אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
במקרה של מחלה או פציעה: מאחורי הקלעים של הזכויות הרפואיות

במקרה של מחלה או פציעה: מאחורי הקלעים של הזכויות הרפואיות

בית המשפט הגביל את סמכויות המרכזים למימוש זכויות רפואיות כבר לפני שנה וחצי ואף אסר עליהם להעניק שירותים משפטיים, אז למה המבוטחים ממשיכים להעדיף להיות מיוצגים על ידם ולא על ידי עורך דין? ד"ר דוד סער מנסה לעשות סדר

30.07.2013, 15:00 | דוד סער

פסק-דין של ביהמ"ש המחוזי בירושלים, שניתן באפריל 2012, הגביל את סמכויותיהם של המרכזים העוסקים במימוש זכויות רפואיות ולמעשה אסר עליהם להעניק שירותים משפטיים מכל סוג. בכלל זה, נאסר עליהם לפנות בשם הלקוחות בדרישה לפיצוי מכל גוף ממלכתי או פרטי, לרבות הביטוח הלאומי וחברות הביטוח הפרטיות. אז מדוע ממשיכים רבים לפנות לחברות אלו במקום לפנות לעורכי דין?

קראו עוד בכלכליסט

ייתכן והפרסומים של המרכזים העוסקים, לטענתם, במימוש זכויות רפואיות, היכו בסנוורים את הציבור. אחרת, לא ניתן להסביר כיצד נעלמה מעין הציבור העובדה שמימוש הזכויות הרפואיות, שאינו מנותק ממימוש הזכויות המשפטיות, הוא מקצועם של עורכי-הדין.

שירות שמוצג כזול עלול לעלות ביוקר

 

הן עורכי-הדין והן המרכזים הטוענים למימוש זכויות רפואיות מייצגים אנשים בעלי נכויות ומוגבלויות בפני ביטוח-לאומי, חברות-הביטוח וכיו"ב. ההבדל בין שני סוגי ייצוג אלו הוא תהומי. לכאורה, מוצר ה"ייצוג" נראה כעניין אחיד וסטנדרטי, אולם לא כל גוף מוסמך מבחינה משפטית לעסוק בכך ולא כדאי ללכת שבי אחרי מה שנראה כעלויות ייצוג זולות. בפועל, מה שנראה, לכאורה זול עלול גם לעלות ביוקר . על מנת לסבר את האוזן, נתמקד בנתונים המספריים של עלויות הייצוג לפי הסעיפים השונים.

המוסד לביטוח לאומי. "מרבית ההצלחות בהן מתהדרים המרכזים למימוש זכויות רפואיות הן מקרים בהם המבוטחים היו מצליחים לקבל את המגיע להם גם ללא הסיוע של חברות אלו", צילום: טל שחר המוסד לביטוח לאומי. "מרבית ההצלחות בהן מתהדרים המרכזים למימוש זכויות רפואיות הן מקרים בהם המבוטחים היו מצליחים לקבל את המגיע להם גם ללא הסיוע של חברות אלו" | צילום: טל שחר המוסד לביטוח לאומי. "מרבית ההצלחות בהן מתהדרים המרכזים למימוש זכויות רפואיות הן מקרים בהם המבוטחים היו מצליחים לקבל את המגיע להם גם ללא הסיוע של חברות אלו", צילום: טל שחר

החברות למימוש זכויות גובות מהלקוח דמי פתיחת תיק, הנעים בין 1,800 שקל ל-2,500 שקל. לאחר מכן, עם קבלת התוצאות והתשובות, משלם הלקוח גם שכר טרחה בשיעור של 20-18% אחוז מהסכום החד-פעמי הרטרואקטיבי, וכן מתוך 48 קצבאות שעתידות להיות משולמות לו.

עם זאת, החברות אינן מוסמכות לתת ייעוץ וייצוג משפטי והן כובלות אליהן את הלקוחות בהסכמי התקשרות, מבלי לאפשר להם כל גמישות ואפשרות יציאה מקבלת שירותיהן. בכך פוגעות החברות בפועל בלקוחות על ידי הסכם כובל המנוגד לתקנות הציבור.

ומהו שכרם של עורכי-הדין? דומה לשכר החברות למימוש זכויות, בשני הבדלים מהותיים: עורכי-הדין מוסמכים מבחינה משפטית ומקצועית לייצג את הלקוחות והסמכה זו אף עוגנה בפסק-הדין שהוזכר לעיל, והלקוחות רשאים להחליף את עורך-הדין המייצג אותם באם אינם מרוצים מעבודתו.

