במקרה של מחלה או פציעה: מאחורי הקלעים של הזכויות הרפואיות

פסק-דין של ביהמ"ש המחוזי בירושלים, שניתן באפריל 2012, הגביל את סמכויותיהם של המרכזים העוסקים במימוש זכויות רפואיות ולמעשה אסר עליהם להעניק שירותים משפטיים מכל סוג. בכלל זה, נאסר עליהם לפנות בשם הלקוחות בדרישה לפיצוי מכל גוף ממלכתי או פרטי, לרבות הביטוח הלאומי וחברות הביטוח הפרטיות. אז מדוע ממשיכים רבים לפנות לחברות אלו במקום לפנות לעורכי דין?

ייתכן והפרסומים של המרכזים העוסקים, לטענתם, במימוש זכויות רפואיות, היכו בסנוורים את הציבור. אחרת, לא ניתן להסביר כיצד נעלמה מעין הציבור העובדה שמימוש הזכויות הרפואיות, שאינו מנותק ממימוש הזכויות המשפטיות, הוא מקצועם של עורכי-הדין.

שירות שמוצג כזול עלול לעלות ביוקר

 

הן עורכי-הדין והן המרכזים הטוענים למימוש זכויות רפואיות מייצגים אנשים בעלי נכויות ומוגבלויות בפני ביטוח-לאומי, חברות-הביטוח וכיו"ב. ההבדל בין שני סוגי ייצוג אלו הוא תהומי. לכאורה, מוצר ה"ייצוג" נראה כעניין אחיד וסטנדרטי, אולם לא כל גוף מוסמך מבחינה משפטית לעסוק בכך ולא כדאי ללכת שבי אחרי מה שנראה כעלויות ייצוג זולות. בפועל, מה שנראה, לכאורה זול עלול גם לעלות ביוקר . על מנת לסבר את האוזן, נתמקד בנתונים המספריים של עלויות הייצוג לפי הסעיפים השונים.

החברות למימוש זכויות גובות מהלקוח דמי פתיחת תיק, הנעים בין 1,800 שקל ל-2,500 שקל. לאחר מכן, עם קבלת התוצאות והתשובות, משלם הלקוח גם שכר טרחה בשיעור של 20-18% אחוז מהסכום החד-פעמי הרטרואקטיבי, וכן מתוך 48 קצבאות שעתידות להיות משולמות לו.

עם זאת, החברות אינן מוסמכות לתת ייעוץ וייצוג משפטי והן כובלות אליהן את הלקוחות בהסכמי התקשרות, מבלי לאפשר להם כל גמישות ואפשרות יציאה מקבלת שירותיהן. בכך פוגעות החברות בפועל בלקוחות על ידי הסכם כובל המנוגד לתקנות הציבור.

ומהו שכרם של עורכי-הדין? דומה לשכר החברות למימוש זכויות, בשני הבדלים מהותיים: עורכי-הדין מוסמכים מבחינה משפטית ומקצועית לייצג את הלקוחות והסמכה זו אף עוגנה בפסק-הדין שהוזכר לעיל, והלקוחות רשאים להחליף את עורך-הדין המייצג אותם באם אינם מרוצים מעבודתו.

ייצוג הוא לא רק מילוי טפסים עבור המבוטח

כאמור, החברות למימוש זכויות רפואיות מנועות מלעסוק בעניינים משפטיים כלשהם או לייצג את הלקוח בוועדות רפואיות, והדבר אסור עליהן באיסור מוחלט. גם אם עובדה זו אינה נראית מהותית, כדאי לזכור שעצם הפנייה לביטוח הלאומי רובה ככולה סובבת סביב חוקים, תקנות, פסקי-דין ותקדימים, וכלים משפטיים אלו הם התחמושת הכבדה שמשתמש בה עורך-הדין לטובת הלקוח המבוטח.

העדר רשות להשתמש בכלי רב עוצמה זה כמוהו כייצוג ריק מתוכן, הטומן בחובו הצלחות רק במקרים הוודאיים. כותב שורות אלו מניח, שמרבית ההצלחות בהן מתהדרות החברות הן מקרים בהם המבוטחים היו מצליחים לקבל את המגיע להם גם ללא הסיוע של חברות אלו.

משניטלה מהחברות למימוש זכויות רפואיות רשות הייצוג וניסוח-הערר על החלטות הגופים המפצים, הרי כל שנותר בידן הוא למלא טפסים ולצרף מסמך רפואי מטעמן. פעולה זו היא פעולה פשוטה בתכלית, ואינה מצדיקה את הסכומים הגבוהים שנגבים מהלקוחות. מה גם, שטיפול שטחי כגון זה עלול לגרום לנזקים לא מעטים. לעומת זאת, כאשר הטיפול מופקד בידיו של עורך-דין, עשוי הלקוח לקבל הכרה באחוזי נכות רבים יותר ובזכויות הנלוות לכך.

עורך-דין מקצועי לא יסתפק במילוי הטפסים בלבד. הוא ילמד את החומר הרפואי, יתייעץ עם רופאים מטעמו, יצרף מסמכים רפואיים, יפנה את הלקוח לרופאים המתאימים לשם קבלת חוות דעת במידת הצורך וידריך את הלקוח בדגשים שיש לציין בפני הוועדה הרפואית. הוא אף יצטרף ללקוח לוועדה הרפואית וישמש לו לפה ויבחן את החלטות הוועדה, הן מהבחינה הרפואית והן מהבחינה המשפטית. במידת הצורך הוא ילווה את הלקוח לוועדת ערר ומאוחר יותר, אם יידרש, אף יגיש עבור הלקוח ערעור לבית הדין לעבודה או לבית הדין הארצי לעבודה, ואף לבג"צ במידת הצורך.

אזנו של עורך-הדין תהיה כרויה להתייחסות לא נאותה מצד הוועדות לחוות-הדעת שמציג המבוטח או לפרשנות שגויה של אחוזי הנכות, והוא ידע לשלוף בעת הצורך אזכור של פסקי הדין בעניין מתוך דאגה לזכויות הלקוח ששכר אותו. אם נוסיף על כך את חיוניות נוכחותו בוועדה הרפואית, הרי שיש כאן הבדל עצום בין ייצוג על ידי החברות הנ"ל לבין ייצוג על ידי עורך דין מיומן.

עו"ד ד"ר דוד סער עוסק בדיני ביטוח ונזיקין

** המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין