פער החדשנות בעולם הסטארט-אפ

אנו חיים בתקופה בה הקמה של חברת סטארט-אפ אינה נחלתם הבלעדית של יזמים מוכשרים יוצאי דופן, בעלי חזון, הנכונים לקחת סיכון ולהתחיל חברה חדשה מבראשית. תופעת היזמות והסטארט-אפ מתפשטת והופכת נחלת הכלל, יותר מאי פעם.

אם בעבר אדם צעיר הגיע לצומת החלטה בראשית חייו הבוגרים ובו שתי הסתעפויות עיקריות - לימודים באוניברסיטה או עבודה בחברה קיימת (לעיתים עסק משפחתי), הרי שהיום ישנה דרך שלישית לבחירה - הקמתה של חברת סטארט-אפ חדשה.

בעולם המודרני, במדינות מפותחות ובשווקים מתעוררים, הקידמה הטכנולוגית מעצבת מחדש תעשיות מסורתיות, ומאתגרת אירגונים ותיקים בצורך להמציא עצמם מחדש, אל מול תחרות הנישאת על גלי החדשנות. כתוצאה מכך, הביטחון התעסוקתי מתערער, והיציבות שאיפיינה בעבר מפעלים מבוססים הולכת ודועכת. היזמות, הצורך להתחדש ולהמציא עצמך מחדש, לוקחת חלק משמעותי באורחות חיינו.

חמי פרס | צילום עמית שעל

השילוב שבין סיכונים גדולים ובין רווחים גדולים (High Risk High Reward) אשר אופייני לקידמה הטכנולוגית, מביא לאינפלציה במספר חברות הסטארט-אפ. בישראל לבדה פועלות כיום כ-5,000 חברות סטארט-אפ, ולפחות 600 נוספות בכל שנה. בעיר ניו יורק יש למעלה מ-2,000 חברות סטארט-אפ, ובהן כ-200 ישראליות. קרנות הון הסיכון אינן ערוכות להשקיע בשלבים הראשוניים בכמות גדולה כל כך של חברות ועל כן התפתחו בשנים האחרונות פלטפורמות השקעה חדשות - החל בחממות (Incubators), מאיצים (Accelerators), קרנות הון סיכון קטנות (Micro-funds), אנג'לים ואפילו "מימון המונים" הפונה לקהל הרחב באמצעות האינטרנט (Crowd Funding).

חברות סטארט-אפ זקוקות להון רב לאורך חייהן, החל משלב ההקמה ועד לבשלות. בעולם הון הסיכון הקלאסי, המימון מתחיל בהון סיכון, עובר ללקוחות ובסופו של יום לשווקי ההון. בתחילת דרכן, בשלבי המו"פ, נשענות החברות על ההון שמשקיעות הקרנות. כשהמוצר מוכן ואפשר לייצר מכירות בשווקי היעד, ההכנסה מהלקוחות מתווספת כמקור מימון חדש. בשלב הבגרות, כשהחברה צומחת ומגיעה לרווחיות, עיקר עול המימון עובר מכתפי קרנות הון הסיכון אל הלקוחות והשותפים האסטרטגיים. בשלב הבשלות, כשרמת הסיכון יורדת, החברות יכולות לפנות לגיוס הון נוסף מהציבור, בהנפקת מניות בבורסות השונות. המימון כעת נשען על השוק (לקוחות) ועל שוק ההון (המשקיעים בחברות ציבוריות).

כיום, חלק גדול מדור היזמים החדש מתארגן בקבוצת ליבה של 2-4 שותפים שבוחרים בדרך הסטארט-אפ. לעיתים יש לקבוצת הליבה כיוון כללי (בדרך כלל מכוונים אל עולם האינטרנט הרחב). הם מגייסים הון ראשוני צנוע יחסית כדי לבחון ישימות המוצר והמודל העסקי. זה מחייב פיתוח מהיר ויצירת עניין בשוק בלוח זמנים קצר. ספקי ההון הם בדרך כלל משקיעים פרטיים (אנג'לים), אך חלק מהחברות מגייסות הון על גבי פלטפורמות כגון "קיקסטראטר", שמאפשרות הצגת הקונספט באינטרנט ללקוחות הראשוניים ומכירת המוצרים מראש (ההכנסות משמשות לפיתוח).

התוצאה הנגזרת מהשילוב של מימון צנוע, עם זמן פיתוח קצר והגעה להכנסות מלקוחות היא פער החדשנות הנוצר בעולם הסטארט-אפ - ויתור על המורכבות והעומק הטכנולוגי שיש לחברה להציע, או אם תרצו - יצירת פער בין סך היכולות הטכנולוגיות האישיות של היזמים, לבין מה שמקבל ביטוי הלכה למעשה בתוכן הטכנולוגי שמציעה החברה. לעיתים, המוצר שעליו עובדת קבוצה מאוד מוכשרת של אנשים, הוא בעל חשיבות שולית ותרומתו לשיפור העולם בו אנו חיים, נמוכה.

זוהי כמובן תופעה גלובלית, שאינה מוגבלת לישראל. עדיין, בים החברות שמקימים יזמים מוכשרים כל כך ברחבי העולם ובארץ, ישנן חברות חשובות ומוצרים מבריקים ששינו לטובה דפוסי התנהגות, הרגלי צריכה ודרכי התקשרות שטרם עמדו לרשותינו.

האתגר של המשקיעים היום הוא לדעת לברור מההיצע העצום את הרעיון הייחודי שיעשה את השינוי, וזאת מתוך ההבנה שהתהליך לבניית חברת סטארט-אפ עבר שינוי מהותי המושפע מתרבות האינסטנט.

האתגר של היזמים מתמקד ביכולת לבנות חברה שתשכיל לשלב רעיון חשוב ומשמעותי במסגרת עולם הסטארט-אפ החדש הדורש זמן הבשלה קצר, ויכולת צמיחה מהירה (Scale) באמצעים מצומצמים יחסית.

במדינה הנשענת על יכולות ההון האנושי, סך החדשנות הפוטנציאלית נמוך מהתוצאה בפועל שמספקת לנו תעשיית הסטארט-אפים. היזמות וחברות הסטארט-אפ הם חלק בלתי נפרד מהתרבות הישראלית. נותר לנו רק לקוות שמימוש הפוטנציאל יהיה נר לרגלי העוסקים בה, מה שיביא לעליה בפריון ובתעסוקה, ולכלכלה חזקה יותר לישראל.

חמי פרס הוא שותף מייסד קרן הון סיכון פיטנגו

למאמרים נוספים של חמי פרס