הפרקליטות בתגובה להקלטות החדשות במשפט מליסרון: הן מחזקות אותנו

"רכישת אג"ח במסחר תוך כוונה להשפיע על השערים היא פעילות אסורה, בין שהנאשמים האמינו בעת הרכישות בימי האישום - קל וחומר חודשיים לפני כן - שרכישת האג"ח היא השקעה טובה, ובין שלא". כך טוענת הפרקליטות בתגובה להקלטות חדשות מחדר המסחר של פועלים סהר שהגישה ההגנה במסגרת הסיכומים במשפט מליסרון.

מתמלילי הקלטות שנחשפו לפני כשבועיים ב"כלכליסט" עולה לכאורה שאחד הנאשמים, גולן מדר, אז סמנכ"ל הכספים של עופר השקעות, הזרים 15 מיליון שקל לרכישת אג"ח מסדרה ד' של מליסרון וחברות נוספות בשלהי ספטמבר 2009, כחודשיים טרם ההנפקה שעומדת בלב כתב האישום בפרשה.

גולן מדר (מימין) ואלי העליון בבית המשפט. בפרקליטות לא התרגשו מהראיות החדשות | צילום: עמית שעל

"ממש הדובדבן"

בקלטות נשמע מדר אומר לנאשם אחר, יועץ ההשקעות אלי העליון, שמליסרון "זה הדובדבן שבקבוצה שלנו. זה לא שאין לנו קצפות אחרות, אבל זה ממש הדובדבן, היהלום". ההגנה טוענת שמתמלילי שיחות אלו עולה לכאורה שעופר השקעות התעניינה באג"ח ד' של מליסרון עוד לפני ההנפקה, ובניגוד לטענת התביעה שמדר, העליון ומנכ"ל עופר השקעות והחברה־הבת מליסרון, אבי לוי, ביצעו רכישות רק כדי להשפיע על מחיר האג"ח בדרכי תרמית במסגרת ההרחבה של סדרת אג"ח ד' של מליסרון בראשית דצמבר 2009.

בכתב האישום נטען שהשלושה הזרימו ביקושים של 30 מיליון שקל מחשבונות עופר השקעות כדי לתמוך בשער גבוה בהנפקה. לפי כתב האישום, בסופו של דבר נרכשו אג"ח מסדרה ד' ב־24 מיליון שקל.

בעזרת הקלטות החדשות שהוגשו, ההגנה מנסה כעת לבסס את התזה שלה, שלפיה הרכישות המסיביות שביצעו הנאשמים לא היו חריגות ולא היו קשורות להנפקה שבלב כתב האישום. כלומר, שהחלטות הרכישה נבעו ממניעים כלכליים־עסקיים, ולא מתוך כוונה להשפיע בדרכי תרמית על שער האג"ח, כפי שטוענת התביעה.

אבי לוי. חש אי־נוחות | צילום: עינת לברון

בתגובה שהגישה בסוף השבוע הפרקליטות, באמצעות עוה"ד עמית בכר ויעל ענתות, נכתב: "הראיות הנוספות שהוגשו עניינן מחשבותיהם וכוונותיהם של הנאשמים בעת רכישת האג"ח בספטמבר 2009, בשעה שהאישום מתמקד במטרת הרכישות שהם ביצעו בארבעת ימי המסחר שקדמו להנפקת אג"ח ד' של מליסרון בראשית דצמבר". בפרקליטות טוענים עוד ש"ככל שקיימת רלבנטיות לשיחות שניהלו מדר והעליון בספטמבר 2009 לרכישות אג"ח באותם ימים, הרי שהאינדיקציות האובייקטיביות שעולות מהשיחות מחזקות את תזת המאשימה וממחישות את האופן החריג שבו פעלו הנאשמים ביחס לרכישות אג"ח מליסרון בימי האישום".

להשקפת הפרקליטות, "הכמויות החריגות של הרכישות, האגרסיביות במחירים, ריבוי השיחות, הדגש על רכישת אג"ח ד' בלבד, בצירוף הוראה מפורשת שלא להתחיל לרכוש אג"ח נוספות, אלא לאחר יום המסחר האחרון לפני ההנפקה - כל אלה ועוד מצטרפים ומחזקים את הראיות הישירות המצביעות על כוונה להשפיע על שערים".

"מדברות בעד עצמן"

מעוה"ד פיני רובין ונבות תל־צור המייצגים את מליסרון, עופר השקעות ועופר פיתוח, נמסר: "הקלטות מדברות בעד עצמן. יש בהן כדי ללמד על העדויות האמינות מטעם מליסרון והניסיון לקנות אג"ח מליסרון חודשים ארוכים לפני המועד המדובר וללא אינטרס וכוונה להשפיע על השער, וטוב שהתמונה תיחשף בפני בית המשפט".

עוה"ד ז'ק חן ועינת בן משה, המייצגים את גולן מדר, מסרו: "מדובר בטענות חסרות יסוד שחבל שהפרקליטות במצוקתה בוחרת להעלות. נציין שבתחילה הפרקליטות התנגדה להגשת ראיות אלה". עוה"ד נוית נגב וגל הררי־גולדמן, המייצגות את אבי לוי, סירבו להגיב. את אלי העליון מייצג עו"ד גרשון גונטובניק.

במבוך החיסיון

הדירקטוריון סירב לסייע

משפט מליסרון מציף גם דילמה ערכית־משפטית: בעת שהתנהלה חקירת רשות ני"ע, ביקש אבי לוי שהחברות יסכימו להסרת חיסיון עו"ד־לקוח כדי שעורכי הדין שליוו את ההנפקה יוכלו למסור עדות מפורטת על שיחות שניהלו עם לוי ומדר. בעדותו בבית המשפט לוי אף תיאר כיצד הפציר בדירקטוריון להסיר את החיסיון טרם ייחקר שוב ברשות ני"ע כדי שיוכל להוכיח שהמהלכים שקשורים להנפקה התנהלו בתום לב וללא כוונה פלילית. אלא שדירקטוריון החברות, שנועץ בעו"ד פרופ' דוד ליבאי, החליט לסרב. בבית המשפט תיאר לוי את אי־הנוחות שחש בעקבות הסירוב של אלה שפעל בשמם. בסיכומיה, טענה המדינה שהסירוב של החברות לוותר על החיסיון נבע מחשש לחשוף פרטים הנוגעים לחקירה.

"אין להסיק מסוגיית החיסיון מסקנה כלשהי לחובת מי מהנאשמים", טענו בתגובה באי כוח החברות, עוה"ד פיני רובין ונבות תל־צור בסיכומיהם. "ויתור על חיסיון הוא גורף. בפני הנאשמות עמדה דילמה משום שהיה עליהן לשוות לנגד עיניהן את האינטרס של לוי ואף את האינטרס העקיף שלהן מסיוע ללוי, אך להביא בחשבון גם אינטרסים אחרים".