כימיקלים לישראל: ירידה של 23% ברווח הנקי

כילפרסמה את תוצאותיה למחצית הראשונה ולרבעון השני של השנה. מכירות כיל ברבעון הסתכמו ב-1.7 מיליארד דולר, ירידה של 7% בהשוואה ל-1.9 מיליארד דולר ברבעון השני של השנה שעברה. המכירות עלו ב-8% בהשוואה לרבעון הראשון, שבו הגיע היקפן ל-1.64 מיליארד דולר.

בחצי הראשון של 2013 הסתכמו המכירות בכ-3.41 מיליארד דולר, מעט מעל התקופה המקבילה, בה נרשמו מכירות של 3.4 מיליארד דולר. 

החברה מייחסת את הירידה בהכנסות ברבעון השני בעיקר לירידה במחירי מוצריה, לצד ירידה בהיקפי המכירות.

הרווח הנקי של החברה ברבעון השני הסתכם ב-316 מיליון דולר, ירידה של 23% לעומת רווח נקי של 408 מיליון דולר בתקופה המקבילה. הרווח הנקי במחצית הראשונה הסתכם בכ-622 מיליון דולר לעומת 697 מיליון דולר בתקופה המקבילה.  

הרווח התפעולי ברבעון השני הסתכם בכ- 393 מיליון דולר, גידול של כ- 8% לעומת 363 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה, וירידה של כ- 27% לעומת 537 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.  

למעשה, מראה כיל קיטון בכל הפרמטרים, כולל ברמת ה-EBITDA, שהסתכם ב-481 מיליון דולר, לעומת 615 מיליון דולר ברבעון שני של 2012.

שינויים בשער החליפין תרמו 14 מיליון דולר להכנסות החברה.

סטפן בורגס מנכ"ל כיל | צילם: אוראל כהן

לפני כשבוע הודיעה חברת הדירוג האשראי מעלות כי היא מכניסה את דירוגה של כיל "+AA" לרשימת מעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, לקראת אפשרות להורדת דירוג בתקופה של מספר חודשים.המהלך בוצע לאור האפשרות של שינוי מבני בענף האשלג העולמי אשר עלול להביא להרעה בפרופיל הפיננסי של כיל. 

כמה ימים לפני כן הודיעה חברת Uralkali OJSC (אורלקלי) - יצרנית הדשנים הגדולה בעולם - כי בכוונתה להפסיק למכור אשלג באמצעות חברת השיווק BPC הביילרוסית, ובמקום זאת, לבצע את המכירות באמצעות זרוע השיווק הישיר שלה. אורלקלי עצמה עדכנה לאחר הודעתה על ההחלטה כי היא צופה שמחירי האלשג בעולם יירדו אל מתחת למחיר של 300 דולר לטונה - מסביבת 400 דולר לטונה, סביבת המחיר היום. ההודעה הביאה לירידה של 20% במניית כיל בבורסה.

מחיר האשלג העולמי הושפע לאו דווקא מהביקוש הישיר לכימיקל, אלא דווקא מהעובדה שהענף כולו נשלט על ידי שני קרטלי ענק מרכזיים- הקרטל הרוסי BPC והקרטל הקנדי-אמריקאי CANPOTEX, בו חברות פוטאש , מוזאיק ואגריום. פירוק הקרטל הרוסי תופס את כיל בנקודת זמן רגישה ביותר. ברקע, ועדת ששינסקי השניה האמורה בין היתר לדון בהיקף התמלוגים העתידי של כיל, כאשר הכוונה היא למסות רווחי יתר.

ברבעון הראשון של 2013 חתמה על חוזי מכירה עם לקוחותיה בסין בכמות של 660 אלף טון, בתנאים דומים לאלו של חברות אחרות בשוק, ובנוסף חתמה על חוזים עם לקוחות בהודו לאספקת השלג בהיקף של 920 אלפי טון. כיל מציינת כי פירוק הקרטל כתוצאה מהחלטת אורלקלי צפוי ליצוא לחץ על רווחיות האשלג.

במקביל לפרסום הדוחות, הודיעה היום החברה על מהלך אסטרטגי חדש שכולל התמקדות בפעילות הליבה: שלושה מינרלים עיקריים, שלושה שווקי יעד - חקלאות, מזון וחומרים מורכבים. בנוסף, היא מתכננת לבצע רישום כפול בבורסה זרה, נוסף על זה שבתל אביב.

מנכ"ל כיל סטפן בורגס אמר לאחר פרסום הדוחות והאסטרטגיה החדשה כי "גם בימים מאתגרים אלה כיל מאמינה בשוק האשלג הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך, והחברה תבחן אפשרויות להגדלה של הפקת אשלג הן במסגרת המכרות הקיימים אצלה היום והן במקומות אחרים בעולם. האסטרטגיה החדשה שמה לעצמה מטרה להגדיל באופן משמעותי את פעילותה בשוק החקלאות והמזון באמצעות גידול פעילות הפוספט שלה, במקביל לגידול בשוק החומרים המורכבים מבוססי הברום והפוספט", אמר בורגס.

דירקטוריון כיל אישר במקביל לאישור הדוחות שורה של מינויים חדשים. ביניהם, מינויו של ניסים אדר למנכ"ל לתפקיד מנכ"ל מגזר כיל דשנים. צ'רלס ווידהאס מונה לתפקיד מנכ"ל מגזר כיל מוצרים תעשייתיים ויעתיק את מגוריו לישראל.

בשנת 2012 כיל העבירה תקבולים למדינה (government take) בסך של כמיליארד שקל, שהם -35% מהרווחים שלה. יתכן שעל רקע הירידה הצפויה במחירי האשלג העולמי, עלולה רווחיות כיל לרדת באופן משמעותי, כך שלא בטוח שהמדינה תוכל למסות רווחי ייתר. כך או כך, וועדת ששינסקי 2 הבוחנת את הנושא אמורה להגיש את מסקנותיה ביוני 2014.