ייצוג הוא לא רק מילוי טפסים עבור המבוטח

כאמור, החברות למימוש זכויות רפואיות מנועות מלעסוק בעניינים משפטיים כלשהם או לייצג את הלקוח בוועדות רפואיות, והדבר אסור עליהן באיסור מוחלט. גם אם עובדה זו אינה נראית מהותית, כדאי לזכור שעצם הפנייה לביטוח הלאומי רובה ככולה סובבת סביב חוקים, תקנות, פסקי-דין ותקדימים, וכלים משפטיים אלו הם התחמושת הכבדה שמשתמש בה עורך-הדין לטובת הלקוח המבוטח.

העדר רשות להשתמש בכלי רב עוצמה זה כמוהו כייצוג ריק מתוכן, הטומן בחובו הצלחות רק במקרים הוודאיים. כותב שורות אלו מניח, שמרבית ההצלחות בהן מתהדרות החברות הן מקרים בהם המבוטחים היו מצליחים לקבל את המגיע להם גם ללא הסיוע של חברות אלו.

משניטלה מהחברות למימוש זכויות רפואיות רשות הייצוג וניסוח-הערר על החלטות הגופים המפצים, הרי כל שנותר בידן הוא למלא טפסים ולצרף מסמך רפואי מטעמן. פעולה זו היא פעולה פשוטה בתכלית, ואינה מצדיקה את הסכומים הגבוהים שנגבים מהלקוחות. מה גם, שטיפול שטחי כגון זה עלול לגרום לנזקים לא מעטים. לעומת זאת, כאשר הטיפול מופקד בידיו של עורך-דין, עשוי הלקוח לקבל הכרה באחוזי נכות רבים יותר ובזכויות הנלוות לכך.

עורך-דין מקצועי לא יסתפק במילוי הטפסים בלבד. הוא ילמד את החומר הרפואי, יתייעץ עם רופאים מטעמו, יצרף מסמכים רפואיים, יפנה את הלקוח לרופאים המתאימים לשם קבלת חוות דעת במידת הצורך וידריך את הלקוח בדגשים שיש לציין בפני הוועדה הרפואית. הוא אף יצטרף ללקוח לוועדה הרפואית וישמש לו לפה ויבחן את החלטות הוועדה, הן מהבחינה הרפואית והן מהבחינה המשפטית. במידת הצורך הוא ילווה את הלקוח לוועדת ערר ומאוחר יותר, אם יידרש, אף יגיש עבור הלקוח ערעור לבית הדין לעבודה או לבית הדין הארצי לעבודה, ואף לבג"צ במידת הצורך.

אזנו של עורך-הדין תהיה כרויה להתייחסות לא נאותה מצד הוועדות לחוות-הדעת שמציג המבוטח או לפרשנות שגויה של אחוזי הנכות, והוא ידע לשלוף בעת הצורך אזכור של פסקי הדין בעניין מתוך דאגה לזכויות הלקוח ששכר אותו. אם נוסיף על כך את חיוניות נוכחותו בוועדה הרפואית, הרי שיש כאן הבדל עצום בין ייצוג על ידי החברות הנ"ל לבין ייצוג על ידי עורך דין מיומן.

