השבוע: מדד הכאב

כדיירים ותיקים בשכונה מטורפת הורגלנו לכך שיש מקומות שנופשים בהם ויש מקומות שנלחמים בהם. הרקטה שנורתה על אילת, העיר המזוהה יותר מכל מקום אחר בארץ עם בגדי ים וחופשה, ערערה את אושיות הסדר הקיים. להבדיל, הרקטה שנורתה על שדרות היא תזכורת לכך שאין ברירה אלא לנהל משא ומתן עם מי שניתן לדבר איתו, גם אם הסיכוי שייוולד מכך שלום אינו גבוה. המחיר שמדינת ישראל עלולה לשלם בגין סירוב לנסות הוא גבוה יותר, כפי שהשתמע השבוע מדברי מזכיר המדינה האמריקאי.

בשל ניתוח הבקע שעבר ראש הממשלה פעילותו נמדדה במשורה. נתניהו פגש בביתו את שר החוץ הגרמני, והביע בפניו את מורת רוחו מהחרם שהטיל האיחוד האירופי על ההתנחלויות. בכאבן של משפחות נפגעי הטרור צפה ראש הממשלה, ככל הנראה, בטלוויזיה. מעניין אם שאל את עצמו את השאלה שאני שאלתי את עצמי: למה, בעצם, כמחווה לאבו מאזן לא הוקפאה הבנייה בהתנחלויות? שהרי מדובר בהחלטה הפיכה בניגוד לשחרור רוצחים, שאי אפשר להשיב אותם לבתי הכלא אם המשא ומתן יעלה על שרטון. לא מן הנמנע כי החלטתו של ראש הממשלה נבעה משיקול פוליטי קר. נתניהו העדיף לרצות את המתנחלים, שעלולים לאיים על יציבות ממשלתו, על פני המשפחות השכולות.

התקשרתי לדון בהשערתי עם חבר קרוב, שמבין בענייני פוליטיקה וביטחון. אשתו ענתה לטלפון וסיפרה שהוא בדיוק נכנס לניתוח - אחד מהניתוחים הפשוטים, מהסוג שעבר ראש הממשלה. מאחר שהחבר הזה הוא מלח הארץ, מאלה שעושים מילואים פעם בשבוע במשך עשרות שנים, נוסף לתורנויות שבת, הרגעתי את אשתו שאין מה לדאוג. "לפחות ארבעה רופאים בכירים ינתחו אותו". "למה ארבעה?", היא שאלה. "חישוב פשוט", הסברתי. "תרומתו לביטחון המדינה אינה מוטלת בספק, אבל בעלך לא ראש ממשלה ולכן ינתחו אותו רק ארבעה רופאים בכירים — לא שמונה, כמו בניתוח של ראש הממשלה".

"ובמה זוכה אזרח שלא נושא בנטל?", היא הקשתה. "לפי העיקרון הזה, בסטאז'ר". חחח, הצחקתי אותה. למותר לציין שזו היתה הכוונה. השיחה התנהלה ברוח הומוריסטית כדי לסייע לחברתי להפיג את המתח. חולים במדינת ישראל, פרט לראש הממשלה, לא זוכים ליחס מועדף על פי תרומתם, וטוב שכך. את החבר שלי ניתח רופא יחיד מתמחה, זו היתה השעה ה־16 לתורנות שלו, ונראה שהוא עשה עבודה טובה. לא הייתי מצפה שראש הממשלה ישכב במיון שעות ארוכות כמו חברי או שינותח בידי מתמחה טרוט עיניים. אולם בהזדמנות, כשראש הממשלה יחוש נניח באוזנו, הוא מוזמן להתחפש לחולה מן השורה ולחוות את הרפואה הציבורית שהאזרח הפשוט מכיר מקרוב.

ראש הממשלה ומשפחתו לא זוכרים כנראה איך זה להמתין בתור לרופא, ומן הסתם לא זכו לשיחה מלב אל לב עם רופאים מתמחים - אותם צעירים שנושאים על גבם העייף את חולייה של מערכת הבריאות הציבורית. ועד שיזדמן, נאחל לראש הממשלה רפואה שלמה.