ועד הבית, גרסת פייסבוק

פעם, לפני עידן הרשתות החברתיות, כדי להודיע לשכנים על אסיפת ועד או סתם להעביר מסר נדרשת לתלות פתק בלובי בתקווה שמישהו יבחין בו, או במקרה הפחות טוב, פשוט לעבור מדלת לדלת. אבל מאז פריחת הרשתות החברתיות בכלל ופייסבוק בפרט, השיח הבין־שכני משתנה. 

הרשתות החברתיות מציעות פלטפורמות לאיגוד קבוצות, וכעת הקבוצות האלה מגיעות לתחום הנדל"ן כשביותר ויותר בניינים נפתחות קבוצות דיון סגורות של דיירים. בלא מעט בניינים השכנים מדברים יותר בפייסבוק מאשר בחדר המדרגות או בחצר. בשנים האחרונות נפתחו קבוצות רבות כאלה, ומעניינות במיוחד הן והקבוצות שנפתחות לבניינים חדשים, ולכאלה שעומדים לעבור תמ"א 38 ופינוי־בינוי. דרך הקבוצה אפשר להכיר את השכנים עוד לפני שבאמת הפכתם לשכנים, ואפילו לפני שהבניין הוקם.

מתארגנים מול הקבלן

אחת הקבוצות הראשונות הוקמה לפרויקט גינדי בולווארד שנבנה בצפון פתח תקווה. רואי, עובד חברת הייטק שרכש דירה בפרויקט, הקים קבוצה של דיירים לבניין שלו ב־2009, עוד לפני שהבנייה החלה. כיום הוא מתפעל כ־60 דפים כאלו בפרויקטים שונים ברחבי הארץ.

"ב־2009, כשהמערכות של החברה נפלו, היו צריכים לעשות הגרלה חוזרת לדירות", מספר רואי. "כפיצוי הוציאו עוד דירות לשיווק. בזמן קצר התחילו להתארגן קבוצות קטנות שניסו למצוא את הדיירים, לאסוף חומר שיסייע בקבלת החלטות. לא ידענו מה עומד בפנינו, לכן ההתארגנות הזו נועדה גם להיעזר זה בזה, לתת כתף וללמוד מהניסיון של האחר". הדרך לא היתה פשוטה - לך תמצא 400 דיירים בפרויקט שטרם נבנה. "חיפשנו זה את זה בכל מיני פורומים וקהילות וכל אחד החל לזרוק מידע, שחלקו לא נכון, סותר או לא שלם. בשלב הזה החלטנו לפתוח אתר משלנו, והתחלנו לגייס רוכשים נוספים כדי ליצור כוח קבוצתי. התחלקנו לקבוצות עבודה והתחלנו לקדם מהלכים מול הקבלן והעירייה".

כניסה לבית דירות (ארכיון) | צילום: תומי הרפז

"עד לאכלוס הבניין תקשרנו דרך האתר שבנינו, ובזמן האכלוס פתחנו את דף הפייסבוק כי הוא פשוט נוח יותר להתנהלות. העברנו את כל העשייה לשם והצלחנו לגייס 350 דיירים. דרך דף הפייסבוק הזה בחרנו חברת ניהול, למשל. אנשים יכולים לתקשר ביניהם, לשאול שאלות על גני ילדים ועוד". במקרים שבהם הבניין נמצא בבנייה יש משמעות מכרעת לדיונים בין הדיירים, והיתרון הגדול בקבוצות הללו הוא שהרוכשים החברים בהן לוקחים חלק במעקב אחרי הקבלן. "במקרה שלנו היו הרבה בעיות בפיתוח הסביבתי", מסביר רואי, "גילינו שהוגשו תוכניות לעירייה לבצע שינויים בניגוד למה שמכרו לנו בהדמיה. יש בית עלמין בסמוך לפרויקט ובכנס המכירות הבטיחו שיסתירו אותו בעצים — בפועל זה לא קרה ואנחנו במאבק על זה עד היום. כבר קידמנו מהלך מול העירייה, שבו במקום גינה נקבל פארק שעשועים, ועקבנו אחרי תוכניות והבטחות שנתקעו - דברים שבהינף יד ויתרו עליהם ופגעו באיכות החיים שלנו. בעזרת הקבוצה יכולנו לתפוס מהלכים של היזם בזמן".

