האוצר: "כיל רוצה לדחות את הפרסום עד שהנושא ישכח מלב הציבור"

"התנהלות כיל משקפת את המטרה שהציבה לעצמה העותרת: לדחות את פרסום המידע ככל הניתן, עד שנושא הבוררות ישכח מלב הציבור, שלא לומר לצמיתות", כך טוען משרד האוצר באמצעות פרקליטות המדינה בתגובה לבקשת החברה לעכב את פרסום כתבי הטענות והפרוטוקולים בהליך הבוררות על תמלוגי ים המלח.

הבוררות, במסגרתה תובעת המדינה 291 מיליון דולר, היא הפעלה של תנאי בשטר הזיכיון וחוק זיכיון ים המלח והיא מתנהלת כיום בפני השופטת (בדימוס) טובה שטרסברג-כהן ועוה"ד אלכס הרטמן ורם כספי. על פי טענת המדינה התמלוגים ששילמה כיל בגין ניצול אוצרות טבע בים המלח הם תמלוגים נמוכים לכאורה.

"מדובר במחלוקת בעלי מאפיינים ציבוריים"

כיל הגישה את הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין לפני כשבועיים, לאחר ששופט בית המשפט לעניינים מינהליים, ד"ר יגאל מרזל, דחה עתירה של מפעלי ים המלח מקבוצת כיל נגד המדינה, בדרישה שלא למסור לאדם טבע ודין ולעמותה לאיכות השלטון את החומרים מההליך.

מרזל קבע כי "לא מדובר במחלוקת פרטית. מדובר במחלוקת ובסכסוך בעלי מאפיינים ציבוריים מובהקים, ובתביעה בהיקף כספי ניכר בסוגיית היקף התמלוגים שהמדינה מקבלת – כנאמנת הציבור כולו – בגין הניצול של משאבי הטבע של הציבור כולו. החיסוי המלא של הליך זה כדי הליך חשאי – כפי טענת מפעלי ים המלח – אינן מעוגן בדין החרות. הוא מעורר קושי על רקע חובת שקיפות פעולת הרשות הציבורית והיותה נאמנת לציבור".

בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין טענה כיל כי: "יישום פסק הדין הינה התעלמות מהאינטרס או הזכות לחשאיות בבוררות והעדפה מוחלטת של זכות הציבור לדעת. הכל מבלי שמתבצע האיזון המתחייב, שכן החשאיות הוסגה לחלוטין מפני זכותו של הציבור לדעת".

בתגובה שהגישה המדינה בסוף השבוע, באמצעות עו"ד אחוה ברמן, סגנית בפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי), היא כותבת כי: "העותרת לא סיפקה כל הסבר לבחירתה עד הרגע האחרון ממש לצורך הגשת הבקשה, ונראה כי בחירה זו נועדה 'להרוויח זמן'. התנהלות זו נגועה בחוסר ניקיון כפיים ובשיהוי המצדיקים כשלעצמם את דחיית הבקשה".

מכיל נמסר בתגובה: "ממשלת ישראל וכיל בחרו בהסכמה בתהליך הבוררות, כי במסגרת הליך זה ניתן יהיה לברר את הנושאים בפתיחות ובשקיפות תוך חשיפה בפני נציגי המדינה, שהם גם נציגי הציבור, את כל המידע כולו, כולל גם מידע סודי ורגיש שעלול לשמש את מתחרותיה הבינ"ל של כיל כנגדה. חשיפה שכזו התאפשרה לאור הסכמה עם נציגי הממשלה כי הדיונים יישארו חסויים. המדינה שינתה את עמדתה ולשינוי זה יש השלכות לגבי הבוררות הספציפית הזאת ולגבי הבוררות כמוסד באופן עקרוני. כיל סבורה שעניין עקרוני ותקדימי מסוג זה ראוי שיובא לדיון בערכאה השיפוטית העליונה כדי לקבל את התשובה מערכאה זו".