"יש לנו מנתחים בהדסה ש-70% מפעילותם היא פרטית"

1. הדסה הוא אחד מבית החולים היחידים בישראל שמאפשרים כיום שירותים פרטיים (שר"פ). השר"פ הגדיל את משכורות הרופאים אבל במה הוא משפר את מערכת הבריאות?

"כל הזמן מצטטים את משכורות העתק של כמה מהרופאים הבכירים בהדסה. אבל שוכחים שהשר"פ מכריח את הרופאים להישאר בבית החולים עד סוף היום, כי לרופאים שיכולים לתת טיפולים בשר"פ אסור לעשות שום רפואה פרטית מחוץ לבית החולים". 

 2. האם לדעתך צריך להכניס את מודל השר"פ גם בבתי חולים ציבוריים?

"כן, מודל השר"פ בהדסה הוא מה שצריך לעשות גם בבתי חולים אחרים".

3. אחת הטענות שמופנות כלפיכם היא שהשר"פ הגדיל את הגירעון של בית החולים, שהצטבר ליותר ממיליארד שקל, משום שהתרכזתם בפעילות פרטית על חשבון הפעילות הציבורית והקטנתם את בסיס ההכנסות של בית החולים. מה תשובתך לטיעון הזה?

"הגירעון של הדסה לא נובע מהשר"פ אלא מההתנהלות הכספית מול קופות החולים. ההנהלה הקודמת של הדסה עשתה הסכמים מאוד מאוד גרועים מול הקופות. בהדסה נותנים לקופות החולים הנחה כפולה (על התעריפון הרשמי של משרד הבריאות לפעולות שונות ועל עלות יום אשפוז - ש"א) מאשר בילינסון או תל השומר. ההסכמים הגרועים האלה הם מלפני שלוש או ארבע שנים והם היו אמורים להסתיים עכשיו, ובהדסה כבר ציפו לחתום על הסכמים טובים יותר מול הקופות".

4. ולמה הדבר הזה עדיין לא קרה?

"הגיעו האוצר וחוק ההסדרים ואמרו שמה שהיה עד עכשיו, הוא מה שיישאר והדסה ייפגע. תל השומר, למשל, נותן הנחות של 10%–15% לקופות החולים בזמן שהדסה נותן הנחות של 20%–40%. זה לא ייאמן. זו הבעיה המרכזית ולא השר"פ".

5. שלושה מתוך חמשת שיאני השכר של הדסה מגיעים ממחלקת עיניים. זה לא מלמד שהשר"פ מביא להסטת פעילות ציבורית לאפיק הפרטי?

"הרופא מספר 2 ברשימה הזו עושה את מרבית ניתוחי הקטרקט של הדסה. אותו רופא אכן עושה הרבה כסף בניתוחי הקטרקט. אבל כיוון שהוא המומחה הכי גדול בישראל לרשתית, במיוחד בילדים, אז כל הניתוחים המסובכים שהוא עושה - ודאי ניתוחים בתחום היפרדות רשתית בילדים - לעולם לעולם לא יהיו בשר"פ, ואלה ניתוחים של חצי יום או יותר".

6. מהו אחוז הפעילות של מחלקת עיניים בשר"פ?

"אני מודה, בערך 70% מניתוחי הקטרקט נעשים באופן פרטי דרך השר"פ. אבל זה מראה רק חלק אחד מהתמונה, כי בערך חצי מהניתוחים שמחלקת עיניים מבצעת הם ניתוחי קטרקט והיתר לא. ומקרב הניתוחים האחרים, רק 15%–20% נעשים באופן פרטי. הניתוחים האחרים הם אלה שתופסים את מרבית הזמן כי הם הניתוחים המסובכים. לכן כביכול חצי מהניתוחים במחלקת עיניים הם באופן פרטי בשר"פ, אבל לא יותר מרבע מזמן הניתוחים הוא בשר"פ".

7. והמשכורות, הן נראות לך בתחום הסביר?

"זו לא חוכמה לדבר על המשכורות בהדסה. כיוון שאנחנו עמותה, הנתונים שלנו גלויים לציבור. מה שאתה לא יכול לראות, וזה מה שצריך לדבר עליו, זה המשכורות של הרופאים באזור המרכז שעושים את הפעילות הזו באופן פרטי לחלוטין, בקליניקה שלהם או באסותא. לך לרחוב ויצמן בתל אביב, לבית הרופאים ליד איכילוב, ותראה מה הולך שם. רופאים בכירים מזריקים שם 30–40 זריקות אווסטין (תרופה שמונעת צמיחת כלי דם חדשים – ש"א) ביום לעיניים של חולים כרוניים, ולוקחים על כל זריקה כזו אלפי שקלים. אצלנו לא עושים את זה".

