צילום: אוראל כהן
הבנק חושד בהלבנת הון? שילך לרגולטור
השופטת מיכל אגמון־גונן מהמחוזי בת"א הורתה לבנק להסיר את המגבלות שהטיל על חשבונה של חברת ג'וסטו, וקבעה שכל החשדות של הבנק לפעילות חריגה בחשבון החברה הן "טענות בעלמא" שלא הוכחו
חשש לעבירה על חוק איסור הלבנת הון אינו מתיר לבנק להטיל מיוזמתו מגבלות על חשבונה של חברה העוסקת בניכיון צ'קים. כך פסקה שופטת המחוזי בתל אביב ד"ר מיכל אגמון־גונן בשבוע שעבר. ביוני האחרון פנתה חברת ג'וסטו עסקי מתכת, העוסקת במתן שירותי מטבע (צ'יינג') למחוזי בדרישה שיורה לבנק הפועלים להמשיך לכבד את פעילותה. בתביעה, שהוגשה באמצעות עוה"ד רלי לוי ויצחק מימון, נטען שהחלטת הבנק למנוע מהחברה ניהול שגרתי של חשבון הבנק שלה אינה סבירה ואף בלתי חוקית.
לפי נציגי החברה, בינואר השנה הודיעה להם מנהלת המחלקה העסקית בבנק שבכוונת הבנק למנוע מהם לבצע פעולות ולקבל שירותים בנקאיים שונים שעד כה בוצעו כשגרה. בכלל זה התבקשה החברה להימנע מלהפקיד צ'קים המשוכים על חברות בע"מ שסכומם עולה על 20 אלף שקל, וצ'קים המשוכים על אדם פרטי ושסכומם עולה על 50 אלף שקל. החברה טענה שהבנק חייב לנמק את החלטותיו אחרת מדובר בהגבלות שהוטלו בעלמא. .
הבנק טען מנגד, באמצעות עו"ד מאיר לפלר, שהחלטתו להטיל את המגבלות נבעה מ"חשש ממשי" שהתעורר, המגובה בראיות של ממש שהחברה ניהלה את החשבון בניגוד לתנאי רישיונה ולהוראות החוק לאיסור הלבנת הון. לפי הבנק, החברה שימשה "צינור" להעברת כספים לגורמים שונים וקיים חשש שהיא מנסה להתחמק מחובות הדיווח המוטלות עליה בחוק, ולכן הטלת המגבלות, נטען, היתה מתבקשת.
השופטת אגמון־גונן קבעה שלבנק לא היה יסוד סביר להניח שבחשבון מתבצעות פעולות המנוגדות לחוק ושכל הטענות שהעלה הבנק היו בלתי מבוססות.
"משלא מצאתי ממש בטענות הבנק לקיומן של 'נורות אזהרה המעידות כי הפעילות קשורה בהלבנת הון'", כתבה השופטת, "הרי שלא היה לבנק יסוד סביר להניח כי מתבצעת פעילות כזו". עוד נקבע שהתיקון לפקודת מס הכנסה שהתקבל בחוק ההסדרים והמחייב נותני שירותי מטבע בדיווח על פעולות מעל 50 אלף שקל, רק מדגיש שהיה צורך בחקיקה כדי לחייב דיווח כזה, ומכאן שהבנק לא היה רשאי לפעול כפי שפעל. בית המשפט הורה לבנק להסיר את המגבלות על הפעילות בחשבון וחייב אותו ב־30 אלף שקל הוצאות משפט.
3 תגובות לכתיבת תגובה