אי של יציבות
הירידה בפרמיית הסיכון של ישראל ושיפור נתוני הגירעון גרמה לכך ששוק האג"ח הממשלתי הישראלי כמעט ולא הגיב לעליית תשואות בארה"ב
בחודשים האחרונים שוקי האג"ח ברוב המדינות המתעוררות סבלו מעליית תשואות המלווה בפיחות של המטבע המקומי על רקע מכירות מסיביות על ידי משקיעים זרים. העצבנות בשוקי האג"ח (אשר השפיעה גם על שוקי המניות) נובעת בעיקר ממגמת עלית תשואות ארוכות בארה"ב וחשש למגמה דומה בתשואות האג"ח בקרב המדינות המתעוררות (Emerging Market).
למרות שישראל הצטרפה לקבוצה של המדינות המתועשות (OECD) ומבחינת רמת התוצר לנפש (כ- 31 אלף דולר לנפש) היא נחשבת למדינה מפותחת, בקרב המשקיעים הזרים היא עדיין נמצאת בקטגוריה של מדינה מתעוררת.
התשואות הארוכות בארה"ב מהוות benchmark (אמת מידה) בשוק האג"ח העולמי כאשר אם לא חל שינוי במרכיב סיכון המדינה אזי שוק האג"ח המקומי מאד מושפע מההתרחשויות בשוק האג"ח בארה"ב. עם זאת בחודשים האחרונים שוק האג"ח הישראלי כמעט ולא הגיב לעליית תשואות בארה"ב. כנראה שתופעה זו (ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל) נבעה גם מהמהלכים הפיסקאלית האחרונים. ככל הנראה שללא טיפול בגרעון, התופח התשואות ל- 10 שנים היו מגיעות ל- 5% לפחות.
האחזקה הנמוכה של הזרים בשוק האג"ח
ישראל נבדלת מרוב המדינות המתפתחות בכך שהמעורבות של תושבי חוץ בשוק האג"ח המקומי זניחה יחסית. תושבי חוץ מחזיקים כ- 5% בלבד מסך מלאי האג"ח המקומי, זאת לעומת 38% בדרום אפריקה, 37% בפולין ו- 28% בטורקיה.
כפי שכבר למדנו בעבר, המשקיעים הזרים, ובפרט קרנות גידור ממונפות משנים פוזיציה במהירות רבה, כאשר התזוזה המהירה כלפי מעלה בתשואות בארה"ב (כזכור התשואה על אג"ח ל- 10 שנים ארה"ב עלתה מ- 1.75% בראשית מאי ל- 2.74% בסוף יוני) תפסה את שוק האג"ח העולמי בהפתעה וכתוצאה מכך הייתה תופעה רחבת היקף של יציאת הון משוקי האג"ח המקומיים במדינות מתעוררות אשר גרמה לעליית תשואות חדה באותן מדינות.
תופעה זו של יציאת כספים התרחשה גם באג"ח הישראלי, אך בהיקפים לא משמעותיים. תושבי חוץ מכרו במאי אג"ח ממשלתי ישראלי בהיקף של 220 מיליון דולר ו- 440 מיליון דולר ביוני. תנועה מתונה זו לא גרמה לזעזוע בשוק האג"ח הישראלי.
חשוב לציין כי גורמים נוספים תמכו בשוק האג"ח הישראלי בתקופה זו, בפרט ירידת ריבית אגרסיבית על ידי בנק ישראל (הורדה של 0.5% במהלך חודש מאי) ושיפור באמינות הפיסקאלית על ידי קידום תוכנית רחבת היקף של קיצוצי תקציב והעלאות מסים לצורך צמצום הגרעון הממשלתי.
נראה שלפעמים קיים יתרון במעורבות קטנה של זרים בשוק האג"ח המקומי, בפרט כאשר רובם שואפים לצאת מפוזיציות בבת אחת. המשך עלייה בתשואות הארוכות בארה"ב בחודשים הקרובים עלולה להביא לגל נוסף של מכירות חדות בשוקי האג"ח בקרב המשקים המתעוררים, כאשר סביר להניח שההשפעה על שוק האג"ח הישראלי תהיה גם במקרה זה מתונה יחסית - גם בזכות השיפור באמינות התקציבית ושיפור בנתוני הגירעון אשר צפויים להביא כנראה לגרעון נמוך מ- 4% תוצר השנה (נמוך מהיעד של 4.65%).
הכותב הוא כלכלן ואסטרטג מאקרו בלידר שוקי הון.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה