ניצחון זמני לבנקים: העליון דחה את התביעה הייצוגית שטענה לתיאום ריבית

בית המשפט העליון ביטל אתמול את החלטת בית המשפט המחוזי לאשר תביעה ייצוגית בסך מיליארדי שקלים נגד שלושת הבנקים הגדולים, הפועלים, לאומי ודיסקונט. המבקשת, חברת שרנוע, טענה באמצעות עו"ד יצחק אבירם שהבנקים תיאמו את שיעורי הריבית שלא כדין.

עם זאת, הבנקים אינם יכולים להירגע אחרי החלטת העליון, משום שהדיון הוחזר למחוזי לבחינה מחודשת.

השופטת נאוה בן־אור. דנה בערר | צילום: אלכס קולומויסקי

הבנקים טענו ששיעורי ריבית דומים ואפילו זהים אינם מעידים על תיאום. הדמיון נגזר מהעובדה ששוק הבנקאות בישראל הוא אוליגופולי, כלומר כזה הכולל מספר מתחרים מצומצם, וכדי לטעון לתיאום יש להוכיח "דבר מה נוסף". הוכחה כזו לא הובאה בפני בית המשפט המחוזי ולפיכך קביעתו שגויה.

הרכב של שבעה שופטים בעליון בראשות הנשיא אשר גרוניס נטה לקבל את הטענה, אלא שלתובעים הגיע סיוע לא צפוי: קביעה של הממונה על הגבלים עסקיים מאפריל 2009, שאינה קשורה כלל לבקשה הנוכחית, כי בין חמישה בנקים, כולל שלושת הגדולים, התקיימו הסדרים כובלים בנוגע להעברת מידע על עמלות מסוימות.

ההבדלים בין המקרים חשובים: שם דובר על העברת מידע ולא על תיאום עמלות וריבית, על משקי בית ועל חשבונות עסקיים.

אלא שעו"ד יעל מימון, נציגת היועץ המשפטי לממשלה שלבקשת הנשיא גרוניס התייצבה לדיון, רמזה על אפשרות שהחלטת העמלות יכולה לשמש "גורם מצרפי", כלומר, העברת המידע בין הבנקים בעניין העמלות עשויה להפיח רוח גבית בטענות לעבירה חמורה יותר של תיאום ריבית.

אגב, הבנקים הגישו ערר על קביעת הממונה בעניין העמלות, והדבר נידון בפני השופטת נאוה בן־אור.

"בנסיבות המתוארות, ומשום שייתכן שלקביעת הממונה עשויה להיות השלכה משמעותית על אישור התובענה הייצוגית, איננו רואים מנוס מהחזרת ההליך לדיון מחודש בבקשת האישור בבית המשפט המחוזי", כתב גרוניס והוסיף: "אין להבין מדברינו כי סבורים אנו שהקביעה באשר לעמלות מסוימות היא דבר מה נוסף".

את בנק לאומי ייצגו עורכי הדין ירון אלחנני ודרור קדם, את הפועלים עורכי הדין צבי אגמון, יואב הירש והלה פלג, ואת דיסקונט עורכות הדין טל אייל־בוגר, טליה סלומון ואושרת מור־ברק.