האוזר: "אני חרד למצב של הבורסה; אי אפשר לחכות עד ש'יהיה בסדר'"

בעקבות הזעזועים בהנהלת הבורסה הישראלית, קיימה הבוקר (ד') ועדת הכספים דיון דחוף. לפני תחילת הדיון ניסן סולמנינסקי, יו"ר הוועדה אמר כי "הבורסה הוא אחד מהכלים החשובים, ולאחרונה הממסד הזה עובר זעזועים קשים מאוד, שבאו לידי ביטוי בהתפטרות של המנכ"לית ושל היו"ר, וזה רעידת אדמה בגוף הזה. כולנו רואים שהפעילות ירדה בהיקפים גדולים מאוד, מימי הזוהר של 2.4 מיליארד שקל מחזור, לפחות ממיליארד, חברות נמחקות, ואולי צריך חשביה יותר עמוקה בעניין זה. פורסמו הרבה דברים בעיתונות על תקן צהוב, זה לא יעשה פה בוועדה, אנחנו לא במגמה של השמצות, אנחנו רוצים לקיים דיון ענייני".

יו"ר הרשות לני"ע שמואל האוזר, פתח את הדיון בהדגשת חשיבותה של הבורסה למשק הישראלי "אני חושב שהבורסה היא משאב לאומי שלפעמים אנחנו שוכחים את התפקיד החשוב שיש לו. אני חרד מאוד למצב של הבורסה. ההאטה הכלכלית, הצורך להתמודד עם הגרעון". האם הבורסה בישראל עלולה לאבד את מקומה במנוף צמיחה, בהעידר בורסה שמגדילה את ההון ליזמים הצמיחה הכלכלית נפגעת, האבטלה נפגעת. הבורסה באמת מתייבשת, והיא מתייבשת בראש ובראשונה בשל הבעיות הכלכליות בארץ ובעולם. ברוב הבורסות בעולם נרשמה ירידה במחזורי המסחר. גם ב-2008 ברמה של 2.4 מיליארד שקל, היינו ברמה נמוכה ביחס לעולם. יש מה לעשות. כיום גם 60% מההון שמקיעים המוסדיים המקומיים הולך לחו"ל".

אסתר לבנון וסם ברונפלד | צילום: אוראל כהן

"אסור לחשוב על המצב הנוכחי של הבורסה כ'נזלת', אי אפשר לחכות עד שיהיה בסדר. צריך לחשוב איך הופכים את הבורסה למנוף כלכלי ומרכז פיננסי בינלאומי. נדרש שינוי  בנושא הבורסה והוא חל על כולנו – על החברות עצמן, הציבור עצמו, גם הבורסה וגם הרגולטורים צריכים לתת את הדעת", אמר האוזר.

"הוועדה לבדיקה ירידת מחזורי המסחר באה מתוך ההרגשה שהבורסה מאובנת – להסיר מגבלות טכנלוגיות, מוצרים פיננסים, מסחר אלגו-טריידים, מסחר על ידי בנקים. יש המון דברים שהועדה שוקלת, יש מה לעשות גם במצב של מחזור מסחר של 900 מיליון שקל. גם הבורסה צריכה לחשוב על ההתנהלות התאגידית שלה. אנחנו צריכים לפקח על ההתנהלות התקינה של הבורסה, וזה מה שאנחנו עושים. אסור לנו לעמוד ולחכות שדברים יקרו", אמר האוזר.

יו"ר הבורסה, שמואל (סם) ברונפלד שהשתתף בדיון אמר: "אני לא אפתיע אם אומר שכל מה שיו"ר הרשות אמר על החשיבות של הבורסה כנכס לאומי, אני חותם לחלוטין. מה שלא שמים לב, שבשנה הקודמת, וכנראה שזה יהיה גם בשנה הנוכחית, החברות גייסו 40 מיליארד שקל באמצעות אגרות חוב והממשלה גייסה 80 מיליארד שקל. ולכן השאלה היא, למה אי אפשר לגייס כסף במניות, ולזה אני רוצה להתייחס. אני רוצה לומר מילה על הארגון שמפעיל את הבורסה, הבורסה היא האצטדיון הכלכלי. החברות, המשקיעים, אנחנו הארגון שמפעיל את הבורסה אחראים על האצטידיון הזה – והאצטדיון הזה נמצא במצב נפלא, אבל אנחנו לא יכולים לעלות על המגרש".

ח"כ עופר שלח הוסיף בנקודה זו כי "אבל אם אין קהל אז באים לראש ההתאחדות ואומרים לו שיביא קהל".

ברונפלד המשיך ואמר: "אותה בורסה שמתייבשת לכאורה, זה אירגון שמפעיל 200 אנשים, שמטפלים ב-3.2 מיליון פעולות מכירה וקניה ביום. כך שמבחינת הבורסה כארגון, אנחנו היינו מסוגלים וטיפלנו במחזורים של שני מיליארד שקל, ומסוגלים כיום לטפל ב-3-4 מיליארד שקל ביום. שיגיעו 100 מיליארד שקל ביום, גם אז הבורסה תוכל להתמודד".

"לאן נעלמו השחקנים? לא שמעתי מאף משתמש בבורסה על איכות השירות בבורסה, לא על העמלות – אין תלונות. הבעיה נמצאת במקום אחר, לא בבורסה". ברונפלד התלוצץ על המחזור החריג שהיה בבורסה אתמול בעקבות צניחת מניית כיל והבחברה לישראל "הנה הפתרון הצליח – היו"ר מתפטר ואתמול היה מחזור של 2.2 מיליארד שקל".

זהבה גלאון, יו"ר מרצ "זה דיון לא קל, אני שומעת את סם, והוא נורא פסימי. אני חברה בועדת הכספים שנתיים, אני חושבת שמזמן לא היה יור רשות כל כך אקטיבי, רפורמטור אמיתי. אומרים שהבורסה מתייבשת, ואני רוצה להתריע שלא לשפוך את התינוק עם המים. כולם מזדעקים נגד העודף רגולציה, ואני חושבת שכל התהליכים של דה-רגולציה יפגעו במשקיעים".

הבורסה צריכה להיות ללא מטרות רווח

איגוד קרנות הנאמות הציע כי הבורסה צריכה להפוך ממלכ"ר לחברה למטרות רווח "אנחנו חושבים שזה יקדם את הבורסה, יהפוך אותה ליותר אטרקטיבית. הממשל התאגידי צריך להשתנות". האוזר חיזק את הטענה והוסיף כי "90% מהבורסות בעולם כיום הם תאגידים למטרות רווח".

אילן פלטו, מנכל איגוד החברות הציבוריות " אם אני מסתכל על שוק ההון, עיקר הבעיה היום היא בצד ההיצע – חברות פרטיות לא רוצות להיות ציבוריות, וחברות ציבוריות רוצות לצאת מהבורסה. הסיבה העיקרית היא נושא עודף הרגולציה. עודף הרגולציה בשוק ההון הישראלי הוא הגורם. מה שקרה בישראל בשלוש השנים האחרונות לא קרה בשווקים אחרים. שנתיים לא היו הנפקות חדשות בישראל. אמרו שזה תופעה עולמית, אבל זה לא נכון. מה שקורה ברגולציה זה במספר מישורים – עלות הרגולציה, זה יחסית גדל אבל אפשר לתמחר, מעבר לזה יש מרכיבים אחרים. יש סיכון של חקיקה רטרואקטיבית שמתרחשת כל הזמן. כמו חוק הריכוזיות לדוגמא".

"תיקון 16 העביר כוח לבעלי המיעוט ופגעו בזכויות הקניין של בעלי ההשליטה – ומצפים שבעלי חברות שכאלה ירצה לבוא לבורסה? לאט לאט מכרסמים בכוח של בעלי השליטה ומעבירים אותו לידי המיעוט. עודף הרגולציה הזה גורם לכך שהחברות הישראליות רוצות לצאת מישראל, וראינו את זה במלאנוקס. דיברתי גם עם מנכל צ'ק פוינט ששקלה להירשם גם בישראל, שראה מה שקרה במלאנוקס, והחליט לא לבוא ולהירשם", אמר פלטו.