אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
זכרון עכברי: חוקרים הצליחו לשתול זכרונות במוח צילום: בלומברג

פורצי הדרך

זכרון עכברי: חוקרים הצליחו לשתול זכרונות במוח

זוכה פרס הנובל סוסומו טונגאווה ערך ניסוי פורץ דרך, בו הצליח להעביר זכרונות מעכבר מעבדה אחד לשני, ולגרום להם "לזכור" משהו שמעולם לא חוו. הדבר יכול לסייע לטיפול גם בבני אדם עם הלם קרב או אלצהיימר

03.08.2013, 18:30 | הראל עילם
קבוצת חוקרים מאוניברסיטת MIT הצליחה לרשום לזכותה פריצת דרך אמיתית בחקר המוח ובהבנה של הדרך שזכרונות פועלים ונשמרים במוח: הם הצליחו להשתיל זכרונות שווא במוח יצור חי, ולהעביר זכרונות מיצור אחד ליצור אחר.

קראו עוד בכלכליסט

 החוקרים שינו את המבנה הגנטי של מספר עכברי מעבדה כך שתאי המוח שלהם יגיבו לאור. לאחר מכן, הם השתלטו על החלק במוח האחראי לזכרונות. אז, באמצעות החדרת מערכת מיוחדת למוח של כל עכבר, הם יכלו לירות פולסים מדויקים של אור על מנת להפעיל או לכבות תאים מסוימים, במקרה הזה תאי מוח בחלק האחראי לזכרונות. הטכניקה הזו ידועה כאופטוגנטיקה, והיא אפשרה לחוקרים "לתכנת" פנימה זכרונות.

מתוך הסרט "זכרון גורלי", צילום: בלומברג מתוך הסרט "זכרון גורלי" | צילום: בלומברג מתוך הסרט "זכרון גורלי", צילום: בלומברג

החוקרים ביצעו ניסוי בו הם נתנו לעכבר אחד, בכל פעם שביקר בחדר מסוים, זרמים חשמליים חלשים, יחד עם הפעלת תאורה בוהקת ומסנוורת והשמעת קולות רמים ולא נעימים. יום לאחר מכן, החזירו את אותו העכבר לאותו חדר, שהגיב כמובן בפחד ורתיעה. הם אז תיעדו אז את כל הפעילות המוחית שלו באזור ההיפוקמוס. בפועל, הם שמרו את הזכרון השלילי של העכבר, שהופעל כאשר חזר לאותו חדר ונזכר בחוויה השלילית שעבר שם.

ספרו של פיליפ ק. דיק, שהיה ההשראה לסרטי "זכרון גורלי", צילום: בלומברג ספרו של פיליפ ק. דיק, שהיה ההשראה לסרטי "זכרון גורלי" | צילום: בלומברג ספרו של פיליפ ק. דיק, שהיה ההשראה לסרטי "זכרון גורלי", צילום: בלומברג

לאחר מכן, הם "העבירו" את הזכרון שחווה אותו עכבר לעכבר אחר, על ידי הפעלת אותם תאים באזור ההיפוקמוס במוח של העכבר השני. בתגובה, העכבר השני גם הוא החל לפחד ולהרתע בכל פעם שנכנס לחדר המדובר. בפועל, הוא "זכר" אירוע שמעולם לא חווה.

פתרון אפשרי לאלצהיימר?

ראש הצוות, זוכה פרס הנובל היפני פרופסור סוסומו טונגאווה, מסביר כי המוח שומר זכרונות על גבי רשתות תאי ניורונים, וכל זכרון הוא כמו טביעת רגל, המשאיר סימן דהוי על המוח. כל זכרון כולל אלמנטים כגון סביבה, זמן ועצמים בעולם.

"בני אדם, כמו עכברים, הם בעלי חיים עם דימיון מפותח מאוד", אמר פרופסור טונוגאווה. "זה בהחלט אפשרי שיהיה לך אסוסאציות רעות או טובות מאירוע מסוים, או מקום. בפועל, יכול להיות שהאסוסאציה הזאת אינה נכונה". הניסוי מוכיח את התיאוריה של טונגאווה לגבי מהות הזכרונות, והדרך שהם נשמרים במוח.

טונגאווה אמר ל"ניו יורק טיימס" כי המחקר יוכל לסייע להבין כיצד בני אדם חווים וזוכרים דברים, וגם להבין את היצירתיות האנושית. ד"ר סטיב רמירז, השותף בניסוי, אמר כי יהיה ניתן להשתמש בהבנות החדשות על מנת בעתיד לטפל בבעיות נפשיות והלם קרב וכן במחלות כגון אלצהיימר.

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות