חקר ביצועים: השבוע של יעקב פרנקל וניר גלעד

14 שנה אחרי מות אריאל

ערימה של חבר'ה על הדשא של קיבוץ משמרות שרה השבוע ארול וטרמינל, שלל שרב ונשל הנחש. קוטנר הבלתי נלאה הצעיד אל הבמה חברים ואוהבים - שלום חנוך, חנן יובל, נינט, פוליקר, ברוזה, אהוד בנאי, מתי כספי, אתי אנקרי, מאיה בלזיצמן ועוד ועוד - לערב כחול עמוק שכולו מאיר אריאל. מאז שהוא עזב, לפני 14 שנה, הרבה השתנה כאן, החושך גובר כאן, אבל לרגע אחד היה ערב יפה בעולם, אי שם במרחב נבחו כלבים לירח שיר כאב, ואפשר היה לראות בחושך בין הגחליליות את צלילה ואיצקי ודורה, ודורה היתה רפוית כפתור, נדמה לי, או שזו היתה בכלל ניצה, עם דבש ניגר מריח הדרים. וכמו ששם צחקנו, לא בכינו שנים.

יואל אסתרון

מאיר אריאל. "החושך גובר כאן"

הפגנת הסבתות - המחאה עולה כיתה

לפני חודש אווררנו כאן ב"מוסף כלכליסט" את הסוד הגדול של מעמד הביניים, ש־87% מההורים המבוגרים נותנים לילדיהם המבוגרים וההורים בעצמם סיוע כספי. החשיפה אפשרה ל־87% האלה להבין שלא רק אצלם במשפחה זה קורה, אלא שרוב ההורים פורסים לילדיהם את אותה רשת ביטחון כספית צפופה. לפני שנתיים המשפחות הצעירות האלה שנשענות על ההורים יצאו ל"מחאת העגלות", כשהבינו שאינן יכולות לגדל ילדים גם עם שתי משכורות סבירות. השבוע, תחת הכותרת "מחאת הסבתות", כבר יצאו לרחוב ההורים המבוגרים, כותבי הצ'קים ומכסי האוברדרפטים. עד עכשיו הם היו משתפי הפעולה של המדינה, שבשקט לקחו על עצמם לממן את כל מה שהיא הפסיקה. העובדה שהם יוצאים לרחוב מעודדת: כשאפילו הם מתנגדים לשיטה, כל המחאה עשויה לעלות כיתה.

קרן צוריאל־הררי

בריטניה רוצה צנזורה

ראש ממשלת בריטניה דיוויד קמרון רוצה להציל את ילדי הממלכה מהסכנות שאורבות להם ברשת. הפתרון שלו הוא צנזורה - קמרון הסביר שספקיות האינטרנט יחויבו לחסום תכנים פורנוגרפיים, ורק לקוחות שמבקשים מפורשות יוכלו לקבל גישה פתוחה לגמרי לכל הרשת. אחר כך התברר שמדובר בתוכנית לצנזורה רחבה הרבה יותר: של תכנים אלימים, כאלה שעוסקים בהפרעות אכילה, אפילו כאלה שנוגעים לעצם עקיפת מנגוני צנזורה. כך גם פורום עזרה לסובלים מבעיות אכילה או אתר שמסקר פתרונות לעקיפת צנזורה עלולים להיחסם באופן שמזכיר משטרים דיקטטוריים. אז כן, באינטרנט יש תכנים אפלים, אבל כבר יש מגוון כלים לגולשים, גם חינמיים, שיכולים לחסום אותם. זה לא שהרשת אנרכיסטית, זו הגישה של קמרון שאנכרוניסטית.

איתי שמושקוביץ

דיוויד קמרון ראש ממשלת בריטניה | צילום: בלומברג

לממשל יש תיאוריה חדשה

בעשורים האחרונים התפשטה מוושינגטון אל שאר העולם תיאוריית החלחול, שלפיה חלחול העושר מלמעלה למטה יבטיח את רווחת האזרחים. אם נעזור לעשירים, הם ימשכו אחריהם את כולנו. אלא שאחרי עשורים של חגיגה בצמרת וקיפאון או שחיקה של כל השאר, הכלכלנים והמוחים הבינו שהתיאוריה לא עובדת. עכשיו המסר הזה מגיע גם מוושינגטון. הנשיא ברק אובמה בילה את השבוע האחרון במסע נאומים שכותרתו "עסקה טובה יותר עבור מעמד הביניים", ובו דיבר על צמיחה שמבוססת על "עבודות טובות שמשלמות שכר טוב", דיור, ביטוח בריאות, פנסיה ושאר מותרות שכמעט עברו מן העולם. אלא שביום שלישי אובמה הגיע עם המסע הזה לטנסי, ובחר לנאום במקום שקצת מעיב על החזון: מרכז הזמנות אזורי של אמזון. קשה למכור למעמד הביניים חלום כשהוא צריך לעבור דרך מיון פריטים בארגזי קרטון.

אורי פסובסקי

מחפשים מנכ"ל חדש לבורסה

יו"ר רשות ניירות ערך שמואל האוזר הצליח לטלטל את הבורסה ולשלוח הביתה את המנכ"לית אסתר לבנון ואת היו"ר סם ברונפלד. הסערות האלה מטילות משימה כבדה על כתפיה של הוועדה שמחפשת מנכ"ל לבורסה. היא צריכה למצוא אדם חזק שייצב את המערכת ויתווה כיוון חדש לשוק ההון המקומי, המדשדש. המנכ"ל הבא יכול להיות איש מערכות מידע, כמו לבנון. הוא יכול להיות איש מאקרו, רגולציה ופיננסים, כמו ברונפלד. אבל הוא גם יכול להיות מומחה לשיווק, מקצוען שיתמקד בדבר הכי חשוב כרגע: שיווק אגרסיבי של שוק המניות הישראלי למשקיעים ברחבי העולם, שיזרימו חמצן למחזורים המידלדלים. בלי טיפול חירום כזה לא תישאר כאן בורסה שצריך לדאוג למערכות המידע ולרגולציה שלה.

גולן חזני

שמואל האוזר | צילם: אוראל כהן

אפל עדיין הסמל

פוקסקון הוא אחד מאינספור מפעלים במזרח הרחוק שמעסיקים עובדים בתנאים קשים ובשכר זעום. אלא שפוקסקון הוא יצרן רכיבי האייפון והאייפד של אפל. וכשהצרכנים הזדעזעו לגלות את המציאות שמאחורי המכשירים הנוצצים, אפל לחצה עליו לשפר את התנאים. כעת ענקית הטכנולוגיה מעבירה חלק מהייצור למפעל סיני אחר, פגטרון, והעולם שוב נחשף לניצול ולהתעמרות בעובדים. אפל היא לא החברה היחידה שמייצרת בפוקסקון ופגטרון, אבל איש לא בא בטענות למיקרוסופט וסוני. זה סימן טוב מבחינת אפל: אחרי צניחת המניה, הצמיחה התקועה והתחרות עם סמסונג, הרעש הנוכחי מעיד על כך שהמוצרים שלה הם עדיין הסמל בהא הידיעה למערב השבע. ובאופן מעוות למדי, זו גם בשורה לא רעה לעובדי פגטרון.

דור צח

הנגיד המיועד פורש

הפרישה של יעקב פרנקל היא תוצר ישיר של האווירה שבה אדם מושמץ בלי שניתנת לו הזכות להגיב, אמר השבוע ראש הממשלה בנימין נתניהו. לא ברור בדיוק מי אחראי לאווירה הזאת, לדעת נתניהו. אולי מבקר המדינה, שקבע שפרנקל חגג על חשבון הקופה הציבורית, בכהונה הקודמת שלו, ודרש ממנו להחזיר כסף. אם המבקר קבע, למה לדבר על השמצה? אולי אחראי לאווירה הזאת פרנקל עצמו, שמיהר לפרוש עוד לפני שהבדיקה בעניין תיק החליפות מהונג קונג הושלמה. אם הוא חף מפשע, מה יש לו לפרוש? גם אם פרנקל כלכלן גדול (ואחרי התחזיות האופטימיות שנשא ערב המשבר, זה נתון בספק), אי אפשר להגיד שתפרו לו תיק. זה הם שהזדרזו לתפור חליפה למינוי שעובדתית פשוט אינו נקי.

גולן פרידנפלד

פרופ' יעקב פרנקל | צילום: בלומברג

עוד שערורייה בחברה לישראל

ניר גלעד הוא מנכ"ל החברה לישראל. זו שההשקעה שלה בבטר פלייס נמחקה והותירה חובות אדירים ולקוחות בלי שירות. זו שחברת הספנות שלה, צים, מאיימת לא לשלם למחזיקי האג"ח בפעם השנייה בארבע שנים. זו שחברת הדגל שלה, כיל, איבדה השבוע את הגב של קרטל האשלג העולמי והמניה מחקה 8 מיליארד שקל ביום. זו שהפורטפוליו שלה כה מתפורר, שהיא נאלצת להפריד בין הנכסים הבעייתיים לנכסים הממש גרועים בניסיון להציל משהו. מוקדם להספיד את החברה, אבל בהחלט אפשר להספיד את הקריירה של גלעד, שבתוך הכאוס הניהולי העז לבקש השבוע בונוס של 4 מיליון שקל, תוספת לאופציות של 25 מיליון שחטף רגע לפני תיקון 20. השכר של גלעד איבד מזמן כל קשר לביצועי החברה. השבוע גלעד עצמו איבד כל קשר למציאות. זה המבחן האמיתי של המוסדיים אחרי תיקון 20: הם צריכים לא לאשר לו את השכר הזה. והוא, הוא צריך ללכת הביתה.

נעמה סיקולר