הבנקים יאפשרו לאתר חשבונות אבודים

בחודשים האחרונים מנסה הפיקוח על הבנקים לקדם חקיקה שתחייב את הבנקים לאתר לקוחות שברשותם חשבון אבוד או כזה שלא נרשמה בו תנועה בפרק זמן ממושך. על רקע הצלחת המאגר שהקים משרד האוצר לאיתור חשבונות ללא פעילות בקופת גמל ובקרנות פנסיה, עלתה בבנק ישראל המחשבה להקים מערכת אינטרנטית גם לאיתור חשבונות אבודים. ואולם, ל"כלכליסט" נודע כי בחודשים האחרונים מנסים הבנקים להקים מערכת עצמאית משלהם לאיתור חשבונות אבודים. על אף המורכבות והעלויות הכרוכות במאגר שכזה, הבנקים בחרו לצאת למהלך, שנשמר עד עתה בעלטה, לאחר שהבינו כי הקמת מאגר שכזה תהווה צעד תדמיתי חשוב על רקע הביקורת הציבורית על רווחי העתק שמשיאים הבנקים. על פי ההערכות, מדובר במיליארדי שקלים רדומים.

משה פרל, מנכ"ל איגוד הבנקים | צילום: אריאל בשור

החודש נפגשו מנכ"ל איגוד הבנקים משה פרל עם המפקח על הבנקים דודו זקן וסגניתו עודדה פרץ, ודנו בפרטים ראשוניים של המערכת המתוכננת. זקן אמר לאיגוד כי בכוונת בנק ישראל להקים מאגר מפוקח בעצמו, אך אפשר לבנקים להמשיך בפיתוח המערכת.

כיצד תפעל המערכת? באיגוד הבנקים בחנו בחודשים האחרונים שתי חלופות: מאגר אינטרנטי כדוגמת המאגר שפתח משרד האוצר, או פעילות באמצעות פנייה (אצווה) לבנקים וקבלת מענה. בשל החשש שמשרד המשפטים לא יאשר הקמת מאגר שיכיל את פרטי חשבונות הציבור, החליטו הבנקים לקדם את הפרויקט באמצעות אצווה, ובקרוב יאתרו חברה שתפתח את המערכת.

המפרט הסופי טרם גובש, אך כרגע המערכת המוצעת תאפשר ללקוח שיזדהה באתר ייעודי לבדוק אם בבנקים קיימים חשבונות אבודים שלו. לאחר אימות הפרטים, המערכת תפנה לבנקים ואלה יתבקשו להשיב בתוך 24 שעות אם קיים ברשותם חשבון שכזה. אם תתקבל מאחד הבנקים או יותר תשובה חיובית, הבנקים הרלבנטיים יתקשרו עם הלקוח בתוך פרק זמן שייקבע בהמשך.

על אף הרצון, ככל הנראה המערכת לא תושק בקרוב. בקרב הפיקוח על הבנקים קיים חוסר שביעות רצון מההצעה המתגבשת של איגוד הבנקים, והוא מתכוון לפתח מערכת מתחרה.