הפורמט הבא של תעשיית המוזיקה: שירת האפליקציה

בנובמבר הקרוב ייצא האלבום הבא והרביעי במספר של ליידי גאגא, "ARTPOP". השבוע יצא הסינגל הראשון מתוכו, והוא מלווה בעננת הפרובוקציות הבלתי נמנעת. אבל חשוב מכך, מלבד העותקים הפיזיים והדיגיטליים הרגילים, האלבום ייצא גם במהדורה מיוחדת שתיארז כאפליקציית מובייל אינטראקטיבית עם תכנים בלעדיים. אם הניסוי הזה יצליח מסחרית, הוא עשוי להפוך את פורמט ההפצה הזה לטרנד של ממש. כמה אמנים נוספים כבר התחילו לנוע בכיוון, שעשוי להיות בשורה לתעשיית המוזיקה.

האפליקציה תהיה זמינה להורדה חינם למשתמשי אייפון ואנדרואיד, אך המוזיקה עצמה תינתן בתשלום דרך ממשק האפליקציה או דרך חנויות iTunes וגוגל פליי. מלבד השירים עצמם, היא אמורה להכיל קליפ לכל אחד ואחד מהשירים, קטעי בונוס, משחקים, חלון צ'ט והמלצות אופנה. גאגא הגדירה אותה "מערכת הנדסית אודיו־ויזואלית שמשלבת אמנות, אופנה וטכנולוגיה עם קהילה בינלאומית אינטראקטיבית".

האפליקציה של ביורק. אפשרות למקסס את השירים

קטעי וידיאו ומרצ'נדייז

גם "Magna Carta Holy Grail", האלבום החדש של ג'יי־זי שיצא בחודש שעבר, הופץ כמה ימים לפני השחרור הרשמי לחנויות במיליון עותקים חינמיים, כאפליקציה שהיתה זמינה להורדה בלעדית לשלושה דגמים מסדרת גלקסי של סמסונג.

במקרה הזה האפליקציה לא הציעה ערך תוכני מוסף, אלא שימשה בעיקר כלי למימוש שיתוף הפעולה השיווקי בין סמסונג למגה־ראפר. האפליקציה עמדה בצפי ההכנסות, כשסמסונג שילמה לג'יי־זי 5 דולר על כל עותק, אך זכתה ללא מעט ביקורת על היקף המידע שדרשה מהמשתמשים ואף עלתה לחברה בתלונה שהוגשה לוועדת הסחר הפדרלית. ג'יי־זי עצמו נאלץ להתנצל בפני המשתמשים על הקשיים בהורדת האפליקציה, בשל העומס שנוצר כאשר 20 מיליון איש ניסו להוריד אותה באותו היום.

"Coexist", האלבום האחרון והמצליח של ה־XX, לווה גם הוא באפליקציות חינמיות לאייפון ואנדרואיד, שכללו קטעי וידיאו בלעדיים לכל אחד מהשירים, גרסה אינטראקטיבית לחומרים הגרפיים מעטיפת האלבום שמגיבה למגע ולתנועה, מילות שירים, מפה ולו"ז של סיבוב ההופעות וחנות להזמנת מרצ'נדייז.

טיול מוזיקלי בפארק

אמן נוסף שליווה את האלבום האחרון שלו באפליקציה חינמית יוצאת דופן הוא M. Ward, המוכר בעיקר בזכות שיתוף הפעולה המוזיקלי שלו עם זואי דשנל בצמד She & Him. לצד האלבום "Wasteland Compantion" הוא הוציא אפליקציה להאזנה לתחנות רדיו מקומיות, שכאלף מהן נבחרו על פי טעמו האישי.

M. Ward מספר כי הוא מרבה להאזין לרדיו מקומי בסיבובי ההופעות שלו, כדי לספוג השפעות מוזיקליות אותנטיות, והאג'נדה מאחורי האפליקציה היתה כפולה - לתת למעריצים הצצה להשפעות המוזיקליות שלו ובמקביל לסייע להם למצוא תחנות רדיו מוצלחות באזור שבו הם נמצאים.

הפרויקט השאפתני ביותר עד כה של הפצת מוזיקה באמצעות אפליקציות היה "ביופיליה" של ביורק מ־2011 - סדרה של עשר אפליקציות אייפד, אחת לכל שיר באלבום.

האפליקציות כללו מלבד המוזיקה גם משחקים אינטראקטיביים, קטעי אנימציה ואפילו אפשרות למקסס מחדש את השירים, בהשקעה של כחצי מיליון דולר. לפני שבוע יצא הפרויקט בגרסה מחודשת למכשירים מבוססי אנדרואיד, במחיר 47 שקל, וזכה מאז לכמה אלפי הורדות.

פרויקט מעניין אחר, שיצא מעט לפני האלבום של ביורק ונחשב לאלבום האפליקציה הראשון, הוא "The National Mall" של צמד האינדי הוושינגטוני Bluebarin, שגם הוא ניתן להורדה חינם. האלבום תוכנן כך שמשתמשים שיאזינו לו כשהם משוטטים בפארק נשיונל מול בוושינגטון יזכו לחוויית האזנה שמשתנה בהתאם למיקום שלהם בפארק ולנתיב התנועה שלהם.

כך שבקרוב, אם מביאים בחשבון את ההשפעה העצומה של אמנים בסדר הגודל של ליידי גאגא וג'יי־זי, צפוי שנפגוש עוד ועוד מיזמים מעניינים מהסוג הזה.