אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
השינוי בפנסיה: זה לא התפקיד של הפקיד צילום: אוראל כהן

השינוי בפנסיה: זה לא התפקיד של הפקיד

האתגרים שמודל הפנסיה הישראלי ניצב בפניהם הם אתגרים כבדים מדי בשביל העבודה השוטפת של פקידי האוצר. זהו התפקיד של הפוליטיקאים

13.08.2013, 08:50 | שאול אמסטרדמסקי
הריבית לחישוב הפנסיה תרד הפנסיה החבוטה שלנו לפני מכה כואבת נוספת משרד האוצר החליט להפחית את הריבית שקרנות הפנסיה מחשבות לפיה את התשואה העתידית על הכסף. השינוי אמנם יבלום את סבסוד הפנסיה של המבוגרים על ידי הצעירים, אך יפחית את הפנסיה של החוסכים כיום ויוסיף אי־ודאות לתחום סבוך ובעייתי ממילא שאול אמסטרדמסקי, 78 תגובותלכתבה המלאה
בניסיון להתמודד עם בעיית הריביות הנמוכות, שרוצחת לציבור הישראלי את תיק הפנסיה שלו מבלי שהוא מרגיש, עמדו בפני האוצר כמה אפשרויות. אחת מהן היתה לשנות את רשת הביטחון שהמדינה פורסת היום לקרנות הפנסיה. הרשת הזאת מורכבת מאיגרות חוב (אג"ח מיועדות) שהמדינה מוכרת לקרנות הפנסיה תמורת ריבית מובטחת מראש של 4.86%. במילים אחרות, אם אתם חוסכים בקרנות פנסיה, 30% מהפנסיה החודשית שלכם מובטחת בריבית ידועה מראש.

העניין הוא שכל מי שחוסך בקרן פנסיה מקבל את רשת הביטחון הזו בצורה זהה. זו לא בהכרח פריסה חכמה של הקרן. לשם הדוגמה, למה מנכ"ל של חברה גדולה שמשתכר מיליוני שקלים מדי שנה צריך לקבל מהמדינה רשת ביטחון לפנסיה שלו? או לחלופין, למה שמישהו בן 30 יקבל אותה רשת ביטחון כמו גבר בן 65 שעוד רגע פורש לפנסיה?

עודד שריג, המפקח על הביטוח, צילום: מיקי אלון עודד שריג, המפקח על הביטוח | צילום: מיקי אלון עודד שריג, המפקח על הביטוח, צילום: מיקי אלון

באגף שוק ההון הציעו כמה דרכים להתמודד עם בעיית הריביות. אחת מהן היתה לפרוס מחדש את רשת הביטחון, כך שהמבוגרים יותר יקבלו רשת רחבה יותר והצעירים רשת מצומצמת יותר. הפתרון הזה היה אמור לפתור את בעיית הריבית. אלא שלטענת גורמים באגף שוק ההון, מנכ"לית משרד האוצר יעל אנדורן עצרה את המהלך, אף שכבר היה לקראת ביצוע.

השינוי שהאוצר הודיע עליו אתמול הוא רק עוד שינוי בשורה ארוכה של שינויים שכבר נעשו ועוד ייעשו. יש מכנה משותף אחד לכל השינויים האלה - בכל פעם המדינה מורידה עוד קצת את האחריות שלה על הפנסיה שלכם, ומעמיסה עוד קצת סיכון על הכתפיים שלכם. כל עוד זהו מודל הפנסיה שהמדינה בחרה בו - וזה מה שקרה מ־1995 וביתר שאת מ־2003 - אל תצפו לשינוי כיוון. כל ההודעות מבית משרד האוצר עד שתצאו לפנסיה צפויות להיות באותה הרוח - הקטנת האחריות הממשלתית, הגדלת הסיכון שלכם, והקטנת הפנסיה.

האתגרים שמודל הפנסיה הישראלי ניצב בפניהם - בעיקרם העלייה בתוחלת החיים והריביות הנמוכות - הם אתגרים כבדים. כבדים מדי בשביל העבודה השוטפת של משרד האוצר. במידה רבה, האוצר רודף אחרי הזנב של עצמו, מנסה לכבות שריפות כדי שמודל הפנסיה לא מתפרק. אף אחד לא עוצר לרגע את המירוץ הסיזיפי הזה בשביל לשאול שאלה - רגע, אולי צריך לשנות את המודל?

ובכל מקרה, זהו לא התפקיד של הפקידים. זהו התפקיד של הפוליטיקאים, של נבחרי הציבור, לגרום לפקידים לעשות את זה. כעת זו המשמרת של שר האוצר יאיר לפיד. המנדט להצלת הפנסיה של מעמד הביניים הישראלי נמצא בידיים שלו.

תגיות

7 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

5.
חוסר המקצועיות בטיפול בתקציב (בזמן קצר אמנם אבל ניתן היה להעביר תקציב טוב יותר)
הפנסיה מורכבת מדי (רוב המורכבות מעשה ידי אדם - טלאי על טלאי במשך עשרות שנים) בעייה של דמי ניהול מורכבים חוסר שקיפות משרת את המוסדיים והמדינה על חשבון החוסך בעיות מיסוי (מיסוי כפול ! הפקדות העובד=5% ממוסות בעת ההפקדה ושנית בעת המשיכה כפנסיה=משכורת) ובעיקר התוצאה היא חוסר אמון. 1) המדינה צריכה לדאוג לרשת ביטחון מינימאלית (אגח מיועדות רק עבור פנסיה של 1/2 מהשכר הממוצע במשק וגם זה רק מגיל 60). - כך לפחות רובד קיום בסיסי יהיה יציב והעלות למדינה אינה גבוהה. שיטה זו לא פוגעת ברצון לחסוך. 2) את שאר הכסף החוסך יוכל לנהל לבד (חופש זו לא מילה גסה) או באמצעות מיופה-כח 3) לאפשר לחסוך שיעורים משתנים של המשכורת לפנסיה. בהייטק השכר גבוה אבל רק 10-15 שנים ואח"כ צונח בכבדות (או שאים הכנסה בכלל, רוב המחזור שלי מהטכניון יושב בבית כעת כולל הגאונים). 4) את ההגבלה על הטבות המס בחסכון לפנסיה יש להחיל בעת המשיכה (קבלת קצבה) ולא בעת ההפקדה - כלומר מי שרוצה להפקיד את כל שכרו בגיל צעיר יוכל להפקיד את השכר ברוטו כולו, כפוף לתיקרה (באנגליה ניתן לחסוך 1.5מיליון סטרלינג בפטור מלא ממס בעת ההפקדה ומעל לסכום הזה אין שום הטבת מס). את המס ישלם ביציאה לפנסיה.
מרמז שמיאיר לא נראה תוצאות, אולי פוסט בפייסבוק  |  13.08.13
4.
ל 1 (יונתן) אתה צודק חלקית
זה נכון שהריבית אג"ח באה מהמיסים ועוד כל מיני גיוסי הון בחול וכ"ו ועדיף כמה שפחות ריבית אג"ח ממשלתי. זה באמת בעיה! לגבי התשואה של 9%-7% זה לא תשואה אמיתית! כלומר לא ריאלית. תוריד מזה את אג"ח מדינה, תוריד מזה את האינפלציה, תוריד מזה את העמלות... למעשה אתה מפסיד בין 5%-0.5% ככה שהפנסיה הצוברת שתגיע תהיה פחות בהרבה ממה שפרשת כל חודש, בפועל. כלומר הפרשת כל חודש, ככה שבגיל הפרישה אמור להיות לך מיליון אז תוריד כל ההורדות נשאר לך 700,000. ולא 1,700,000 כפי שציפית מהריבית... לעומת אם היית מפריש כל חודש לקופת חיסכון כמו "דן חסכן" אומנם היית משלם את המיסים, אך יישאר לך 1,200,000 לעומת ה-700,000.
יותם  |  13.08.13
לכל התגובות