עו"ד ד"ר דוד סער עוסק בדיני ביטוח ונזיקין

** המידע המוצג במאמר הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

תגיות

3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
חסרה לי ביקורת על השלטונות שמתנכרים לזכאים ומעלימים מידע
אם בחלק מהמקרים צריך רק למלא אי אלו טפסים ולהגיש מסמכים - למה הביטוח-הלאומי וחברות הביטוח מערימות קשיים על המסכנים ? ולמה בתי המשפט נותנים להם יד על ידי סחבת ופסיקות מגוחכות ? במדינה מתוקנת, הזדקקות למאכרים ו/או עו"ד ו/או בתי משפט היתה נמוכה משמעותית.
פלוני , נתניה  |  02.08.13
2.
לעו"ד סער היקר
צר לי על הניתוק שלך מהשטח כיום. אינני מתייחס לסוגיות החוקיות ביחס לעמידת מרכזי הזכויות בחוק לשכת עורכי הדין. לפי שיטת הנשיא ברק אינני מתעניין כרגע בפורמליזים אלא בשיח של אינטרסים וזכויות. המציאות היא (ולא חשובות הסיבות כרגע) שלא חסרים עורכי דין שלא יודעים ולא מתמצאים בנושאים בהם הם מייצגים (גם בנושא זכויות רפואייות). יעידו על כך המספרים הגדלים של תביעות רשלנות נגד עורכי דין. לא חסרות מכללות שמכשירות בוגרי משפטים כשרים, שאף עוברים את בחינות השינון (הידועות כבחינות הלשכה) ומוסמכים כעו"ד לכל דבר (ורשאים לעסוק בכל תחום משפטי שעולה בראשם!). כמי שמכיר מקרוב אחת מהמכללות הללו שמוציאה מאות עו"ד בשנה, אני יכול להעיד שמדובר בלימודים ברמה כל כך נמוכה שניתן לעשותם בהתכתבות (ואני לא מגזים). הרמה של חלק מעורכי הדין (לא רק בוגרי מכללות אגב) כל כך ירודה, שבפועל צוות מרכזי הזכויות הרפואיות מכיר את החומר, החקיקה והפסיקה העדכניים ביותר, טוב יותר מהם. אין כל בעיה עם כך שיהיו גם מיליון עורכי דין בישראל, הבעיה היא הרמה הירודה. משפטים זה לא בדיוק פיזיקה קוונטית ומבחינה עיונית-פרקטית כל אדם ממוצע יכול לעסוק לפחות בתחום משפטי ממוקד ולהכיר אותו היטב. אין כל צורך שצוותים אלו יכירו את המשפט הבינלאומי הפומבי, את סדר הדין הפלילי או את חוק הימאים בכדי שיעשו את עבודתם נאמנה ויבטיחו מימוש זכויות רפואיות (ואני מתעלם מהשאלה האם פעילותם חוקית). הציבור מצביע ברגליים מכיוון שהוא איננו רואה יתרון בפנייה לעורך דין. לציבור עורכי הדין אין אלא להלין על עצמו (ועל הלשכה הקולקלת שלהם שלא הצליחה ולא מצליחה לשמור על רמת המקצוע). במקום לנהל מערכות משפטיות ולהתפלמס על חוק לשכת עוה"ד מול חוק יסוד: חופש העיסוק (שרק מציגות את עורכי הדין כגילדה צרה ואינטרסנטית), מוטב להתחיל לפעול בשטח על מנת שעתירות כאלו (ומרכזי זכויות כאלה) יתיירו מעצמם.
גיל , ת"א  |  31.07.13
1.
מכיוון שנמאס משלטון העריצות של הגילדה המשפטית וחוק הריכוזיות חל גם על הלשכה
חוק הריכוזיות חל גם על לשכת עורכי הדין. זכותם של אזרחים לפנות לכל גוף שרצונם לבחור בו כדי לקבל אצלו שירותים משפטיים או לבר משפטיים. גופים אלה רשאים להעסיק אצלם עורכי דין ורשאים להקים מחלקות משפטיות. לשכת עורכי הדין לא תגביל אותם ולא את האחרים. עידן המונופול על העיסוק המקצועי תם ועבר מן העולם. יסוד התחרות החופשית חל גם על העיסוק בעריכת דין ובמשפטים. כדי להעניק יעוץ משפטי אין חובה להיות חבר בכפיה בלשכת עורכי הדין . בעל השכלה משפטית גבוהה יכול וגם רשאי להעניק ייעוץ משפטי. אין ללשכת עורכי הדין ואין לעורכי הדין כל סמכות להגביל רופא שרכש השכלה משפטית , לעשות שימוש בהשכלה המשפטית שרכש כדי לייעץ ללקוחותיו במסגרת היעוץ הרפואי שהוא נותן. לשכת עורכי הדין איננה רשאית להפוך את מקצוע עריכת הדין לשוק פרוע של בוגרי מכללות הרוכשים השכלה משפטית בכסף ולא בלימודים מחד גיסא , ומאידך גיסא להגביל בעלי השכלה משפטית גבוהה למשל מי שרכשו את השכלתם המשפטית באוניברסיטאות המחקר , מלעסוק במקצוע המשפטים. תם ונשלם.
עו"ד נפתלי גור אריה , תל אביב  |  30.07.13