8. בסופו של דבר גם בהדסה וגם ברפואה הפרטית הכסף בא מהכיס של החולים, לא?

"אצלנו, כשאתה עושה את הקטרקט באופן פרטי דרך השר"פ, המחיר יהיה בערך 6,000 שקל. אתה תשלם 2,500–3,000 שקל השתתפות עצמית והביטוח המשלים של קופת החולים ישלם את ההפרש. אבל באזור המרכז, אם תעשה את זה פרטי אצל אחד הרופאים הכי מבוקשים, המחיר יהיה 16–18 אלף שקל. אם הביטוח המשלים שלך מוכן לשלם רק 3,000 שקל, תצטרך לשלם את כל ההפרש מכיסך. ואני מדבר איתך על רופאים שעובדים במהלך היום בבתי חולים ציבוריים, בין היתר של שירותי בריאות כללית, שאת הביטוח המשלים שלה הם לא מכבדים בשעות אחר הצהריים כשהם בקליניקה הפרטית.

"יש שם מנהלי מחלקות שמעבירים את כל שעות אחר הצהריים בקליניקות פרטיות, מבצעים ניתוחים בתעריפים גבוהים מאוד ומרוויחים הרבה מאוד כסף. והם עושים את זה על חשבון שעות העבודה במערכת הציבורית.

"אם תלך לבתי החולים הציבוריים בשעה 13:00, לא תראה רופאים בכירים. לפני שהכניסו שעון נוכחות הם פשוט היו הולכים. היום, אחרי שיש שעון, או שהם ירדו לאחוז משרה יותר או שהם באים בשש בבוקר, מעבירים כרטיס, הולכים לרוץ בבית החולים ולעשות קצת כושר, מתחילים לעבוד בשמונה והולכים בשתיים לקליניקה הפרטית.

"את המשכורות של הרופאים האלה אתה לא יכול לראות בשום מקום, ואני מבטיח לך שהם מרוויחים הרבה יותר משיאני השכר אצלנו בהדסה".

9. אתה טוען שיש הרבה רופאים באזור המרכז שמשתכרים יותר משיאן השכר שלכם, שהשתכר 5.5 מיליון שקל ב־2011?

"השכר שלו הרבה יותר נמוך מהמספר הזה. צריך להבין את המנגנון שזה עובד. המנתח הזה, שיאן השכר, הוא זה שעושה את כל ניתוחי הסרת המשקפיים בלייזר. הוא עושה את זה באופן פרטי, אבל הפעילות הזו לא נעשית בתוך בית החולים אלא מחוצה לו, במרכז הדסה אופטימל. זה מרכז שפועל בשיתוף רשת אופטיק דורון, כי זה תחום מסחרי לחלוטין. אז הפדיון שלו לכאורה הוא 5.5 מיליון שקל. אבל בפועל, שליש מהסכום הולך לאופטיק דורון, שהם שותפים במרכז, עוד שליש הולך לקופת הדסה ורק שליש מגיע לרופא. וגם השליש הזה נכנס לקופת השר"פ שלו. כלומר, מתוך הסכום הזה עוד 25% הולך להדסה, וחלק הולך לקרן השתלמות ולקופת גמל. "כך שבנטו אנחנו מקבלים רק שליש מההכנסות מהשר"פ.אז במקום 5.5 מיליון, זה יוצא בסוף משהו כמו מיליון או מיליון וחצי בשנה. זה מספר יפה ואפשר לחיות ממנו יפה, אבל זה לא מתקרב למה שקורה באזור המרכז".

10. אבל אם אתה אומר שבאזור המרכז משתכרים כל כך הרבה, אז אולי הרופאים בבתי החולים שם בכלל לא יסכימו לעשות שר"פ, כי לטענתך התעריפים יהיו נמוכים יותר. לא?

"חלק מהרופאים של איכילוב או תל השומר אולי יעזבו לחלוטין לשוק הפרטי, אבל רובם יישארו בבתי החולים הציבוריים אף שהם ירוויחו קצת פחות. זה עדיף להם מאשר להתרוצץ בין מקומות עבודה ולנהל חשבונות מול רואה חשבון. מי שממש גרידי ולא מוכן יעזוב את המערכת הציבורית. ואני מבטיח לך שהם יהיו בשוליים, לא יותר מ־5%–10% מהרופאים הבכירים ביותר".

פרופ' קובי פאר (63)

• ותק בתפקיד: 15 שנה
• חולש על: 25 רופאים במחלקה, שמקיימת בשנה 5,000 ניתוחים (חצי מהם ניתוחי קטרקט), ועוד 40 אלף ביקורי מרפאה במסלול הציבורי שבו משתתפים גם הרופאים הבכירים
• עוד משהו: עלות השכר ברוטו של בעל ההכנסה הגבוהה ביותר במחלקה עמדה על 5.5 מיליון שקל בשנת 2011