אפשר לקבל התקף לב ממים קרים?

אלה היקרה,

התשובה לשאלה הראשונה שלך היא כן גדול ומפחיד. קוראים לזה הלם קור, וזו סיבת מוות הרבה יותר נפוצה ממה שנדמה. קחי את אסון הטיטאניק לדוגמה, ובפרט את כמעט 1,500 הנוסעים שמצאו את עצמם במים. הים היה שקט מאד, וכמעט כולם היו מצוידים בחגורות הצלה. במשך שנים האמינו שהם מתו מקור במשך כשעה, אך כיום יודעים שרובם מתו בתוך כמה דקות. מההלם.

טבילה במי קרח. הלם קור | צילום: שאטרסטוק

כשקר, כלי הדם בגפיים ובקרבת העור מתכווצים ושולחים את הדם שבהם אל החלק הפנימי, החשוב והמוגן של הגוף. זה פטנט טוב, אך הוא אינו לוקח בחשבון את המהירות שבה מים גוזלים את החום שלנו. וכשהדם נשלח פנימה במהירות הלחץ עולה, ואיתו הסיכון להתקפת לב. בעיקר אם הלב שלך גם ככה לא משהו. הרטבה עדינה של אזור החזה לא תעזור, אבל אם תקררי את עצמך באטיות עד שיהיה לך ממש ממש קר לפני שאת נכנסת למים, לכלי הדם יהיה יותר זמן להגיב והלב שלך יודה לך מקרב עצמו.

אבל הלב זו רק ההתחלה. ההלם פוגע גם בנשימה, שהופכת - במים הקרים - לשטחית ומהירה מאד. נשימה כזו גורמת לבעיות אפילו על היבשה, אך במים היא הרת אסון - אי אפשר לעצור את הנשימה ליותר משתיים־שלוש שניות. הוסיפי לכך את השפעתם המשתקת של הקור ושל המחסור בדם על הגפיים, ותקבלי סיכויים נמוכים במיוחד להימנע משאיפת מים, לא כל שכן לשחות. רוב האנשים שטובעים במים קרים מאד מתים במרחק כמה מטרים מחוף מבטחים (או מסירת מבטחים), ורובם שחיינים טובים. גופם פשוט בוגד בהם.

לכן כל כך מסוכן ליפול דרך חור במעטה הקרח על אגם קפוא. בתיאוריה, אפשר היה לטפס החוצה די בקלות, או סתם לצוף עד שעזרה תגיע. למעשה, רוב האנשים לא מסוגלים לעשות כלום. חלק מהאנשים, הודות לשילוב של אימון ונתונים טבעיים, מגלים עמידות גבוהה הרבה יותר להלם קור. יש אפילו "שחייני חורף" מקצועיים. אך הם המיעוט.

המזל הגדול הוא שמדובר במים קרים באמת. מים שרוב האנשים לא ישחו בם מרצונם החופשי. המים הצפון־אטלנטיים, אגם קפוא למחצה, מי הפשרת שלגים. אצלנו, במישור החוף, אפילו בשיא החורף מי הים צפים מעל 15 מעלות צלזיוס חמימות. הרטבת הפטמות הטקסית, המקובלת במיוחד בקרב אוכלוסיית הקשישים של בריכות השחייה העירוניות, היא רק תזכורת לאחת הסיבות העיקריות לכך שסיכויי השרידה בהן כל כך יותר גבוהים מאשר באסונות שיט.