בינתיים נבנו באזור פרויקטים חדשים, ורואי החל לפתוח דפים גם עבורם. "ראינו שיש לנו הרבה ידע וניסיון וחשבנו להעביר אותו הלאה", הוא מספר. "כיוון שלרוב האנשים יש פייסבוק, ויש הרבה דפי פייסבוק של יזמים ודיירים, החלטנו שיש מקום לשתף בין הקבוצות השונות". רואי פיתח עם שותף את אתר "בא לגור פה", פלטפורמה עסקית שתבטיח הנחה קבוצתית לרוכשים שיגיעו דרכם לספקי מטבחים, חלונות וכל הקשור בעיצוב הדירה. בתיאור האתר נכתב שהוא "מיועד למי שרכשו דירה ומתחילים את המסע הארוך של הסידורים. באתר ניתן להכיר את השכנים, להתארגן לקבוצות רכישה, לקבל טיפים בעיצוב ובנייה או פשוט לחסוך".

חופש לשאול ולהלין

כדי לשמור על פרטיות רוב הקבוצות סגורות ויש הקפדה על תנאי ההצטרפות. בדף הפייסבוק של פרויקט דונה מור - יבנה הירוקה, לדוגמה - מי שמבקש להצטרף נדרש לציין מספר בניין ודירה. קבוצות פייסבוק בולטות נוספות הן בניין ד' (2006) בפרויקט לב הפארק באם המושבות בפתח תקווה שמאגדת 79 דיירים, דיירי שפיר באגמים של רוכשי דירות בפרויקט בנתניה, ודיירי חלומות פארק חדרה. הכל חסוי וסגור כדי לאפשר לדיירים חופש להלין ולשאול. אפילו לדיירי מגדל עזריאלי יש קבוצה סגורה משלהם, עם 419 חברים. "אנחנו נפגשים במעליות, חונים בחניון, אבל למעשה לא ממש פוגשים זה את זה", נכתב בדף הקבוצה, "רוצה לשכור חדר? להשכיר חדר ישיבות? לעבור למשרד גדול או קטן יותר? הזדמנויות עסקיות יכולות להיות קומה מעליך או מתחתיך, ועכשיו תוכל למצוא אותן בפייסבוק".

בפייסבוק נמצאת גם קבוצת דיירי גינדי ת"א - מתחם השוק הסיטונאי. מי שעומד מאחוריה הוא אורי שליו, שבכלל מתגורר בקליפורניה. "כבר ב־2006, כשגרתי בקריית אונו, הקמתי פורום דיירים שהפך אמצעי תקשורת מאוד אפקטיבי", מספר שליו. "כשרכשנו דירה בגינדי החלטתי להקים פורום דומה לשכנים העתידיים שלי, בידיעה שזו משימה לא פשוטה: תאריך האכלוס הוא 2016, ואין אפשרות לתלות מודעה במעלית או לשים בתיבות הדואר". שליו לא הסתפק בפייסבוק והשתמש

בפלטפורמות נוספות: "להרבה אנשים אין פייסבוק, ולכן הקמתי קבוצה על בסיס גוגל קבוצות, שמאפשר לרשום כל משתמש עם כתובת מייל. איתור הדיירים היא כמובן הבעיה הקשה ביותר, ולצורך כך בניתי אתר מבוסס וורדפרס, וצילמתי סרטון youtube שבו אני מזמין את רוכשי הדירות להצטרף".

"התופעה לא חדשה" אומר מנהל שיווק באחת מחברות היזמות הגדולות בתחום. "לפני פייסבוק זה קרה בפורומים - מישהו מרגיש שהיחס שקיבל לא מספיק טוב או שהמחיר גבוה מדי ומתחיל שיג ושיח. נכנסנו לפורומים הללו כדי להבין מה קורה ולאתר תלונות לגיטימיות, ולעתים התחזינו לדיירים. בפייסבוק עוד לא יצא לי להיכנס לקבוצות, אבל היתרון הוא שזו קבוצה סגורה, כך שמה שנאמר שם לא עולה בחיפוש באינטרנט ולא יכול לפגוע לנו במכירות עתידיות. אם נשתתף בקבוצות זה יכול ליצור יותר נזק מתועלת. אם נגיב לחבר אחד זה יכול לעורר חברים אחרים שהיו רדומים".