אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
מנהל נגב טקסטיל: "משרד הכלכלה לא מבין ששעון החול של המפעל אוזל" צילום: אבי רוקח

מנהל נגב טקסטיל: "משרד הכלכלה לא מבין ששעון החול של המפעל אוזל"

נגב טקסטיל דורש מהמדינה מענק סיוע של 3 מיליון שקל עד שיחובר בשנה הבאה לגז שיחסוך בהוצאות האנרגיה. מנהל המפעל מספר ל"כלכליסט" שהמשרד מערים קשיים: "אם היו מטפלים כך בתקציב המדינה, היו נדרשות 15 שנה כדי לאשר אותו"

06.08.2013, 07:47 | גיל קליאן וליאור גוטמן

"אני מיואש. אני רואה איך העסק הזה מתמסמס", כך אמר אתמול ל"כלכליסט" אורי אדר, מנהל מפעל נגב טקסטיל, שדורש מהמדינה מענק של 3 מיליון שקל כדי לא לסגור את שעריו ב־15 לחודש. "הם בודקים אותי אם הכלכליות שלי היא ככה או ככה, הם רוצים עוד פרטים, להשלים את התוכנית הכלכלית שעשיתי עם היועץ שלהם, זה לא נראה לי רציני. אם היו משקיעים ככה בתקציב המדינה, היו נדרשות 15 שנה בשביל לאשר תקציב אחד. שעון החול אוזל, והם לא מבינים את זה. נשארו לנו בדיוק עוד 8 ימים", הוסיף.

קראו עוד בכלכליסט

אדר טוען כי המענק שהם מבקשים ישמש את מפעל הטקסטיל משדרות לכסות הפסדים תפעוליים במשך השנה הקרובה, עד שהמפעל יחובר לתשתית גז טבעי, כדי לאפשר לו להיכנס לתוכנית הבראה.

בדיון בכנסת בשבוע שעבר הביעו משרדי האוצר והכלכלה עמדה מסתייגת מהבקשה, כשבאוצר סברו כי "לא נכון לעזור נקודתית למפעלים", ובכלכלה אמרו: "לא קיבלנו מידע מהימן שהמפעל הוא בר־קיימא לאורך זמן. אם המפעל יהיה רווחי בעוד שנה, אז למה המדינה צריכה להתערב?"

נגב טקסטיל, צילום: אבי רוקח נגב טקסטיל | צילום: אבי רוקח נגב טקסטיל, צילום: אבי רוקח

ההסתייגות של המדינה מגיעה על אף תקדימים של מפעלים שלא עמדו בקריטריונים הנדרשים, ובכל זאת קיבלו סיוע. כך למשל, מפעל פרי גליל קיבל 18 מיליון שקל בשנה שעברה, לאחר שהממשלה החליטה על מסלול מענקים מיוחד שנתפר למידותיו של המפעל, שאיים בפיטורי עובדים.

במקביל, ל"כלכליסט" נודע כי נגב טקסטיל כבר קיבל בעבר סיוע מהמדינה. לפני כ־3 שנים נבנתה עבור המפעל בריכת אידוי מכספי מדינה, לאחר שבריכת האידוי הקיימת לא הספיקה לצורכי המפעל. מקורב לסיפור טען כי הבריכה נבנתה מכספי עירייה, שהיו מיועדים לפיתוח אזור התעשייה.

אדר מצדו דוחה את הטענה ואמר כי "משפחה מסוימת בעלת כוח, שיש לה אינטרסים של שטח באותו אזור שבו הבריכה נמצאת, היא זאת שמתלוננת עכשיו. הבריכה היתה על חשבון המדינה, אבל לא מתקציב פיתוח של אזור התעשייה של שדרות. זו בריכה שאושרה לנו עקרונית 6–7 שנים קודם לכן מתקציב מיוחד שמשרד התמ"ת הקציב לנו".

ביום רביעי האחרון נערך דיון על נגב טקסטיל בוועדת העבודה והרווחה. מנהלי המפעל טענו כי גורל המפעל יתהפך עם הגעת הגז הטבעי לאזורם, ולכן יש לתת להם מענק כספי כדי לצלוח את השנה הקרובה עד הגעת הגז. אדר טען כי 30% מהמחזור של המפעל מיועדים להוצאות על אנרגיה, וכי הגז הטבעי, שאמור להחליף את השימוש בדלק יקר, צפוי לצמצם את הוצאות התפעול ב50%.

בשלב זה האוצר מסרב לחלק מענקים לכל מפעל שלא מקבל גז.

ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה כי "זה עתה התקבלה התוכנית הכלכלית של נגב טקסטיל, שמצריכה השלמת נתונים, והיא נבחנת". 

תגיות

2 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

1.
כדאיות כלכלית ומשענת הקנה הרצוץ על חשבון משלם המיסים
כחברה פרטית, בבעלות בעלי מניות פרטיים לפני שפונים לקופה הציבורית ע"מ להציל את החברה מפשיטת רגל יש לבחון אפשרויות נוספות. נראה שלא רק מחיר האנרגיה עומד באוכרי החברה, אלה לבטח גם ירידה במחזור והכנסות החברה ממכירות. אם לחברה יש עתיד שתלוי אך ורק בהורדת עלויות אנרגיה, הרי יכולים הבעלים (וייתכן גם העובדים שהם "בעלי עניין" בשימור והצלת החברה), למצוא פתרון זמני שייגשר על מצוקות החברה עד שיגיע הגז "הזול" שיוכל להוריד את עלויות הייצור. לא נראה לי שזה מתפקיד הממשלה לסבסד חברות שתפעולן הכושל והלא רווחי אינו מצדיק את המשך קיומן, במיוחד אם בעלי המפעל ובעלי העניין לא מוכנים לטמון את ידם בכיסם כדי להציל את המפעל שהם לכאורה מאמינים הינו ריווחי. מחיר האנרגיה ועלויות אחרות אינם "מציאות חדשה" ויכול היה מנהל המפעל לפעול מבעוד מעוד להורדת עלויות וחיפוש פתרונות תפעוליים אחרים, כולל אימוץ וישום "תוכנית הבראה" לפני שהגיעו מים עד נפש.
סילביה  |  06.08.13