטרף לנסיעה ולנצל את המגמה לטובתן.
הכותב הוא אנליסט טרנדים באמדוקס ישראל.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה