בעקבות רכישת חברת מסלולים: "המירוץ הוא רק תירוץ"

קצת קשה לפספס את התחביב של אמיר ברמלי כשנכסים למשרדו שבמגדל אלקטרה בתל אביב. המשרד שלו נראה קצת כמו זה של טום הנקס בסרט "ביג" - מלא בצעצועים, בעיקר רכבי צעצוע ודגמים של פרארי, למבורגיני ומכוניות יוקרה אחרות. מייסד קבוצת העסקים רוביקון אומר שמכוניות הן האהבה הגדולה שלו, אבל לא זאת הסיבה שהוא הפך את עצמו למשקיע הגדול ביותר בספורט המוטורי הישראלי.

"זה רק פתח את העיניים שלי לצורך בהשקעה גדולה יותר בתחום", אומר ברמלי בראיון לכלכליסט, שבו הוא חושף איך רוביקון מתכננת להפוך את הספורט המוטורי בישראל לתרבות מוטורית מתוחכמת. איך היא מתחילה את המסע?

רוביקון, שרושמת על עצמה שהיא "קבוצת עסקים המתמחה בפיתוח של שווקים חדשים ומנהלת קרן השקעות ייחודית לעסקים קטנים ובינוניים", רכשה 50% מחברת מסלולים ב־10 מיליון שקל. "סכום קטן", לפי ברמלי. את מסלולים הקים ב־1996 ראם סמואל, נהג מירוצים ופעמיים אלוף צרפת במירוצי ראלי, וכיום היא עוסקת בלימוד והדרכה של נהיגה "מתקדמת" דרך קורסים, הרצאות ופעילויות.

למה דווקא ספורט מוטורי?

"לכדורגל לא היינו נכנסים. השוק רווי ותחרותי, מחירי החסויות גבוהים, מחירי הקבוצות גבוהים. אנחנו כחברה תמיד מחפשים את הדבר הבא. את הנישות שיש בהן חללים מסחרים, או שאין בכלל או שיש מעט מאוד, או שיש אבל הם לא מספיקים. הסתכלתי על עצמי. אני נוהג ספורטיבי, ואין לי בארץ איפה להתחרות. אני מוציא יותר מ־150 אלף יורו בשנה כדי לנסוע לחו"ל ולהתאמן בנהיגה. זה אומר שאני מוציא כסף על כרטיס טיסה, מלונות, אוכל. למה אני מוציא מיליון שקל רק על הדברים האלה בחו"ל במקום בארץ?".

אמיר ברמלי במשרדו. "לכדורגל לא היינו נכנסים. השוק רווי ותחרותי, מחירי החסויות גבוהים, מחירי הקבוצות גבוהים. אנחנו כחברה תמיד מחפשים את הדבר הבא. את הנישות שיש בהן חללים מסחרים" | צילום: עמית שעל

"נהגים כמו כדורגלנים"

לכאן נכנסה יהודית רוזנברג צירט, סמנכ"לית כספים ופיתוח עסקי, שבדקה את ההיתכנות של השקעה גדולה בספורט המוטורי בארץ והמירה את התשוקה של הבוס למספרים הארד קור. על פי הנתונים מבדיקתה, השוק הזה יכול רק להתפתח בישראל.

"בדקנו את השוק בארץ, גילינו שאמנם התחום נישתי, אך יש המונים שמתעניינים בו, וזה כשהוא לא חוקי", אומרת רוזנברג צירט. "למירוץ אחד שבדקנו הגיעו 5,000 מבקרים, בלי שיווק בכלל, הכל דרך טלפונים בין אנשים שאוהבים את התחום. בדקנו את הספורט ברמה הבינלאומית והגענו למסקנה שהשוק יכול להיות רווחי מאוד".

איך בדיוק מרוויחים מרכישת מסלולים, באמצעות מירוצים?

"זה שוק רווחי מאוד", מסכים ברמלי, "כרטיסים למירוץ, זכויות שידור למירוץ, חסויות וספונסרשיפ. מה שבעיקר רווחי בו הוא מה שמסביב. המירוץ הוא רק תירוץ למרצ'נדייז, להדרכות, לאימונים, לסמינרים. יש עולם שלם מסביב למירוץ בודד. בדקנו את זה, עשינו סקרים. אנשים רוצים את זה. בעולם זו לא נישה, זה ספורט מרכזי. בדקנו לא רק ב'מדינות נאורות', בקפריסין יש מירוץ כמעט בכל סוף שבוע, ראלי או מסלול, עשרות אלפים מגיעים, אני מרגיש קצת פרובינציאלי להגיד את זה. בכל סוף שבוע יש מירוץ בקפריסין, ראלי דריפטים, מסלול, הכל. במדינות אחרות מגדלים טאלנטים ומוכרים אותם כמו כדורגלנים".

ברמלי ממשיך. "אנחנו נרחיב את זה לעוד מקומות. למשל, היום עושים טיולי סקי, למה לא לעשות טיולי נהיגה? לאחרונה ערכנו טיול נהיגה היי אנד עבור בכירים במשק, אבל אפשר למכור את זה לאנשים בלי הכסף הזה. אפשר למכור הדרכות וטיולים ברכב גם כאן בישראל. בשביל להתנסות יומיים בפרארי. לא צריך לקנות אחת, אפשר לקחת אותה במסגרת שלנו, לקבל הדרכה ולנסוע בכבישים היפים שיש בארץ. כבר התחלנו לעבוד עם סוכנויות נסיעות".

אמיר ברמלי. "התחלנו כבר לעבוד על סוכניות נסיעות על טיולי רכבים בחו"ל" | צילום: עמית שעל

"מי יחליף את הקלאץ'?"

למה מסלולים?

"התחלתי להתאמן לפני כמה שנים אצל ראם סמואל ונדבקתי בחיידק. וככל שהשתפרתי, ככה התסכול שלי גדל. ככל שהחיידק התרבה בתוכי וככל שרציתי לעשות יותר פעילות ספורט מוטורי, מצאתי את עצמי יותר ויותר בחו"ל. שאלתי מהן הסיבות לא לעשות את הפעילות כאן. בטוח אפשר להרוויח מזה. וזה לא שקנינו כמה חבר'ה שעושים מירוצים לא חוקיים, קנינו את החברה הכי מסודרת, הכי מאורגנת והכי גדולה בשוק הזה בישראל".

ישנו החוק המוטורי בישראל, שהוא בעייתי בהרבה מובנים ולא נותן יותר מהחוק הבינלאומי. להפך, הוא מקשה קיום התנהלות ספורטיבית. הוא לא יהפוך את הרצון לגרום לתחום להיות רווחי?

"יש חוק, עברנו את זה. טוב, לא טוב - המוח היהודי תמיד ממציא לנו דברים. זה מה יש. אבל אני אומר 'יש חוק, שהמדינה תעשה עכשיו תמ"א למסלולים, שתאפשר לבנות מסלולים בצורה מסודרת, ברורה וחוקית. צריך להבין, הספורט המוטורי מייצר תרבות נהיגה אחרת ובריאה וגם המון מקומות עבודה. ליד מסלול כזה ייפתחו סדנאות רכב ומוסכים לרכבים שצריכים שירותים כאלה בישראל. אני צריך להשיט את הרכב שלי לאיטליה כדי להחליף את הקלאץ', כי שום מוסך לא יכול לטפל בזה או רוצה להתעסק בזה. ולא מדובר באיזו למבורגיני, אלא ב.מ.וו M5. אם יש מסלול וסדנאות לידו, יהיו מכונאים ישראלים, ועבודות כאלה יישארו כאן. כבר התחלנו לדבר עם יבואני רכב".

מה החזון שלכם לספורט המוטורי בארץ?

"התחזית השמרנית שלנו היא שבעוד חמש שנים החברה שרכשנו על פי שווי של 20 מיליון שקל תהיה שווה 100 מיליון שקל. כבר עכשיו יש לנו שותפים פוטנציאלים שמביעים עניין רב. האג'נדה היא להיכנס לתחום המוטורי, ולא בשביל להתקשקש, אנחנו רוצים לקחת את זה באופן אמיתי ולהגביר את כל הכלכלה מסביב. היום הספורט המוטורי מגלגל 30 מיליון שקל בישראל, ואנחנו נשלש את זה. רוב המירוצים הם ללא תשלום, והמארגנים מפסידים בערך 150 אלף שקל בכל מירוץ. אנחנו נשנה את זה".

מה מתוכנן?

"המטרה היא שבעוד חמש שנים יהיו לפחות שני מסלולים בארץ. האחד מסלול מקומי שאפשר יהיה להתאמן בו, מסלול לספורט עממי בכל סוף שבוע. השני הוא מסלול לפורמולה 3, שיאפשר לקיים כאן תחרויות בינלאומיות. אנחנו רואים לנגד עינינו גם אתר אימונים למירוצי ראלי. אנחנו רוצים להקים בית ספר מקצועי שיכשיר אלפים לנהיגת בטיחות, נהיגת מירוצים, להיות מדריכים. אנחנו רוצים לבנות כאן תרבות נהיגה אמיתית".

ועדיין התהליכים האלה אמורים לארוך זמן רב. הרגולציה בעייתית ולכל שינוי נדרשות ארבע־חמש שנים, אם אתה אופטימי. ההשקעה חייבת להיות לטווח הארוך.

"יש סכנות בכל השקעה, ואנחנו יודעים שהתהליכים יהיו אטיים, אך אנחנו מאמינים שאפשר להפוך את הספורט המוטורי בישראל לספורט ענק שמביא ומייצר את המשאבים של עצמו. לקחנו על עצמנו להרים את הענף".