צילום: shutterstock
אופס, הצלחתי: ההמצאות שנולדו במקרה
איזה מאכל פופולרי אמור היה לדכא דחפים מיניים, מהו המשקה המפורסם שהיה צריך לשמש תרופה נגד כאב ראש - ומה גילה הכימאי שלא שטף ידיים
מרבית ההמצאות הגדולות של המין האנושי דרשו שנים של מחקר סבלני ומתסכל. אך מדי פעם צצה המצאה שמקורה בטעות. ב"האפינגטון פוסט" פרסמו רשימה של 12 המצאות גדולות שהתגלו במקרה.
קורנפלקס
היה אמור לדכא דחפים מיניים
ד"ר ג'ון הארווי קלוג ואחיו וויליאם קית' האמינו שתזונה בריאה של מזונות פשוטים כמו דגנים מסוגלת לעכב דחפים מיניים. הם החלו לערוך ניסויים בגרנולה למטרה זו. לאחר שהשאיר פעם חיטה רתוחה ללא השגחה וגילה שהתקלקלה, ניסה אחד האחים להציל אותה על ידי ערבוב בקמח. השניים גילו שהשיטה הזו לא כל כך יעילה, שכן החיטה רק נקרעת לחתיכות ומסרבת לתפוס צורה, אז הם ניסו לקלות את החתיכות והופתעו לטובה מהתוצאה. לאחר תקופה של ניסוי וטעייה, האחים החליטו להשתמש בתירס במקום חיטה כמרכיב העיקרי.
קפיץ סלינקי
היה אמור להחזיק ציוד בספינות חיל הים
ריצ'רד ג'יימס, מהנדס בחיל הים האמריקאי, ניסה לייצר מכשיר שיפקח על תפוקת כוח הסוס של ספינות במהלך מלחמת העולם השנייה. ואולם אחד הקפיצים שנועד לייצב את המכשיר נפל מהשולחן והמשיך "ללכת". מיד עלה במוחו הרעיון להפוך את הקפיץ המהלך לצעצוע לילדים, וב-1945 נוצר הסלינקי הראשון.
משקה הקוקה-קולה
היה אמור להיות תרופה נגד כאב ראש
בניסיון נואש למצוא תרופה לכאבי הראש מהם סבל, ג'ון פמברטון, רוקח מאטלנטה, ג'ורג'יה, שבארה"ב, שפך מספר רכיבים לתוך קומקום, ובסופו של דבר יצר מתכון שנותר בגדר סוד עד היום. נוסחת המשקה נמכרה לשני אנשים שהפכו את קוקה-קולה למשקה. שיווק המשקה החדש החל ב-8 במאי 1886.
"פתקיות דביקות" (Post-it Notes)
כשלון הניסיון לייצר דבק חזק במיוחד
ב-1968 ניסה המדען ספנסר סילבר, שעבד בחברת 3M, ליצור דבק חזק במיוחד; ואולם תוך כדי הניסיונות שלו הוא יצר בדיוק את המוצר ההפוך: דבק חלש ביותר שנתלש ברגע שמזיזים אותו מהמשטח. איש לא חשב שיימצא שימוש למוצר מסוג זה, עד שהמדען ארט פריי הבין כי פיסות הנייר הקטנות הן סימניות מעולות לספרי הקודש שלו, שכן אינן מותירות סימן.
צ'יפס דק ויבש
תוצאה של שף כועס
אפשר להודות ללקוח בררן ומתוסכל אחד בסרגוטה ספרינגס בניו יורק על ההמצאה של החטיף האהוב. ב-1853, לאחר שלקוח החזיר את הצ'יפס שלו למטבח בטענה שהם עבים וספוגים מדי בשמן, שף המסעדה, ג'ורג' קראם, התעצבן, והתייחס לבקשה לצ'יפס דקים יותר באופן המילולי ביותר - חתך את תפוחי האדמה לרצועות דקות, טיגן וכיסה במלח.
פלסטלינה של פליידו
היתה אמורה לשמש כחומר ניקוי של טפטים
פליידו החלה את דרכה כחומר ניקוי של טפטים שיוצר ושווק על ידי חברת הסבונים של נוח מקוויקר. עם השנים, החומר הגמיש זכה להצלחה בקרב מורות, שהשתמשו בו בשיעורי אמנות. רק שנים לאחר מכן, החליט מקוויקר לשווק מחדש את החומר - והפעם לילדים.
שמפניה
היתה במקור יין בבקבוק שלא תסס כפי שצריך
השאלה מי אחראי להמצאת השמפניה מעוררת לרוב דיונים רבים, אך ייתכן כי יש לזקוף את הקרדיט לזכות מזג האוויר - האקלים השתנה במידה ניכרת בעשור האחרון של המאה ה-15, והשפיע בהתאם על תהליך התסיסה של יין. הטמפרטורות הנמוכות השפיעו על פעולת השמרים, שבסופו של דבר גרמו להיווצרות פחמן דו-חמצני ביין, המוכר לנו כבועות של השמפניה.
תחבושות היגייניות
היו אמורות לשמש לחבישת פצעים במלחמת העולם הראשונה
התחבושות שנקראו במקור Cellucotton, שימשו במלחמת העולם הראשונה לחבישת פצעים של חיילים. ואולם אחיות רבות בצלב האדום גילו כי המוצר מתאים גם כתחבושת נשית. ב-1920 נוסדה חברת קוטקס שמייצרת מוצרי הגיינה לנשים.
ממתיק מלאכותי
התגלה על ידי כימאי שלא שטף ידיים
כנראה אחת הפעמים הבודדות שידיים לא נקיות הובילו למשהו מועיל. בשנת 1879 הכימאי קונסנטין פאלברג, שעבד במעבדה של אירה רמסן באוניברסיטת ג'ון הופקינס בארה"ב, שב הביתה וישב לארוחת ערב מבלי ששטף את ידיו. בזמן הארוחה הוא חש טעם מתוק על ידיו וקישר זאת לחומר עליו עבד במעבדה במשך היום. בסופו של דבר גילה שהחומר שאחראי לכך הוא הסכרין שעל ידיו. טעם הלוואי שימש זרז לפיתוח הציקלמאט שאמנם מתיקותו נמוכה יותר (רק פי 200 מסוכרוז) אבל הוא נטול טעם לוואי.
מסטיק לעיסה
היה אמור לשמש כלטקס טבעי
מתוסכל מכישלון ניסיונותיו לייצר תחליף ללטקס (גומי טבעי שמופק משרף עץ הגומי), תומאס אדמס הכניס חתיכה לפיו וגילה להפתעתו כי די נחמד ללעוס את החומר הגמיש. הוא החל להוסיף לו טעם ועד 1888 נקבע השם "גומי לעיסה".
קרטיבים
היו אמורים להיות משקאות מוגזים
ב-1905, פרנק אפרסון בן ה-11 ערך ניסויים במטרה למצוא את הדרכים השונות לייצור משקה מוגז ביתי. בטעות הוא השאיר חלק מהחומרים בחוץ, כשמקל נמצא בתוכם. הטמפרטורות נפלו במהלך הלילה, ולמחרת הוא יצא החוצה וגילה את החטיף הקפוא המפתיע.
עוגיות שוקולד צ'יפס
המתכון לקינוח שהשתבש
ב-1930, רות' גרייבס וויקפילד האמריקאית שניהלה אכסניה במסצ'וסטס, אפתה קינוח שוקולדי; ואולם אז אזל לה השוקולד הרגיל, ולכן השתמשה בשוקולד צ'יפס של נסטלה. השוקולד צ'יפס לא נמס כפי שתכננה, אך אכזבתה לא נמשכה זמן רב. ב-1939 השיקה נסטלה מוצר חדש של חתיכות שוקולד.
20 תגובות לכתיבת תגובה